פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צו המעצר נגד גבי אשכנזי: אקט סמלי או איום ממשי?

      אמנם, הרמטכ"ל לשעבר יצטרך לחשוב פעמיים לפני הטיול הבא בהימלאיה, אבל הפנייה הטורקית לאינטרפול חסרת משמעות של ממש. יחסיה ימדדו במישור המדיני, ובעיקר בזירה הפנים-טורקית

      ראש ממשלת טורקיה רג'פ טייפ ארדואן בנאום מול עובדי לשכת סחר – אנקרה, מאי 2014 (אתר רשמי , לשכת ראש ממשלת טורקיה)
      ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, בשבוע שעבר בכנס באנקרה (צילום: AK PARTİ)

      לפני שבועות ספורים התבשרנו שהעסקה בין ישראל לטורקיה קרובה מאד לסיום. ההדלפות בעיתונים הטורקיים דיווחו שההסכם קרוב, ופורסמו דיווחים מפורטים על הדיונים ועל סכומי הפיצויים שישולמו. ופתאום, "מהשדה השמאלי", כמו שאומרים באמריקה, באה התביעה להסגיר את ארבעת הגנרלים הישראלים לידי טורקיה. אז מה אנחנו מפספסים כאן? את הסיבות לשינוי צריך לברר בשתי מערכות נפרדות: במישור היחסים בין הרשות השופטת לרשות המבצעת בטורקיה, ובמקביל, במסגרת היחסים שבין טורקיה לישראל.

      המערכת המשפטית הטורקית הייתה מחוברת לממסד השליט מאז ייסוד הרפובליקה, ובמחצית השנה האחרונה עצמאותה התערערה בצורה משמעותית מאד. אחרי שהתביעה בטורקיה הכינה בחשאי תיק חקירה שעניינו שחיתות מסיבית של ראש הממשלה עצמו ורבים ממקורביו, פעל ארדואן בנחישות להכפיף לשליטתו את התביעה והמערכת המשפטית האוטונומית. בעקבות הצעדים שנקט – פיטורי תובעים, העברת שופטים למחוזות מרוחקים, והרחקת קציני משטרה – נחלשה הרשות השופטת עוד יותר.

      גבי אשכנזי נוחת בישראל, ספטמבר 2011 (דרור עינב)
      הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, ב-2011 בנתב"ג (צילום ארכיון: דרור עינב)

      עם זאת, אי אפשר לראות את הרשות השופטת כתלויה לחלוטין בגחמות המשטר. אפילו עתה, לאחר הטיהורים הגדולים, יש לה מידה של עצמאות. במסגרת היחסים המורכבים הללו יש לראות את ההכרזה הנוכחית. במשך כמה שנים מתנהל בבית המשפט השביעי לפשעים חמורים דיון בתביעתן של משפחות הנפגעים נגד ישראל, ונמשך ללא הרף בעיקר בלחצו של בולנט יילדרים, ראש הארגון ההומניטרי IHH, שיזם והוציא לפועל את משט המרמרה. לאחר שהגנרלים הישראלים לא הגיעו לענות לשאלות התובעים, הגיע בית המשפט לנקודה בהכרעת הדין שבה הוחלט להוציא נגדם צו הסגרה.

      בנימין נתניהו בועדת טירקל אוגוסט 2010 (לשכת העיתונות הממשלתית , אבי אוחיון)
      נתניהו מעיד בפני ועדת טירקל בחודש אוגוסט 2010 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

      כמו בהכרזות הישראליות המיתממות על מיזמי בניה בשטחים בדיוק כששר החוץ האמריקאי נוחת, בצעד הטורקי הזה יש חלק פורמלי-משפטי, וחלק מתריס-מדיני, וכאן אנו מגיעים לסוגיה השנייה – מערכת היחסים בין ישראל לבין טורקיה. לפני ההכרזה על בקשת ההסגרה פנו ודאי ראשי המערכת המשפטית של טורקיה לארדואן, התריעו על ההחלטה המסתמנת, וביקשו את חוות דעתו.

      מדוע החליט ארדואן לא להתערב בתהליך? אולי ראה בהכרזת בית הדין דרך נוספת ללחוץ על ישראל להיענות לדרישותיה של טורקיה ואולי הרגיש שעליו להיענות ללחצים מבית, בייחוד לאחר שאדם נוסף מבין נפגעי המרמרה ששכב מאז מחוסר הכרה בבית חולים, נפטר לפני מספר ימים. בין כך ובין כך, בקשת ההסגרה הטורקית תצטרף לרבות אחרות שנפוצו בעולם בשנים האחרונות מטעם גורמים אחרים, אולי תקשה קצת על חברי המטכ"ל הישראלי לטייל בעולם, אולם לא תגרום נזק של ממש לישראל.

      לקריאה נוספת:
      דיווח בטורקיה: "נתניהו מעכב את הסכם הפיצויים"
      דיפלומטים מישראל ומטורקיה ידונו ”ביום שאחרי הפיוס”
      השגריר "מפרשת הכיסא": ייתכן שמצרים אחראית למשבר המרמרה