שנה אחרי שאיתמר אלון נכנס לסניף בנק הפועלים בבאר שבע, ירה למוות בארבעה בני אדם והתאבד - העובדים והתושבים מתקשים לשכוח את האירוע הקשה.
מירי כהן, עובדת הבנק שנלקחה כבת ערובה על ידי אלון, עזבה את הסניף ועברה למשרדי ההנהלה. סימה ברבי, שאחותה ענת אבן חיים נרצחה באירוע, סגרה את החנות שלה שהייתה צמודה לבנק ורק לאחרונה פתחה אותה מחדש. קובי אזולאי, בעל פיצוצייה שפינה גופות תחת סכנת חיים, לא מצליח להשתחרר ממראות הזוועה.
תושבי שכונת נווה זאב זוכרים כל פרט מאותו יום. אין מי שלא מכיר את ההרוגים. "זה פשוט לא יוצא לי מהזיכרון", אמר תושב השכונה בני נחמני. "בכל פעם שאני עובר פה אני נזכר ברצח הזוועתי הזה. לא נראה לי שאפשר להוציא מהראש את הזיכרון הנוראי הזה".
עוד על הטבח בסניף הפועלים בבאר שבע:
ארבעה הרוגים מירי בבנק בבאר שבע; החשוד התאבד
אם הרוצח מהבנק: "כואב על המשפחות יותר מאשר עליו"
סניף הבנק בבאר שבע נפתח; המשטרה חוקרת את תפקודה
מטרים ספורים מהסניף עדיין שוכן בוטיק המעצבים של סימה ברבי, מלא בלקוחות, "כמו באותו בוקר", כדבריה. את מה שהתרחש ב-20 במאי 2013 בבוקר היא כמעט ואיננה זוכרת. היא פתחה את היום בשיחת טלפון עם אחותה ענת, וביקשה ממנה לבדוק עם מנהל הבנק מתי יוכל לקבל אותה. סגן המנהל מאיר זיתון אמר לסימה: "אין בעיה, תגידי לה שתבוא בערב, כשיהיו פחות לקוחות". אבל ענת העדיפה להגיע בשעות הבוקר.
"כמה דקות אחרי השיחה היא כבר הייתה אצלי", שחזרה סימה. "ביקשתי שתמתין ואני אבוא איתה, אבל פתאום היה לחץ של לקוחות והיא הלכה לבד. אחרי זה שמענו יריות ורצנו לעבר הבנק. שאלתי מה עם אחותי ופתאום התעלפתי, לא הבנתי מה קורה". גם ענת וגם מאיר היו בטווח הירי, ושניהם נרצחו במסע הטבח, שבסופו שם אלון קץ לחייו.
"אמרתי לאמא שלי אחרי שראינו את אבנר כהן (מנהל הסניף שנרצח גם הוא, י"י) יוצא מהבנק על אלונקה: 'אף אחד לא יוצא מכאן חי'", סיפרה סימה. שלושה חודשים אחרי היא העבירה את חנותה למקום אחר בעיר, אך לאחרונה שבה לשכונה. לבנק היא עדיין לא מסוגלת להיכנס. "הוא הרס לנו את החיים", אמרה על הרוצח. "אתה חי עם כאב שלא עובר. אני פשוט לא יכולה להיכנס לסניף, בכל יום אני נזכרת ולא יודעת איך להתמודד".
"אני יודע למה באתם. אתם רוצים לדבר אתי בקשר לבנק", אמר קובי אזולאי, שהפיצוצייה שלו שוכנת מעברו השני של הכביש. באותו בוקר הוא שמע יריות מהבנק, ובלי לחשוש רץ אל הסניף ואפילו ניסה לדבר עם אלון. "ניסיתי לפנות פצועים, אבל בסוף פיניתי גופות", נזכר בצער. "פיניתי אישה, שרק כמה דקות קודם לכן הייתה אצלי בפיצוצייה, על אלונקה". בחודשיים הראשונים לאחר הירי הוא היה נזכר באירוע מדי בוקר. "אין יום שלא חושבים על זה, אבל עכשיו פחות מדברים", הסביר בכאב.
בסלון ביתה של מירי כהן, שנלקחה כבת ערובה על ידי הרוצח, תלויה ברכה שכתבו לה בני משפחתה. בכל פעם שהיא מקריאה את הכתוב בה היא דומעת. "זה מחזק אותי מאוד", אמרה. דקות ארוכות החזיק היורה בכהן באחד מחדרי הבנק. הפקידה, שנודעה באדיבותה ובאכפתיות שלה, התחננה על חייה ובסופו של דבר הצליחה לצאת ממסע הירי הקטלני כשהיא בחיים. רק לפני שלושה חודשים חזרה כהן לעבוד בסניף אחר שאין בו קבלת קהל, והיא נעזרת בטיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם הטראומה.
"אני חייבת להמשיך", הסבירה. "הבנק עזר לי מאוד וכולם תומכים בי, אבל לפעמים זה מכה בי שוב. הייתי באירוע משפחתי לא מזמן ופתאום העיפו לאוויר קונפטי. פשוט נבהלתי, לא יכולתי להישאר שם וחזרתי הביתה", סיפרה. "אני חייבת להיות חזקה בשביל המשפחה שלי", סיכמה.
לפניות לכתב יניר יגנה: Yanirya1234@walla.co.il