פיצול האישיות מאחורי "מתקפת החיוכים" של איראן

הממשל האיראני הפגין פתיחות יחסית לעולם בשנה האחרונה, אך בפועל הגורמים הקיצוניים לא זזו מעמדתם, וממשיכים לדכא את אלו שקוראים לשינוי באיראן. כתבה שנייה בסדרה

ד"ר משה-חי הגיגת
24/05/2014
נשיא איראן, חסן רוחאני, ונשיא סין, שי ג'ינגפינג, סוקרים משמר כבוד בשנגחאי, שלשום(צילום: רויטרס)

עם בחירתו של חסן רוחאני לנשיאות, החלו במערב לדבר על חזרתה של איראן לתקופתו של מוחמד חאתמי הרפורמיסט, אז שררה פתיחות יחסית בינה לבין העולם. מיד עם היבחרו החל רוחאני בהצגת חיוכים לעולם, ומי כמוהו, שהיה במשך שנים אחד מבכירי הדיפלומטים שלה והנושא ונותן על עניין הגרעין בתקופה קריטית, מתאים להראות פנים שכאלו למערב. אולם, איראן היא איננה רק רוחאני, וגם במערב כבר מבינים כי האסטרטגיה של טהראן כוללת בין היתר סחבת במשא ומתן על הגרעין וחיוכים במקום ויתורים משמעותיים.

דוגמה לכך ניתן לראות בכנס שאירע ב-4 בנובמבר 2013, יום השנה להשתלטות המון משולהב על שגרירות ארצות הברית בטהראן. ליד השולחן שעל במת אולם הכנסים התיישב סעיד קאסמי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה, כשבידיו חוברת שמנה. מאחוריו, בובה המכוסה בדגל ארצות הברית, שהכוכבים בו רקומים כמגני דוד. הכנס נערך במבנה השגרירות האמריקנית, בזמן שאיראן וארה"ב היו בעיצומו של רומן מחודש מאז ביקור רוחאני באו"ם, כמו גם במהלך מרתון של שיחות עם נציגי המערב בנושא הגרעין - מרתון שיניב בתוך כשבועיים הסכם ביניים בין הצדדים.

החוברת בידיו של קאסמי הייתה אסופת דרשות שחיבר מייסדה של הרפובליקה האיסלאמית, האייתוללה חומייני, זמן קצר לפני מותו. קאסמי קרא אותן מול סטודנטים ואנשי מיליציית הבסיג' ששימשו קהל ותפאורה במקביל, במטרה להראות את גדולתו המדינית של חומייני, שהורה על המשך החזקתה של השגרירות האמריקנית. "היו שטענו כי חומייני וחמינאי לא יודעים דבר במדינאות, אך ללא מיומנותם, איראן לא הייתה היכן שהיא נמצאת כיום", אמר כשהוא רומז לקו התקיף שהובילו שני המנהיגים. לטענתו, קו זה, שבו השתמשה איראן במסגרת המשא ומתן על תכניתה הגרעינית, גרם לשיפור מעמדה בעולם.

עוד בוואלה!

בין תל אביב לאיביזה: המסעדה שהחזירה את הטאפאס לחיים

בשיתוף zap rest
יש הטוענים כי הקו של חומייני וחמינאי ממשיך גם היום. המנהיג העליון, עלי חמינאי(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אם נחזור לרגע אל הכתבה הראשונה בסדרה מן שבוע שעבר, אז דובר על הביקורת הפנימית באיראן נגד רוחאני, קאסמי גם הוא מיוצאי משמרות המהפכה ואנשיה השמרנים. כלומר, אמירותיו ביום שבו מבקשת איראן להציג את סלידתה מן "היהירות העולמית", שנעשתה מתחת לרדאר בשל העובדה שראשיה נמצאים בעיצומה של "מתקפת חיוכים", היוו למעשה ביקורת על דרכו של הנשיא רוחאני בנושא מדיניות החוץ וההתקרבות לארה"ב, יחד עם מה שכבר נאמר לגבי הקו שמובילים מנהיגיה העליונים מאז המהפכה - קו שהסיסמא הבולטת שלו היא "מוות לאמריקה".

אמנם ניתן לומר היום, שנה אחרי עלייתו לשלטון של רוחאני, כי איראן אכן התקרבה למערב ולארה"ב. עם זאת, חשוב לזכור כי יותר משעמדה זו הושגה בזכות הרוח החדשה שהביא רוחאני, איראן הגיעה למצב הנוכחי בשל ההתגמשות המערבית וחוסר היציבות באזורי המפתח בעולם. דהיינו, השינויים ביחסי הכוחות בפוליטיקה הבינלאומית, ובין היתר במשברים בסוריה ובאוקראינה, בסכסוך הישראלי-פלסטיני והתפיסות המדיניות של אובאמה ופוטין יחד עם התעצמותה של סין - כל אלו הביאו לשינוי כמעט בלתי רצוני במעמדה של איראן מבחינת יחסי חוץ.

"המערב צריך לשנות את יחסיו לאיראן ולמזרח התיכון"

במאמר ארוך ומפורט שכותרתו "מה איראן באמת רוצה: יחסי החוץ של איראן בעידן רוחאני", שפורסם בתחילת החודש במגזין "Foreign Affairs", פרס שר החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זריף, את משנתו ואת משנת רוחאני בנוגע ליחסי החוץ של הממשלה הנוכחית . זריף הסביר בין היתר כי משנתו המדינית של רוחאני באה לתקן את תחלואי הממשל הקודם, בייחוד בתחום יחסי החוץ - "מדיניות שתחזיר את איראן לנורמליות".

הוא ממשיך וכותב במאמר על הגישה המתונה שבה נוהג רוחאני ביחס למדיניות החוץ, ומבקש באנגלית מן העולם לאפשר לאיראן ולמעצמות להגיע להסדר, ובתוך כך לאפשר לאיראן להיות פעילה בהשגת שלום אזורי, להגן על אזרחיה ועל ערכיה האיראניים והאיסלאמיים ולהבין כי איראן מתנגדת לדיכויים של אחרים, דוגמת הפלסטינים, ולפלישה הציונית לעולם המוסלמי. כל אלו מצביעים למעשה על הרצון האיראני להוכיח לעולם כי מדינתם היא מעצמה אזורית במזרח התיכון.

בסיכומו מציין זריף כי "המערביים, במיוחד האמריקנים, צריכים לשנות את יחסם לאיראן ולמזרח התיכון, ולפתח תפיסה טובה יותר בנוגע למציאות האזורית, תוך הימנעות מטעויות בניתוח וביישום שנעשו בעבר". בדבריו עולה הרעיון שלאורו צועדת ממשלת רוחאני - ועל אף אמירותיו, גם ממשלות איראן בעבר - על כך שהמערב הוא זה שצריך להתאים עצמו לאזורנו, אם ברצונו לפתור את שלל המשברים במזרח התיכון.

שומר על קשור הדוק גם עם רוסיה. רוחאני ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בכנס בשנגחאי(צילום: AP)

למרות זאת, הדיסוננס שבין הסיסמאות האנטי-אמריקניות שמשמיעים איראנים רבים לבין הרצון הרשמי להתקרב למערב מתוך אינטרס להגיע הישגים, רק הולך וגדל, כאשר מביטים על פעילותם של הנשיא, מקורביו וגם של העם האיראני. רוחאני יצא ביום שלישי לביקור בסין, שם השתתף בכנס יחד עם מנהיגים אחרים ביבשת אסיה, בזמן שהוא שומר על קשר הדוק גם עם ממשל פוטין. רוחאני רוצה לשמור על כל האופציות פתוחות, ובחודשים האחרונים הפגין ממשלו גם פתיחות לגבי שיפור היחסים עם מדינות ערב, ובראשן ערב הסעודית - סגנו של זריף לענייני ערבים ומדינות אפריקה מתכנן לבקר בסעודיה. כך גם מתכוון לעשות פטרונו של רוחאני, הנשיא לשעבר וכיום יו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, אכבר האשמי רפסנג'אני, שדווח על הזמנתו לממלכה על ידי יורש העצר הסעודי.

שר החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זריף בפגישה עם שרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון, בחודש שעבר(צילום: AP)

מנגד, נמצא העם האיראני שמבקש לעצמו את הפתיחות הזו אך הוא מקבל אותה במנות קטנות ולעתים בטעם מר. למשל, המשך רמיסת זכויות האדם תוך עינויים והוצאות להורג כהצגה להמונים - פעולות שלא תורמות בלשון המעטה לשיפור התדמית האיראנית במערב. לכך מתווספים הדיווחים על הקשיים שמערימים גורמי השלטון באיראן בגלישה באינטרנט, בשימוש בפייסבוק ובווטסאפ. לעומת זאת, מתחת לפני השטח ישנן תנועות מחתרת שצצו לאחרונה, כמו קבוצת הפייסבוק שגדלה מיום ליום המציגה נשים איראניות שמצטלמות ללא רעלה, וקבוצות נוספות שמבקשות להציג איראן סובלנית ופתוחה יותר. גם הסקר האחרון של הליגה נגד השמצה, שפורסם לפני כשבועיים, חשף פנים נחמדות יותר של איראן, כשהיא דורגה כמדינה הכי פחות אנטישמית במזרח התיכון.

שנה אחרי הבחירה ברוחאני, איראן הרשמית בעיקר מדברת על הרצון בפתיחות למערב ולארה"ב, אך למעשה היא מבקשת לשמור על כל הקלפים בידיה, קרוב אל החזה. הדברים שיוצאים מפי נציגיה הבכירים אינם שונים מהדברים שנאמרו על ידי נציגי הממשלה הקודמת, שהייתה לדעתו של הממשל הנוכחי – וגם של גורמים במערב - קיצונית מדי. לעומתם, כבר ראינו כי בתוך איראן ישנן פנים שונות. אלו האולטרה שמרנים, שגם ההתקרבות היחסית למערב מעוררת בהם את הביקורת על הממשל, ומנגד פניהם של אלו המבקשים להחדיר ערכים מערביים יותר למדינה, להוריד את הרעלה ולהפגין זאת כמו אחרים במערב – דרך רשתות חברתיות גלובליות נטולות פיקוח וניטור ממשלתי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully