שלב ההוכחות במשפטו של הזמר קובי פרץ, המואשם בעבירות מס ואיומים, נפתח היום (ראשון) בבית משפט השלום בתל אביב. העד הראשון מטעם התביעה היה דרור דניאל, מנהל מחלקת חקירות בנציבות מס הכנסה אשר בזמנו פיקח על החקירה והביא לגילוי הכספת הסודית של פרץ, שנמצאה בסניף בנק דיסקונט שברחוב הרצל בתל אביב.
לדברי דניאל, במהלך תשאול סטנדרטי, נשאל פרץ אם הוא מחזיק כספת וענה בשלילה. מאוחר יותר התברר שלא כך המצב. "סיימנו את החיפוש בבית הנאשם ולא הייתה לנו כל אינדיקציה לגבי כספת מאחר שגם בהצהרת ההון שהגיש לרשויות המס, לא ציין שיש כספת כזו", אמר דניאל. "החיפוש הסתיים, לקחתי את החומר לכיוון הרכב והמתנתי לנאשם והצוות שיגיעו בחזרה כדי שניסע למשרד החקירות. תוך כדי עיון במסמכים ברכב שלנו נתקלתי בתעודת ביטוח לכספת בבנק וזו בעצם הפעם הראשונה שהבנתי שיש כאן עסק עם כספת שלא ידועה לנו".
עוד בנושא:
לאחר שנחקר: קובי פרץ הגיש תלונה נגד אמרגנו
עולם תחתון והעלמת מיליונים: תיק קובי פרץ נחשף
אישום הוגש נגד הזמר קובי פרץ: "איים והעלים מס"
על פי עדותו, באותו הרגע חייג שוב לפרץ. "אמרתי לו שאני יודע שיש כספת ושיביא את המפתחות וכך נחסוך זמן. הוא אמר שאין לו שום דבר, שזה שטויות. לאחר שהתעקשתי הוא אמר שזה של אמו ושאין לו קשר לזה, ובכל אופן נסענו לכיוון הבנק ולא לכיוון משרד החקירות". כשהגיעו לבנק התברר שקיימת כספת שנפתחה בשנת 2003 על ידי פרץ ואמו, ובשנת 2008 הוגשה בקשה להגדלתה. לדבריו, מדובר בכספת כפולה. מנהל הבנק אמר אז שלא ניתן לפרוץ את הכספת ללא המפתח שנמצא אצל הלקוח שמצטרף למפתח של הבנק. בשלב הזה נתן פרץ את הסכמתו לפריצת הכספת.
במהלך הדיון העיד דניאל כי ראה את תכולת הכספת וכי "היא הכילה מטבע זר וישראלי בסך כולל של 1.3 מיליון שקלים". לדבריו, פרץ "שמר על קור רוח בתחילת ההליך הזה ולאחר מכן, שהסתבר שהכסף אמור להילקח לטובת רשות המיסים, הוא יצא באיזשהו פרץ עצבים שם, צעקות, איומים, הטיח את הכספת. מעמד לא מכובד בלשון המעטה. הוא הטיח את הכספת בקיר וברצפה, צרח והשתולל". כשהבין פרץ שהכסף נלקח ממנו, "הוא התחיל להתעצבן, לקלל, אמר שיהיה פה רצח", הוסיף דניאל.
"העלים בשיטתיות הכנסות במשך שנים"
התובעת, עו"ד הילה גבאי מפרקליטות מיסוי וכלכלה, אמרה בדיון כי פרץ רימה את רשויות המס, והעלים בשיטתיות הכנסות במשך שנים רבות. "הנאשם בחר לדווח לרשויות המס על סכום של 1.8 מיליון שקלים חרף העובדה שקיבל מאמרגנו, עד המדינה יוחאי יעיש, סכום של כ-8 מיליון שקלים עבור הופעותיו בשנים 2009-2005".
התובעת הוסיפה כי יעיש העביר לפרץ במהלך השנים מחצית מהתשלום שהתקבל ממזמיני הופעות, בניכוי הוצאות מסוימות, אך פרץ בחר באופן שיטתי להוציא קבלות וחשבוניות מס על סכום קטן ביותר. "כך נוצר מצב אבסורדי בו מסיכום חשבוניות המס שהוציא הנאשם עולה כי קיבל לכאורה מעד המדינה סכום של כ-1000 שקלים להופעה, בעוד שמחיר הופעותיו של הנאשם נע בשנים מסוימות בין 40 ל-50 אלף שקלים", אמרה.
במהלך הדיון נזפה השופטת מרגולין-יחידי בעורך דינו של פרץ, דורון ברזילי אשר ביקש לדחות את הדיון. זאת, בשל עתירה שהגיש לעליון בנוגע להסכם עד המדינה עם אמרגנו לשעבר של פרץ - שמשמש בין היתר כאחד מבסיסי כתב האישום. "נתתי החלטה שהדיון יתקיים במועדו", אמרה השופטת, "כשבית המשפט העליון רוצה לתת צו ביניים, מניסיוני, הוא יודע לעשות את זה". עוד ציינה בפני עורך הדין: "אני אבליג על בזבוז זמני" וכשעו"ד ברזילי קרא לעד המדינה "שקרן", התבטאה השופטת נגד ברזילי ואמרה: "מכיון שנדמה לי שאדוני כבר הופיע באולמי והוא יודע שיש דרכים אחרות לומר את המילה שקרן באופן שמכבד את האולם הזה. כשהעד יגיד אני שקרן הוא יהיה היחיד שיקבל את הלגיטימציה להשתמש במילה הזו". ביציאה מהדיון אמר פרץ כי פרשת הבר-נוער היא כלום לעומת הדברים שייחשפו במשפט שלו.
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com