סקר חדש: הישראלים רוצים מורים פוליטיים

הסערה הציבורית בעקבות השימוע למורה אדם ורטה, שהביע דעות שמאלניות בשיעור בכיתה בתיכון בקריית טבעון העלתה את הדיון סביב הבעת דעה פוליטית במוסדות החינוך. סקר שערך מכון "שילוב" ביוזמת סמינר הקיבוצים ועיריית תל אביב מגלה מגמה מעורבת. 58% מהנשאלים סברו כי יש להתיר למורים להשמיע עמדה פוליטית בדיונים בכיתות בתנאים מסוימים. 68% מהציבור תומכים בהפחתת המעורבות הפוליטית של הממשלה ושל השר המכהן במערכת החינוך ברמה בינונית עד גבוהה, כש- 48% סבורים כי יש לצמצם אותה ברמה גבוהה ו-20% ברמה בינונית. נתון זה צוין בעיקר על ידי גברים עם 72% לעומת נשים עם 64% ובעלי השכלה אקדמאית עם 75%. ככל שגילו של המשיב היה גבוה יותר, כך גדלה רמת הצמצום הנדרשת של התבטאויות פוליטיות.

הסקר יוצג במלואו הבוקר (שני) בכנס תל אביב לחינוך מתקדם שייערך בנוכחות של יותר מאלף אנשי חינוך ואקדמיה משפיעים, ובמעמד שר החינוך שי פירון. הכנס יעסוק השנה בדימוי המורה ובחיזוק מעמדם במערכת החינוך.

על פי ממצאי הסקר, גם המעודדים מתן חופש ביטוי למורים התנו זאת בדיון פתוח בכיתה. מניתוח התפלגות התומכים בהשמעת דעות פוליטיות עולה כי רובם בעלי השכלה אקדמית, תושבי מרכז הארץ והשרון. הקבוצה שמנגד מתאפיינת באנשים בעלי השכלה תיכונית כמו גם בתושבי אזור ירושלים.

עוד בוואלה חדשות:
רוצח דרק רוט נידון לשנת מאסר על הונאה באשראי
הרכבת לשדרות על כוונת חמאס: ”נגיב בחומרה”
מילואימניקים ביצהר נגד ”תג מחיר”: ”קו אדום”

"יש הבדל בין שיח פוליטי לבין הטפה מפלגתית", אמר פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים ויו"ר הכנס. לדבריו, "חינוך פוליטי נותן כלים אינטלקטואליים ויכולת לפתח מחשבה אוטונומית בקרב התלמידים, ואת זה עושים על ידי הפעלת שרירי הדמוקרטיה. ככל שמתאמנים על זה, גם באמצעות המורה בכיתה, הופכים לפחות ברבריים".

פרופ' אלוני הדגיש את החשיבות שבהעלאת דילמות חברתיות, דתיות ופוליטיות בכיתות – והוסיף כי מורה חייב לתת דוגמה ולהשמיע דעות שאינן מפלגתיות. "יש לומר 'בעיניי הכי חשוב צדק חברתי ולכן אני חושב שאסור להמשיך שליטה בשטחים'", אמר, "הרי הדתיים עושים את זה יום-יום, גם בשטחים אומרים לתלמידים 'הארץ רק שלנו'".

נתון מעניין נוסף שעלה מהסקר הראה כי קבוצה לא מבוטלת מהציבור (38%) תומכת בביטול הזרמים השונים במערכת החינוך (בהם החרדי, הדתי-לאומי והאנטרופוסופי) והשארת מודל של מערכת חינוך ממלכתית אחידה. גם בנוגע לזרמי החינוך הייתה לפרופ' אלוני ביקורת: "בזרמים החרדיים או בשטחים מותר לשטוף את המוח על פי האמונה המפלגתית אבל בחינוך הממלכתי אם יעשו את זה יחטפו אש. יש כאן אפליה ברורה".

אלוני התייחס גם להתערבות הגוברת של שרי החינוך וראשי המפלגות בתחום זה, והסביר כי היבט זה מחליש את כוחו של המורה. "למורים בישראל וגם להורים נמאס כבר שכל שר חינוך שמגיע משנה את הגישה החינוכית: לימור לבנת הייתה עם גישה לאומנית, יולי תמיר הגיעה ואמרה שלא חשובה בכלל המורשת אלא הדגשת פיתוח השכלה רחבה ופיתוח החשיבה. ואז גדעון סער הגיע ואסור לדבר על נכבה, או על הגישה הפלסטינית ונתן דגש במבחני פיז"ה הבינלאומיים והמיצ"ב. ועכשיו הגיע שי פירון ואמר 'מה פתאום מבחנים? בואו נחזור ללמידה משמעותית'. כל אחד כזה נכנס למערכת עם גחמות פוליטיות חדשות, משנה הכל והמורים כבר לא נותנים אמון באף אחד, זה כבר מתקבל בציניות", אמר.

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com