פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "תוך חמש שנים: פחות 50 אלף סטודנטים חילונים"

      יו"ר הוות"ת טרכטנברג התריע גם כי כמה מהמכללות נמצאות בקשיים וכי אין צורך בפתיחת נוספות. מסתמן: למרות התנגדות ארוכת שנים, ייפתחו מסלולי דוקטורט במכללות

      נשיא המדינה והשר גדעון סער מעניקים את כתב המינוי לפרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ועדת התכנון והתקצוב, מרץ 2012 (ספק 500 , משה מילנר)
      "גידול במספר הסטודנטים הערבים והחרדים, אבל כדי לקלוט אותם צריך מאמץ מיוחד". טרכטנברג בעת מינויו ליו"ר הוות"ת (צילום: משה מילנר, לע"מ)

      "תוך חמש שנים צפויה ירידה של כ-50 אלף סטודנטים יהודים לא-חרדים הלומדים במרכזים האקדמיים, זאת לעומת גידול מתמיד במספר המכללות שנפתחות", כך העריך הבוקר (שני) יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב ההשכלה הגבוהה (ות"ת), פרופ' מנואל טרכטנברג, בכנס של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שנערך ברמת גן, לרגל פרסום מסקנותיה של הוועדה להסדרת המשילות.

      "מונחות כיום שבע בקשות חדשות להקים מכללות חדשות על שולחן המל"ג, ואני שואל - כמה מאלה יכולים לשרוד?", תהה טרכטנברג. "מכללה אחת כבר קרסה ועוד שלוש נמצאות בקשיים גדולים", התריע. לדבריו, "אין מקום במדינת ישראל בשנים הקרובות למוסדות חדשים. החדשות הטובות הן שיש גידול במספר הסטודנטים במגזר הערבי והחרדי, אבל כדי לקלוט אותם צריך מאמץ מיוחד, צריך לחפש מיזוגים ושיטות פעולה אחרות".

      עוד בוואלה! חדשות:
      1,100 תלמידים שובתים בראשל"צ כבר שלושה שבועות
      ורטה על פיטוריו: "כנראה שהיה נוח להעיף אותי"
      בהלה במודיעין: 4 ילדים אושפזו בחשד שחלו בדיזנטריה

      המכללה החרדית בבני ברק (ניב אהרונסון)
      סטודנטיות במכללה החרדית בבני ברק (צילום: ניב אהרונסון)

      טרכטנברג מביא בשורה משמחת למכללות בפתיחה מסתמנת של תכניות לדוקטורט. במשך שנים פנו מוסדות לא אוניברסיטאיים, לרבות מכללות, לוות"ת ולמל"ג בדרישות חוזרות ונשנות לפתוח את מוסדותיהם ללימודי דוקטורט. לטענת הוות"ת, הסיבה שלא נפתחו מסלולי דוקטורט עד היום הוא היעדר מסה קריטית לדוקטורט איכותי במכללות בכמה תחומים.

      היום, עם זאת, נחשפה בכנס כוונת הות"ת לצאת בקול קורא לפיילוט לבין שתיים לשלוש תכניות מובנות לדוקטורט במסגרת מאגד בין-מוסדי במדעי הרוח והחברה. בשלב מאוחר יותר, בכפוף להצלחת הפיילוט, יתרחבו התכניות לתחומים נוספים.

      עוד חשף טרכטנברג בכנס כי נרשמה ירידה דרסטית ביחס בין הסגל האקדמי לסטודנטים, והוא עומד כעת על חבר סגל אחד לכל 21 סטודנטים. בשנה החולפת נקלטו באוניברסיטאות 1,040 אנשי סגל אקדמי בכיר, לעומת 840 שפרשו, ואילו במכללות נקלטו רק 520 אנשי סגל אקדמי בכיר, לעומת 220 שפרשו. טרכטנברג הסביר את ההפרש בתקנים לטובת המכללות בכך שעלות קליטה חד-פעמית של איש סגל במכללה עומדת על 200 אלף שקלים, לעומת מיליון שקלים באוניברסיטאות.

      "תואר אקדמי לא צריך להיות חזות הכול"

      בחינוך האקדמי החרדי נרשמה השנה עלייה של כ-7,700 סטודנטים. בנוסף למכללות הוותיקות, כמו המכללה החרדית ירושלים בראשות עדינה בר שלום והמכללה החרדית בבני ברק, מבח"ר, שקלטו יותר סטודנטים, עשר מסגרות ייחודיות לחרדים הוקמו השנה במרכזים אקדמיים, והן מונות יותר מ-1,500 סטודנטים. גם בקרב הסטודנטים הערבים במכללות נרשמה עלייה חדה של 45%, זאת הודות להקמת קרנות סיוע מיוחדות לסטודנטים ערבים.

      טרכטנברג התייחס גם לריבוי המכללות לחינוך, דבר הגורם לטענתו לפגיעה באיכות ההכשרה של המורים ובאיכות החינוך. הוא קרא למוסדות החינוך להתאחד עם מוסדות אקדמיים אחרים, והעריך כי מתוך 22 המכללות לחינוך הקיימות, בשנים הקרובות ייוותרו רק 16 מהן, עם פחות מ-1,500 סטודנטים בכל אחת.

      "50% מכל מחזור מגיע כיום להשכלה הגבוהה, אבל מה עם החצי השני?", שאל טרכטנברג. לדבריו, "תואר אקדמי לא צריך להיות חזות הכול. זה לא מתאים לכל אחד. יש לאנשים מגוון של ערכים ויכולות שאינם מצריכים את המסגרת המיוחדת של האקדמיה".

      המלצת הוועדה: הקמת ארבעה גופים חדשים

      הוועדה לסדרת המשילות מונתה לפני ארבעה חודשים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד ושר החינוך שי פירון. תפקידה לבחון את תפקודן של המל"ג ושל הוות"ת ולהגדיר את הגבולות הברורים בין השתיים. את מסקנות הוועדה הציגה יו"ר הוועדה, פרופ' חגית מסר-ירון, המכהנת גם כסגנית יו"ר המל"ג.

      הוועדה המליצה על הקמת גוף חדש, הרשות להשכלה גבוהה (רל"ג), שתגדיר סמכויות ברורות ותנהל תהליך מינויים מוסדר בתוך המל"ג באמצעות ועדת איתור. זאת במטרה למזער את האפשרות לפוליטיזציה. הרל"ג יהיה אחראי על שלושה גופים חדשים שיחליפו את הקיימים. המל"ג החדש יופקד על קביעת מדיניות כוללת, יקבל דיווחים שוטפים ויהיה הגוף המבקר.

      שר החינוך שי פירון בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות ה-66. הר הרצל, 5 במאי 2014 (יואב דודקביץ')
      "המבנה המוצע חושף את מערכת ההשכלה הגבוהה לסכנה של פוליטיזציה". שר החינוך פירון (צילום: יואב דודקביץ')

      הגוף השני שיוקם, הוועד המנהל (וע"מ), יחליף את הוות"ת הקיים, ויופקד על ביצוע המדיניות על כל היבטיה, לרבות תכנון ותקצוב. הווע"מ יזכה לעצמאות מקצועית המעוגנת בחוק, בשונה מכפיפותה של הוות"ת להחלטות ממשלה כיום. מעמדו של הווע"מ כחיץ בין הממשלה למוסדות בנושאי תקצוב ותכנון יהיו מעוגנים בחוק כדי להבטיח את האוטונומיה של המוסדות האקדמיים. זאת בניגוד לבקשתו המוצהרת של שר החינוך שי פירון, שמשמש יו"ר המל"ג, וביקש להכפיף את הגוף התקציבי לסמכותו.

      בנוסף, ועדת ההסמכה (וה"ס) תופקד על אישור תכניות לימודים והסמכה למתן תארים. הוועדה תפעל בעצמאות אקדמאית ולא תהיה עוד באחריות המל"ג, כפי שהיה נהוג עד היום. סגן ראש המל"ג יהיה שופט עליון בדימוס, והמל"ג החדש יכלול 21 חברים במקום 25. כמו כן, תהיה בו נציגות של שני סטודנטים, בשונה מבעבר.

      השינויים הצפויים במערך ההשכלה הגבוהה, לדברי הוועדה, נובעים מבעיות בחלוקת הסמכויות בין הגופים הקיימים שגרמו לכפילויות ולחסרים, ולפגיעה ביעילות הגופים. עוד נטען בוועדה כי במצב הקיים המל"ג עמוסה וטובעת בשוטף של אישור תכניות, מסלולים והתמחויות ואינה עוסקת בפועל במדיניות ובתכנון יזומים.

      עם פרסום ההמלצות הבוקר היו גם מי שהביעו התנגדות, בטענה שהוועדה מעניקה כוח מופרז לגורמים פוליטיים, ובראשם לשר החינוך. "המבנה המוצע אינו מעניק למערכת ההשכלה הגבוהה את מידת האוטונומיה החיונית עבורה, וחושף אותה לסכנה של פוליטיזציה", טענו פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר אריק כרמון ופרופ' חנוך דגן, בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריהם, "במבנה המוצע מושם דגש חזק במיוחד על שיקוף הסוגים השונים של המוסדות להשכלה גבוהה, ולא על מצוינות אקדמית".

      לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com