פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זמני ההמתנה לניתוחים נחשפו: איפה תחכו הכי הרבה?

      מהנתונים שפרסם משרד הבריאות עולה פער דרמטי בין 16 בתי החולים הכלליים. בעוד שברמב"ם תחכו 105 יום להחלפת מפרק הירך, באסף הרופא תמתינו רק 11. הנפגעת העיקרית: הפריפריה

      חדר ניתוח (רויטרס)
      הבדלים משמעותיים בהמתנה לניתוחים בין בתי החולים בישראל (צילום אילוסטרציה: רויטרס)

      משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) לראשונה את זמני ההמתנה לניתוחים ב-16 בתי חולים כלליים. מדובר בנתונים על ניתוחים אלקטיביים - כלומר לא דחופים, בניגוד לניתוחים שבהם המטופל הגיע דרך המיון – ומהם עולה כי זמני ההמתנה לחלק מהניתוחים גבוה מאד, וכי קיימים פערים גדולים בין בתי החולים השונים.

      הניתוח לו תמתינו הכי הרבה זמן הוא ניתוח ליישור מחיצת אף שלא למטרות קוסמטיות – 122 ימים בממוצע. אחריו, טיפול במפרצת של האאורטה באמצעות תומך או שתל – 102 ימים בממוצע. לניתוח לקיצור קיבה תמתינו 96 ימים. אם תזדקקו להחלפת מפרק, למעט ברך וירך, תאלצו להמתין 88 יום.

      עוד כותרות בוואלה! חדשות:
      הרעלת התינוק: הסכנות הגדולות במזון שפג תוקפו
      בשל חשיפה לרעלן נדיר: בן 7 חודשים בסכנת חיים
      גבר בן 30 הזריק סם "נייס גאי" לווריד - ומת

      טבלת זמני המתנה לניתוחים בישראל (מערכת וואלה! NEWS)

      כמו כן, פערים גדולים בהמתנה לניתוחים נרשמו לא רק בין מערכת הבריאות הציבורית והפרטית, אלא גם בין בתי החולים השונים. לדוגמה, לניתוח כריתה ושחזור של שד שלא למטרות קוסמטיות תמתינו בוולפסון שלושה ימים; בלניאדו זה יקח 10 ימים; ובבילינסון תאלצו להמתין 58 ימים. פער גדול במיוחד נרשם גם בניתוח להחלפת מפרק הירך: ברמב"ם תצטרכו להמתין 105 ימים, לעומת אסף הרופא, שם תנותחו בתוך 11 יום בממוצע.

      בתי החולים התנגדו לחשוף את הנתונים

      לזמני ההמתנה הממושכים אחראים כמה גורמים. העיקריים מביניהם: היצע כוח האדם - רופאים, אחיות ואנשי צוות - שלוקה בחסר; היצע קטן יחסית של חדרי ניתוח; וכן מתן קדימות לניתוחים דחופים – המופנים מהמיון (טראומה).

      כמו כן, לפי הנתונים של משרד הבריאות - ניתן לראות כמות גבוהה מאוד של ניתוחים מסוג מסוים בבית חולים שזו ההתמחות שלו. כך למשל, בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת הוא המוביל בביצוע ניתוחי כריתת כיס מרה במערכת הציבורית מבין בתי החולים שדיווחו. ואולם, הפריפריה נפגעת בצורה זו. לדוגמה, המחסור ברופאים מנתחים בצפון המתמחים בניתוחים להחלפת מפרק, שאינם ירך או ברך, גורם לזמני המתנה ארוכים וכמות מצומצמת של ניתוחים.

      גורם נוסף שעשוי להשפיע על זמני ההמתנה הוא הביקוש הגבוה לניתוחים מסוימים בבתי החולים הגדולים. הביקוש מביא לביצוע גבוה יותר של פרוצדורות רפואיות, וכתוצאה מכך לזמן המתנה ארוך יותר. לכל אלה מצטרף מחסור בתקצוב. מערכת הבריאות סובלת מחוסר תקצוב, אשר מביאה את מערך הניתוחים במערכת הציבורית למצב של הידוק חגורות: הן מצד "הקונה", קופות החולים המבטחות, והן מצד "המוכר" - בתי החולים.

      נסיבות אלו מביאות מטופלים הממתינים לניתוחים לא דחופים לפנות למערכת הפרטית באמצעות הביטוחים הפרטיים והשב"ן (שירותי בריאות נוספים). זאת, בהנחה כי אכן יש להם את היכולת הכספית לכך. כך, נוצר מצב בו זמני ההמתנה במערכת הפרטית הם ימים בודדים בלבד, בשעה שזמני ההמתנה לאותם ניתוחים במערכת הבריאות הציבורית מגיעים לחודשים ארוכים.

      בשל כך, החליטה שרת הבריאות יעל גרמן לחייב את בתי החולים ליצור בסיס מידע ממוחשב, בו יתועדו נתונים אודות זמני המתנה לניתוחים אלקטיביים. משרד הבריאות נתקל תחילה בהתנגדות מצד בתי החולים להעביר את הנתונים, אולם בסופו של דבר הם הועברו ומתפרסמים היום לראשונה, כאמור. הפרוצדורות שנבדקו כוללים הן ניתוחים אלקטיביים, בהם קטרקט ושקדים, וגם ניתוחים דחופים-למחצה, דוגמת מעקפים, כריתת המעי הגס, כריתת רחם וכן הלאה.