פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ: "הפרקליטות הצבאית התנהלה באופן לא תקין"

      הביקורת על הפצ"ר אלוף עפרוני באה בשל ערעור שהוגש באיחור ואחר כך אף בוטל בתיק חקירת מותו של אסף וקסמן באימון מילואים. "לא כך מצופה מגופי החוק והמשפט בצבא להתנהל"

      רפרודוקציה של רב-סמל אסף וקסמן (דובר צה"ל)
      למרות ניסיונו הדל, מפקדיו לא הסכימו לשחררו מהתפקיד. וקסמן (צילום: דובר צה"ל)

      בנובמבר 2007 נהרג אסף וקסמן כשהנגמ"ש שבו נהג התהפך אל תוך נחל במהלך אימון של חיילי מילואים. וקסמן נהרג במקום, ושישה אחרים נפצעו. תחקיר התאונה העלה כי וקסמן נאלץ לשמש כנהג הנגמ"ש בשל מחסור בנהגים, ולמרות ניסיונו הדל, מפקדיו לא הסכימו לשחררו מהתפקיד. עוד נמצאו כשלים חמורים בתיק התרגיל, בהכנות שקדמו לו ובהתנהלות בשטח. בפרקליטות הציגו את הפרשה כ"תיק דגל" שיש בו לזעזע את הצבא ולבסס נורמות חדשות בכל הנוגע לרמת האימונים של צה"ל. שני קצינים בכירים, סגן-אלוף ואלוף-משנה, הורשעו בהתרשלות.

      בית הדין הצבאי החליט להרשיע את המג"ד בהתרשלות ולנזוף בו. מאחר שהתובע הצבאי הראשי וסגניתו היו מנועים מלעסוק בתיק בשל ניגוד עניינים, ניהלו אותו הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, ותובע במילואים. הדיונים התארכו עוד ועוד, וקציני מערך המילואים – כולל פורום המג"דים – טענו לעינוי דין של הנאשמים בפרשה.

      לאחר שניתנו גזרי הדין, התקבל אצל אלוף עפרוני הרושם כי הסנגורים לא מתכוונים להגיש ערעור על העונשים שניתנו לקצינים. בהתאם להחלטת הפצ"ר, נמנעה התביעה הצבאית מלהגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי, תוך שהיא סבורה כי הושג עם המשיבים הסכם הקובע כי שניהם לא יגישו ערעור.

      ידיעות קודמות על מותו של אסף וקסמן:
      מות החייל אסף וקסמן: מאסר על תנאי למפקד שהתרשל
      האם למ"פ שזוכה מאשמה: "ראית בבני ציוד מתכלה"
      מח"טים בעצומה לגנץ: "הפרקליטות הצבאית חרגה מסמכות"
      ארבעה מפקדים מואשמים בגרימת מותו של חייל

      רחל ולאון וקסמן הוריו של החייל אסף וקסמן ז"ל בהכרעת הדין למפקדיו של וקסמן, דצמבר 2012 (יותם רונן)
      "אינטרס ציבורי ראשון במעלה לערער". ההורים השכולים, רחל וליאון וקסמן (צילום: יותם רונן)

      בפברואר 2013, ביום האחרון שבו ניתן היה להגיש ערעור במועד על גזר הדין, הגיש המג"ד באמצעות סנגורו ערעור בלתי מנומק על פסק הדין. על הגשת הערעור נודע לתביעה הצבאית רק יומיים לאחר מכן, כשהמועד האחרון לערעור כבר חלף.

      כמה שבועות אחר כך הגישה התביעה הצבאית לבית הדין לערעורים בקשה להארכת המועד להגשת ערעור. בפרקליטות הודו כי נאלצו להגיש את הבקשה באיחור בשל "תקלה שאירעה בעבודת הפרקליטות הצבאית". מבירור נוסף עלה כי סנגורו של המג"ד כלל לא התחייב להימנע מהגשת ערעור בפני התובע הצבאי והערכת הפצ"ר בנושא הייתה שגויה.

      בתום מפגש של הפצ"ר עם סנגוריהם של הקצינים החליט עפרוני למשוך את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור. בית הדין הצבאי קיבל את הבקשה ומחק את הערעור. בני משפחת וקסמן מתחו ביקורת קשה על הפצ"ר ועתרו לבג"ץ באמצעות עו"ד גל טורק. הם טענו כי החלטתו של הפצ"ר שלא להגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי וכן משיכת הבקשה להארכת המועד לערעור הן החלטות בלתי סבירות ובלתי מידתיות באופן קיצוני.

      שגיאה שאינה נגועה בשיקולים זרים

      בני המשפחה טענו בעתירה לבג"ץ, שנועדה לחייב את עפרוני לערער, כי הגישו אותה "לאור קיומו של אינטרס ציבורי ראשון במעלה לערער על פסק דינו של בית הדין הצבאי, וזאת במטרה להעמיד את רף הבטיחות באימונים בצה"ל על רמה גבוהה מזו שנקבעה בפסק הדין". לאון וקסמן, האב השכול, העריך כי על הפצ"ר הופעלו לחצים כבדים מאוד למשוך את הערעור.

      השבוע דחה בג"ץ את העתירה, אך כתב בפסיקתו כי "התנהלות זו של גורמי הפרקליטות הצבאית הנוגעים בדבר אינה תקינה כלל ועיקר, וזאת בלשון המעטה. לא כך מצופה מהגופים האמונים על אכיפת החוק והמשפט בצבא להתנהל, וטוב ייעשה אם בפרקליטות הצבאית יופקו הלקחים המתאימים מהמקרה דנן, על רגישותו המובנת, ויחדדו את נהלי עבודתם בהתאם". על הפצ"ר נכתב בהחלטת בג"ץ כי הוא "שגה כאשר הורה על משיכת הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור". עם זאת, השופטים ציינו: "אין כל ספק כי החלטתו של הפצ"ר להורות על משיכת הבקשה להארכת מועד לא הייתה נגועה בשיקולים זרים או שאינם ממין העניין".

      מדובר צה"ל נמסר: "בית המשפט העליון דחה אתמול את העתירה שהגישו הוריו של החייל המנוח סמ"ר אסף וקסמן ז"ל נגד הפצ"ר. העתירה הוגשה בשל החלטתו של הפצ"ר למשוך בקשה שהגיש במסגרת ההליכים שהתקיימו בבית הדין הצבאי נגד מפקדיו של אסף וקסמן ז"ל. בתשובה לעתירה הבהיר הפצ"ר כי אכן נפלה תקלה בעבודת התביעה הצבאית, אשר בשלה הוגשה הבקשה מלכתחילה. משנודעה התקלה, הפצ"ר שב ושקל את מלוא השיקולים הרלוונטיים, וכשמצא שהעילה בשלה הוגשה הבקשה אינה רלוונטית עוד, הורה על משיכתה. בית המשפט העליון סבר אמנם שלא היה מקום למשוך את הבקשה, אך לצד זאת קבע כי החלטה זו אינה בלתי סבירה, ואינה נגועה בשיקולים זרים. יובהר כי התקלה שאירעה נעשתה בתום לב. הלקחים הדרושים הופקו ממנו עוד טרם ניתנה ההחלטה בעתירה".

      לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com