האם רק נדמה לנו שמספר האסונות בעולם גדל, או שבזכות התקשורת והרשתות החברתיות אנחנו פשוט שומעים עליהם יותר? לפי הדוחות של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי והפורום הכלכלי העולמי, זעזועים גלובליים יהיו תכופים יותר. המועצה האמריקנית למודיעין הלאומי מעריכה כי גם הסיכוי לסכסוכים בין מדינות גדל בגלל שינויים במערכת הגלובלית. יעידו על כך נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, והמשבר הנוכחי באוקראינה.
חברת סוויס-רה, מבטחת משנה ענקית, הודיעה כי "ב-40 השנים האחרונות, מספר אסונות מעשה ידי אדם ואסונות טבע גדל פי שלושה - מגמה שלא צפויה להצטמצם בעתיד הנראה לעין". הישראלים מורגלים בהפתעות לא נעימות מתוקף שהייה באזור נפיץ. יש מדינות שכבר דורות סובלות מחוסר יציבות. עכשיו גם האמריקנים מתחילים לחשוב כיצד להתמודד עם עולם שכמעט על בסיס שבועי מנחית על ההנהגה משבר תורן: מאסונות טבע, דרך הילדות החטופות בניגריה וכלה באסון המכרה בטורקיה. כולם הרי דורשים מענה ממעצמת-העל.
עוד בוואלה! חדשות:
מה מסתירה הכיפה הלבנה, שצצה לפתע על המים?
"השליח אינדיק לכלך על ישראל בצורה נבזית"
"לבטל את הוויזה לישראל, גם אנחנו מרגלים אחרי כולם"
בכנס בוושינגטון של המועצה האטלנטית, מכון מחקר אמריקני בעל השפעה, ניסו המשתתפים להבין כיצד ניתן לפתח אסטרטגיה בעידן של משברים תמידיים. "אנחנו מוצפים בטיפול במצבי חירום, ולא מתכוננים למשבר של מחר", אמר מויזס נעים, חוקר בכיר של קרן קרנגי. "עלינו להתחיל לראות משברים בתור מציאות חדשה, ועל סמך ההנחה הזאת להתחיל לשנות מבנים ארגוניים ותהליך קבלת ההחלטות. צריך לצאת מנוקדת הנחה שמקבלי ההחלטות יצטרכו להתמודד עם זרם בלתי פוסק של מצבי חירום". נעים הודה כי כיום בארצות הברית קשה להגיע להסכמה לגבי המענה הראוי לכך, וכי מספר "שחקני הווטו" שאין ביכולתם להגיע להחלטה, אלא למנוע כזו מאחרים, רק גדל.
לדבריו, אין צורך בטכנולוגיה מתקדמת בשביל להקשות על מקבלי ההחלטות בארצות הברית. מטעני צד גרמו לרוב הנפגעים האמריקנים באפגניסטן, אך למרות סכומי עתק שצבא ארצות הברית השקיע בניסיון למזער את הנזק, הנגע לא נעלם. טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לגרימת נזק גדול נמצאות כיום בידי אנשים פרטיים, למשל מחשבים, או שיגיעו לרשותם בעתיד הלא רחוק, דוגמת מטוסים זעירים ללא טייס.
סטיבן האדלי, ששימש כיועץ לביטחון הלאומי של הנשיא ג'ורג' בוש הבן, מאמין שהדרך היחידה עבור הממשל האמריקני להשיג יציבות היא "לרכוב על גב הנמר". לדבריו, "עלינו להתרגל להאצת השינויים ולכך שנצטרך להתמודד עם אוכלוסיה שונה, צעירה ותובענית יותר שמבינה טוב יותר בטכנולוגיה. נצטרך לחפש שותפים אסטרטגיים חדשים - ברזיל, הודו ואינדונזיה למשל".
האדלי משוכנע שאין בעולם מדינה עם נתונים טובים יותר מארצות הברית כדי לעלות על אותו גב הנמר. "השאלה היא האם יש לנו את האומץ והחזון לקבץ יחד את כל האלמנטים ליצירת אסטרטגיה אחידה", מציין האדלי. "הרקורד שלנו בנושא לא מי יודע מה. אנחנו עוסקים יותר מדי בפוליטיקה ומעט מדי באסטרטגיה, לא שואלים מה היעדים שלנו. אנחנו גם רגילים לחשוב על פתרונות מלמעלה למטה, בעוד שלאנשים כיום יש יכולת להיות חלק מהפתרון. מדוע כשל הניסיון הנוסף להביא שלום במזרח התיכון? כיוון ששוב אספנו שחקנים 'מלמעלה', מבלי להקדיש זמן לחברה האזרחית, לנציגי קהילות שונות, ומבלי ולבחון אם הם יכולים לקדם את הסכם השלום מלמטה למעלה".
ביקורת על היעדר תכנון אסטרטגי תמיד עובדת ותמיד נתקלת באותם טיעוני נגד - פוליטיקה ותקציב. מרטין דמפסי, יו"ר המטות המשולבים של ארצות הברית, הזכיר בכנס שעם כל הנכונות של הצבא האמריקני לגלות גמישות וזריזות, דיוני התקציב יוצרים מצב של חוסר ודאות, ומעבר לכך - כל משבר דורש מענה ספציפי. סין ורוסיה, אתגרים "במשקל כבד" כדבריו, דורשים כוננות מסוג אחד. איראן וצפון קוריאה, אותם כינה אתגרים "במשקל בינוני", דורשים מענה אחר. ארגונים דוגמת אל-קאעדה והפשע הבינלאומי אלה אתגרים שדורשים כוננות אחרת. ויש גם איום חדש: אבטחת סייבר.
לארצות הברית, אמר דמפסי, יש כלים כלכליים, דיפלומטיים וצבאיים שונים שניתן להשתמש בהם בפרופורציות מגוונות. אבל תגובה של מדינה להפעלת כלי זה או אחר תהיה שונה מאשר תגובה של ארגון כמו אל-קאעדה. באשר לאבטחת סייבר, הודה דמפסי כי למרות העובדה שחלק מהמגזרים בארצות הברית ערוכים יותר מאחרים למתקפת סייבר, אסטרטגיה לאומית עקבית אינה קיימת. בשביל לפתח אותה, אמר, צריך לענות תחילה על שורה של שאלות לגבי גבולות הפרטיות ושיתוף המידע. יש לקחת בחשבון גם את העלויות של חיזוק אמצעי האבטחה, הוסיף דמפסי.
עוד הוא הוסיף כי כלל לא בטוח שהפנטגון הוא הגוף הכי יעיל בכל הקשור להגנה על האזרחים במקרה של מתקפת סייבר העלולה לגרום לסדרת אסונות. לשם כך, האזרחים יצטרכו לשלם את המחיר של פגיעה בפרטיותם אותו ידרוש דוד סם. מומחים אמריקנים מעריכים כי המגזר הפרטי ערוך לזה טוב יותר. כך, למשל, מתלוננים נציגי מערכת הביטחון לשעבר בארה"ב, כי קצב הרכישות בתחום הסייבר איטי מדי - עד שהביורוקרטיה מאשרת קניית מוצר מסוים, הוא כבר אינו רלוונטי. השאלה אפוא היא איך להתגבר על החשדנות של עמק הסיליקון כלפי הממשל, במיוחד לאחר גילוי היקף תכניות המעקב של גופי המודיעין האמריקנים, כפי שחשף אדוארד סנודן.
ג'ייסון הילי, מנהל היוזמה למדינאות הסייבר במועצה האטלנטית, משווה בין השקט שלפני הסערה לפני פרוץ המשבר הפיננסי ב-2008, עת קרסה חברת האחזקות ליהמן ברדרס, למתרחש היום בתחום אבטחת הסייבר. רוד בקסטרום, המנהל לשעבר של המרכז הלאומי לביטחון הסייבר, ניסח את הסיכון בשלושה חוקים פשוטים: כל דבר שמחובר לאינטרנט - ניתן לפרוץ אותו; כל דבר מחובר לאינטרנט; וכל השאר נובע משני החוקים הראשונים. צ?ארלס פרו, חוקר אמריקני המתמחה בחקר סיכונים וכשל מערכות מורכבות, הזהיר: "יצרנו מערכות כל כך מורכבות, עד שאיננו יכולים לחזות את כל האינטראקציות האפשריות של כשלים בלתי נמנעים".
2013 הייתה השנה הכי גרועה עד כה מבחינת הפריצות למחשבים: כ-740 מיליון קבצי מידע נגנבו או נצפו ללא הרשאה ברחבי העולם. ואולם, אין ספק בכך שהאינטרנט עתיד להשתנות, וביתר שאת מאז נכנסו הממשלות לתחום שנהנה עד כה מחופש חסר תקדים במדינות רבות.
הנשיא אובמה נדרש השבוע הביע דעתו לעקרון נייטרליות הרשת, לאחר שביום חמישי האחרון אישרה הוועדה הפדרלית לתקשורת ברוב קולות תכנית המאפשרת לספקיות האינטרנט הגדולות לסגור עסקאות עם ספקיות התוכן באינטרנט, ולהציע להן מהירות גלישה גבוהה יותר עבור משתמשי האינטרנט. ב-2008, בהיותו מועמד לנשיאות ובנאום בפני עובדי ענקית האינטרנט גוגל, אובמה הביע התנגדות נחרצת לרעיון של יצירת ?נתיב מהיר? באינטרנט עבור משתמשים מועדפים וגביית מחיר שונה מאתרים שונים. "ברגע שספקי האינטרנט יתחילו להעדיף יישומים או אתרים מסוימים על פני אחרים, הקולות הקטנים יותר יידחסו וכולנו נפסיד?, אמר. אולם השבוע, דובר הבית הלבן ג?יי קרני אמר בתגובה להצבעת הוועדה, כי מדובר ב?גוף עצמאי? וכי והממשל ?יבחן את הצעתם בתשומת לב?. הנשיא, אמר קרני, עוקב אחרי התהליך ?בתקווה שההחלטה הסופית תישאר נאמנה לרוח 'נייטרליות הרשת'". לוועדה יש כעת 120 יום להמתין לתגובות הציבור, והיא נדרשת בין היתר להכריע בשאלה אם האינטרנט צריך להיכנס לקטגוריה של שירותים כגון טלפון והחשמל ובכך להיחשף לפיקוח ממשלתי הדוק יותר.
בפלרמנט ברוסיה, לעומת זאת, עלה באחרונה רעיון של הקמת רשת אינטרנט עצמאית. הדיון על מידת התערבות הרשויות המשיך השבוע עם הריאיון שהעניק מקסים קסנזוב, סגן ראש הגוף הפדרלי הרוסי האמון על רגולציה בתחום אבטחת התקשורת, לעיתון ?איזווסטיה?. קסנזוב התלונן כי טוויטר מסרבת לסלק תוכן בעל אופי קיצוני "המנוגד לחוק הרוסי". לדבריו, "כבר מחר אנחנו יכולים לחסום תוך כמה דקות את טוויטר או פייסבוק ברוסיה, אנו לא רואים בכך סכנה גדולה. אם בנקודה מסוימת נעריך שההשלכות של ניתוק הרשתות החברתיות יהיו פחות משמעותיות בהשוואה לנזק שהן גורמות לחברה הרוסית - נעשה את מה שאנו צריכים לעשות במסגרת החוק?.
מי שנחלץ להגנת הרשתות החברתיות הוא ראש הממשלה דמיטרי מדבדב, שפרסם בדף פייסבוק שלו כי אמנם אותן רשתות חברתיות, ובהן המשתמשים, צריכות לנהוג "על פי החוק הרוסי", אולם הוסיף כי הוא עצמו משתמש ברשתות חברתיות וכי "פקידים מסוימים צריכים להפעיל את השכל לעתים ולא להעניק ראיונות בהם מודיעים על חסימתן". לעת עתה, הפקיד נענש. אך האזהרה נשמעה היטב.