גזר דינו של אהוד אולמרט, שש שנות מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח הוא רעידת אדמה פוליטית בכל קנה מידה. מעמדו הרם של אולמרט, הגם שהעבירות שבוצעו לא נעשו במהלך כהונתו כראש ממשלה, הינה אפוקליפסה בקנה מידה סנסציוני בהתחשב בכהונה גדושת האירועים - מלחמת לבנון השנייה, הפצצת הכור בסוריה, הצעה מדינית נדיבה לאבו מאזן לסיום הסכסוך המתמשך ועוד. כל הרכיבים הנדרשים לדרמה התקיימו כאן וזו אכן דרמה.
משפט הולילנד - כל הכותרות
האם מדובר ברעידת אדמה משפטית? לא ממש. לאחרונה אנו עדים לכך שמערכת המשפטית "הפשילה שרוולים" והורתה לכלוא אנשי ציבור מאחורי סורג ובריח לתקופות כליאה משמעותיות. "החסם הפסיכולוגי" לפיו איש ציבור, יהא מעמדו ככל שיהא, חסין מפני כליאה היא נחלת העבר. הנשיא קצב נידון לשבע שנות מאסר למרות ניסיונו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז להימנע מפיאסקו משפטי בו מובל נשיא מדינה בנחושתיים אל בית הכלא. מזוז הציע הסדר טיעון מופלג לקולא ובכך ניסה לחסוך ממוסד הנשיאות רעידת אדמה בדרגת 10 "בסולם ישראל". כזכור, הדבר לא הסתייע, ונשיא המדינה לשעבר נמצא כעת בשנתו השלישית במאסר. אנשי ציבור כלואים מאחורי סורג ובריח איננו חזיון נפרץ, אך הדבר קרוב לכך. עיינו ערך השר אריה דרעי, השר אברהם הירשזון, השר שלמה בנזרי, ח"כ יאיר לוי ועוד.
האם גזר דינו של אולמרט היה יכול להיות קל יותר מזה שנפסק בפועל? בהחלט. גזר דין, להבדיל מהכרעת דין, הינו נגזרת של נימי תפיסת עולם השופט היושב לדין. כידוע, תפיסות עולם הם לעולם מגוונות ושונות ותלויות בתבנית נוף הולדתו של השופט. רבים מהמשפטנים היו מוכנים להיות "זבוב על קיר" לשכתה של נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב כאשר קיבלה לידיה את כתב האישום בפרשת הולילנד והתחבטה על שכמו של מי מהשופטים במחוזה להטיל משימה מורכבת וסבוכה זו, האם זה יהא דן יחיד או מותב תלתא?
משנבחר השופט דוד רוזן, נבחרה באותה נשימה גם תפיסת עולמו. תפיסת עולמו של השופט רוזן אינה בבחינת סוד, היא קיבלה ביטוי לא פעם בהחלטותיו. לדידו, שחיתות ציבורית משחיתה מדינה והיא בבחינת נגע ממאיר שרק עניין של זמן עד אשר יתפשט וירקיב עד אשר יתפש ריקבון טוטאלי בשלטון הנבחר. משפטנים ששקדו על גזר דינו של דוד וענונו מרשות המסים ניחשו לאן מטוטלתו של השופט רוזן נעה. ואין ספק כי גזר הדין של אולמרט משקף את תפיסת עולמו של רוזן. עם השמעת הכרעת הדין הכתובת הייתה על הקיר, והיא התחדדה שבעתיים עם גזירת הדין. בין לבין, התבשרנו בכלי התקשורת ובשלב הטיעונים לעונש על תקופת המאסר הראויה לאולמרט בעיני פרקליטות המדינה, לכן דומה כי העונש אכן תקדימי בחומרתו אך אי אפשר לומר שהכתובת לא נצפתה.
לכל הטורים והפרשנויות של אבי עמירם בוואלה! חדשות
כאשר פוזלים ימינה ושמאלה ובוחנים את עונשו של אולמרט בהשוואה למעורבים האחרים בפרשת הולילנד ישנה תדהמה וניכר פער בגזרי הדין. גזר הדין שהוטל על משרתי הציבור אולמרט ומהנדס העיר אורי שטרית לעומת פשוטי העם, כגון היזם הלל צ'רני הוא עצום. אלא שהפער הוא תולדה של החוק המבחין בין מקבל שוחד לבין נותנו.
הלכת "בוזגלו" או הלכת "אולמרט"?
מכאן ואילך יש מספר תחנות מסע ביומנו המשפטי של אולמרט, ככל שהדבר נוגע לפרשת הולילנד. השופט רוזן עיכב את ביצוע העונש ב-105 יום במקום 45 יום כנגזר מהוראת החוק. תוך 45 יום יהא על אולמרט להגיש את ערעורו כנגד פסק הדין לבית המשפט העליון עליו הוא עמל מאז שהוכרע דינו. אולמרט זכה לנדיבות מסוימת ובצדק, שהרי מדובר בפרשיית עתיקת יומין.
עם הגשת הערעור, יתבקש עיכוב ביצוע העונש עד להכרעה סופית בהליך. ההלכה הנוהגת בבית המשפט העליון הינה שאין לעכב ביצוע מאסר כה ממושך אלא בנסיבות מיוחדות מאוד. עמדת הפרקליטות בדרך כלל הינה הסכמה לעיכוב ביצוע עונש בן 12 חודשים. כל עונש בגובה אחר מעוכב בהוראת שופט תורן מבית המשפט העליון. האם ינהג בית המשפט העליון על פי הלכת "בוזגלו" עתיקת היומין או על פי הלכת "אולמרט" העומדת לפתחו? זאת נדע בימים הקרובים.
מבחנם הקרוב של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה יהא בעמדתם בסוגיית עיכוב ביצוע עונשו של אולמרט. קרי - האם ייאותו לעיכוב ביצוע המאסר עד להכרעה סופית בבית המשפט העליון או שמא יתבצרו בעמדתם המסורתית שיש להתחיל בנשיאת העונש. האם כקודמיהם, מזוז ומשה לדור, ימנעו מהחיזיון בו מובל אולמרט בזינזנה כשלגופו מדי אסיר כתומים כאלה הכלואים "בגוואנטנמו", מדים מהם נמנע משה קצב כל אימת שהוא נדרש להגיע לדיון בעתירותיו כאסיר, או שמא כפי שהיה נהוג עד כה בלעדיהם. כמשפטן הנאבק מדי יום לחסוך מלקוחותיו את חווית הכלא הנוראית, וכאזרח, אקווה שיחסך מהציבור מראה מביך שכזה. יש להניח כי משום הסיכון הביטחוני הכרוך בכליאתו ימנע מכך בית המשפט העליון.
לא סוף פסוק
נראה עוד כי נשיא בית המשפט העליון יקבע הרכב מורחב שידון בפרשת הולילנד משום קשיותה ומשום תקופות המאסר שנגזרו במסגרתה, הגם שנשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב נמנעה מכך.
לסיום, טרם נאמרה המילה האחרונה וזו מסורה לבית המשפט העליון. הפרקליטות תצטרך להחליט האם להתמיד "במתווה זקן" כעדת מדינה ולבקש להעידה בכל זאת מחדש. היא גם תצטרך במסגרת הערעור להסביר את הפער בעמדתה ככל שהדבר מתייחס לעונשים שהוצעו על ידה בעניין זקן ולופוליאנסקי. מה יעלה בגורל פרשיית "טלנסקי - ראשון טורס", להזכיר שופטי בית המשפט העליון עדיין ישובים על המדוכה מאז שנשמעו טיעוני הצדדים בחודש יולי אשתקד? האם פרשיות אלו יפתחו מחדש נוכח מתווה זקן הנ"ל? כיצד יסתיים תיק החקירה המצוי בקנה המשטרתי בעניין שיבוש הליכי חקירה? עוד נכונו לנו עלילות. ללא ספק, מדובר ביומן מסע גדוש ומרתק כאחד, ובאחת הפרשיות הסבוכות של עולם המשפט הפלילי.
הכותב בעליו של משרד עו"ד המתמחה במשפט פלילי ובפשיעה כלכלית, ויו"ר הועדה לענייני פלילים בלשכת עורכי הדין מחוז ת"א והמרכז
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד