מתקוטטים על חשבונכם

הטחת האשמות וההתגוללות בתקשורת בין ראשי מערכת הביטחון לבין כל מי שמעז להטיל ספק בצורך להגדיל או לא לקצץ את תקציב הביטחון היא מבזה ומכוערת. אולם, היא גם חושפת את דרכי קבלת ההחלטות בביטחון הלאומי בישראל.

המאמר הזה מאוד פשוט לכתיבה: לקטתי את ההתבטאויות של הימים האחרונים של שרים אחד כלפי אחד כלפי השני בתקשורת. הכול מובא כאן במקורו.

נתחיל באמירתו של השר לעניינים אסטרטגיים, יובל שטייניץ, באירוע "שבתרבות" אתמול בבאר-שבע על התנהלות מערכת הביטחון והצבא בנושא תקציב הביטחון: "יש כנראה מצוקה אמתית בתקציב צה"ל וצריך להצטמצם", אמר שטייניץ, "מצד שני, יש תרגילים של משרד הביטחון שהם לא קבילים במדינה דמוקרטית. מצטמצמים בסעיף אחד שיש לו השפעה על דעת הקהל ולא בסעיף אחר שיכול להיות חסכוני יותר. השימוש בדברים אלה נועד להשפיע על התקציב ולעתים זה חורג ממה שמקובל במדינה דמוקרטית".

לדברי שטייניץ, יש להקפיד שהדרג הצבאי לא יהיה מעורב בדיונים בעלי אופי פוליטי. "גם אם ההחלטות לא מוצאות חן בעיני הדרג הצבאי, הם לא יכולים לעשות מניפולציות. אנחנו מדינה שיש לה הערכה עצומה לאנשי צבא, ואסור שזה יוביל לכך שהברנז'ה הצבאית-ביטחונית מרשה לעצמה לפעמים יותר מדי".

הייתכן ששטייניץ צודק? אני מאמין לו, כי הוא שר לעניינים אסטרטגיים, חבר קבינט, שליחו של שראש הממשלה לפעולות מיוחדות. אם הוא אומר - זה קדוש. אגב, באותו אירוע הזדמן הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, וגם הוא התייחס להתנהלות מערכת הביטחון והרמטכ"ל באומרו: "הפעם הגענו לדיון שמבזה את הנושא וגם את העוסקים בו. צריך לזכור שהצבא כפוף לממשלה. הרמטכ"ל אינו יכול להיות חלק מהקרב הפוליטי". טוב, ברור שחלוץ צודק, כי הוא מכיר את המערכת היטב. בסדר, אין צורך להזכיר לכולם שחלוץ נושא את כתם מלחמת לבנון השנייה. מה שראוי שהציבור ידע הוא כי בדוח וינוגרד על מלחמת לבנון השנייה, ישנה התייחסות מאוד מפורשת לתקופה שחלוץ לא היה רמטכ"ל, אלא בוגי יעלון, והצבא לא הוכן ליעדיו המקוריים, כולל מלחמה. נו, טוב, זה כה רחוק. מי זוכר זוטות כאלה.

התגובות ממערכת הביטחון על שתי התבטאויות אלה לא איחרה לבוא. לא יעלון בשמו אלא מקורבים של שר הביטחון שאין להם ממש אינטרס אישי טענו כנגד שטייניץ : "סוף שבוע בלי שיובל שטייניץ מופיע ב'שבתרבות' הוא לא סוף שבוע. תנחומינו לקהל שנאלץ לסבול את חפירותיו. עד כמה שזכור לנו, יובל שטייניץ התחנן להיות שר הביטחון, אבל יש גבול לכל תעלול. סביר שאם היה שר ביטחון היה מתבטא באופן הפוך לחלוטין. בינתיים היינו ממליצים שיבחן קודם את מספר הנסיעות המופרך שלו לחו"ל לפני שהוא מטיף לאחרים על חסכנות".

הופה, מה? שטייניץ נסע לחו"ל סתם? ללא לוח עבודה עמוס למען ביטחון ישראל? לא ייתכן. יחד עם זאת, מקורב לשר הביטחון המצוי בכל רזי הביטחון והמודיעין, לבטח יודע היטב מה עשה שטייניץ בחו"ל. אז למי להאמין? אני מאמין לכולם. מצד שני, ייתכן והמקורבים של יעלון רצו להניח מוקש נעל לשטייניץ? לא יכול להיות.

אומנם השרים מתקוטטים ביניהם, אבל ברוך השם, יש לנו ראש ממשלה מן המחנה הלאומי שיודע מה טוב לנו. אז זהו, לא כך פני הדברים. לא חלילה החתום מטה יצא נגד ראש הממשלה אלא האיש היודע הכול: אחינו וחברינו והשר לענייני כלכלה, ירושלים, התפוצות, האקזיטים וכל מה שזז בארץ ישראל, הלא הוא נפתלי בנט. וכך מצוטט השר: "לא יכול להיות שאדם שהוא בעד מדינה פלסטינית הוא חלק מהמחנה הלאומי. יש לי מחלוקת מהותית עם נתניהו". אז נתניהו לא חלק מהמחנה הלאומי. גם עם בנט אני חייב להסכים כי אני לא מפלה.

אז זהו, הבעיה היא שהם משלנו, מנהיגינו ומובילנו. אם היו סודאנים, היינו אולי יכולים לצחוק. אבל, כאמור הם שלנו.

הכותב הוא מומחה לביטחון לאומי

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד