הקרב על אוקראינה

כשמלחמת אחים על הפרק, גם פוטין נלחץ ומתקפל

התלהמות פטריוטית, שכרון כוח ושנאה – כל אלה עלולים להצית באוקראינה מלחמה אמיתית. וגם אם נראה שהוא אדיש כלפי בידוד עולמי, פוטין יודע שרוסיה לעולם לא תוכל להיות סין

נטשה מוזגוביה, וושינגטון
צילום: רויטרס, עריכה: יותם בן-דוד

(פוטין בקרים: 2014 תירשם בהיסטוריה של ארצנו)

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

לכתבה המלאה

איך שפוטין תמיד מצליח לבלבל אותם. במערב היו בטוחים שברגע שייתן הוראה לבדלנים הפרו-רוסים המשתלטים על בנייני ממשל ומתעמתים עם הצבא במזרח אוקראינה, הכול יירגע. והנה השבוע, פוטין קורא בפומבי לדחיית משאל העם בדונייצק ולוהנסק, ומכריז שהבחירות המוקדמות לנשיאות אוקראינה שיתקיימו ב-25 במאי הן "צעד בכיוון הנכון", ושיסיג את הכוחות הרוסיים מגבול אוקראינה. במערב מיהרו לקבל את הדברים בברכה – ובאנחת רווחה גדולה. בוועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני, היו"ר אד רויס הכריז שהדברים של פוטין נותנים תקווה להתחלת תהליך הריפוי של האומה האוקראינית. חלק מחברי הקונגרס אמרו שלא ברור להם אם פוטין מתעתע בהם עם הצהרות שקריות; אחרים הכריזו שתמיד היה ידוע מיהו פוטין ולמה ניתן לצפות ממנו, וחבל שאמריקה נגררה לדפוס של תגובות למעשיו במקום לנסח אסטרטגיה מראש.

עוד על המשבר המתמשך בין רוסיה לאוקראינה:
פוטין בחצי האי הכבוש: "רוסיה חזקה יותר עם קרים"
הבדלנים מתעלמים ממוסקבה: משאל העם יתקיים כמתוכנן
פוטין: הסגנו הצבא מגבול אוקראינה; נאט"ו: לא נכון

"הוא עכשיו תחת לחץ גדול". פוטין בחצי האי קרים, אתמול (צילום: רויטרס)

"הוא נמצא עכשיו תחת לחץ גדול, אז אין לי תשובה לשאלה הזאת", אמר לי רויס כששאלתי אותו אם לדעתו פוטין באמת החליט לשנות את הכיוון בעניין אוקראינה. "אני יודע שהוא לא שינה את הכיוון כשאמר שהוא מסיג את הכוחות מהגבול כי הוא לא עשה זאת. אם הוא באמת חושב שהבחירות ב-25 במאי הם "צעד הכיוון הנכון" אז אני מסכים אתו, וחושב שכולנו צריכים להשקיע מאמץ מרבי כדי שהליך הבחירות יהיה חופשי והוגן ובטוח לאלה שרוצים להשתתף בהן".

מכיוון שאיש מלבד פוטין לא יודע מה קורה בראשו של הנשיא הרוסי, הנה כמה גרסאות פופולריות:

פוטין נבהל מהלחץ והתקפל. לסנקציות יש השפעה, והכלכלה הרוסית אכן תלויה היום הרבה יותר בכלכלה העולמית. זה לא בהכרח ההסבר ההגיוני ביותר, כי הממשל של פוטין והפרלמנט נוקטים מרצון צעדים לבידודה של רוסיה. השלב הבא של הסנקציות – נגד מגזרים שלמים בכלכלה הרוסית – נשמרו בתור איום למקרה שהבחירות באוקראינה לא יתקיימו, ומנהיגי המערב עשו הכול להבהיר עד כמה הם לא רוצים באמת להטיל אותן על רוסיה.

פוטין רצה את קרים, אבל לא באמת מעוניין לספח את מזרח אוקראינה – אזור מסובסד ותובעני. הוא רוצה בעיקר לסכל את תכניות האיחוד האירופי להדק את הקשר עם אוקראינה, ולהיות מסוגל להשפיע על הממשלה האוקראינית העתידית. כמובן, המהומות במזרח אוקראינה משרתות מצוין את המטרה להפוך את סיפוח קרים לעובדה מוגמרת. אם יש צרות במזרח אוקראינה וחששות שהוא "יתקדם הלאה" – כמה רעש באמת יעשו במערב מהחזרתו של קרים לרוסיה?

מנהיגי המערב עשו הכול להבהיר שאינם רוצים באמת להטיל סנקציות. נשיא ארה"ב אובמה (צילום: AP)

פוטין מוכן להיות אב להצלחה, אך לא לכישלון. הוא הודה בתפקיד ששיחקו החיילים הרוסים בסיפוח קרים כשהמבצע הצליח. במזרח אוקראינה, המצב מסובך יותר. הוא לא חסיד גדול של סקרי דעת קהל מהימנים, אך הסקר החדש של מרכז "פיו" גילה כי 77% מהאוקראינים תומכים בכך שמדינתם תישאר מאוחדת. במערב אוקראינה מדובר ב-93%, במזרח – 70%. כלומר, אפילו במזרח אוקראינה, שם אוכלוסיית דוברי הרוסית משמעותית ביותר, יהיה קשה לזייף את המספרים ממשאל העם שהתקבלו לקראת סיפוח קרים: 96.6% הצביעו בעד האיחוד עם רוסיה.

לתת את הכבוד

מעניין לא פחות הנתון שלפיו הממשלה הנוכחית בקייב נהנית מתמיכה של 41% מהאוכלוסייה בלבד. אך זה לא שהרוב מקבל במאור פנים התערבות של הקרמלין: 67% חושבים שהתערבותה של רוסיה רעה לאוקראינה. פוטין היה שמח לשבש את הבחירות ב-25 במאי ולדחות אותן למועד שבו יש סיכוי גדול יותר לניצחון של מועמד שניתן לסגור אתו עסקאות (בקרב הלאומנים האוקראינים יש הטוענים שפוטין היה שמח לקבל בחזרה את יוליה טימושנקו – ראשת הממשלה לשעבר ששוחררה מהכלא בעקבות ההפיכה – כי בקרמלין רואים בה דמות פרגמטית. אך כרגע היא לא המועמדת המובילה). כך או אחרת, בהתנערות הפומבית ממשאלי העם שיתקיימו ביום ראשון בדונייצק ובלוהנסק, פוטין ניתק עצמו מכישלון: למשאל העם הזה לא תהיה אמינות גדולה. במערב, כבר פסלו אותו בתור "לא לגיטימי".

בקרמלין רואים בה דמות פרגמטית. טימושנקו ביום שחרורה מהכלא בפברואר (צילום: רויטרס)

עם כל סלידתו של פוטין מהמערב ועוינותו הלא מוסתרת כלפי נאט"ו, הוא עדיין לא מוכן לניתוק מוחלט. כך למשל, הוא נתן את הסכמתו להשתתף באירועים לציון 70 שנה לפלישה לנורמנדי ביוני 1944, על אף שהמפגש עם אובמה ומנהיגים אחרים יכול להיות מתוח לנוכח הסנקציות נגד רוסיה והמילים הקשות שהוטחו בפוטין באופן אישי. בבית הלבן כבר הבהירו שהם לא מתכננים פגישות הדדיות בנורמנדי. במשרד החוץ בוושינגטון אמרו שלמרות המחלוקת עם רוסיה לגבי אוקראינה, זו עדיין עובדה שהסובייטים נלחמו עם האמריקנים, עם הבריטים, עם הצרפתים ועם אחרים, והביסו את הנאצים, ויש לתת את הכבוד על כך.

החג האהוב והעצוב של סבא

אתמול היה עוד אחד מהימים הגדולים האלה של ולדימיר פוטין. הוא בירך את האומה לרגל יום הניצחון על גרמניה הנאצית במצעד ענק בכיכר האדומה שהשתתפו בו יותר מ-11 אלף אנשי צבא. משם, הוא טס לראשונה מאז הסיפוח לקרים, לסבסטופול – גיחה שמשרד החוץ האמריקני הגדיר "פרובוקציה". ארצות הברית והאירופאים עדיין רואים בקרים חלק אינטגרלי מאוקראינה, יהיה המצב בשטח אשר יהיה.

הנשיא הרוסי הכריז שיום הניצחון הוא החג העיקרי של רוסיה. בהינתן הקרבת הענק של העם הרוסי במלחמה הזו, אין זה מפתיע. אך גם לא מפתיע שמשטרו של פוטין רק דואג להרחיב את החגיגות, שמביאות לעתים לחשיפות מביכות של "וטרנים מזויפים" (למרבה הצער, נשארים פחות ופחות ותיקי מלחמה אמיתיים. סבא שלי, למשל, שהיה מפקד נ"ט בצבא הסובייטי – ועוד מפקד צעיר – הלך לעולמו לפני כמעט 20 שנה). אבל זה חג שמשרת באופן הטוב ביותר את סדר היום הלאומני של שלטונות רוסיה כיום, כי הלאומנות הדורשת שרוסיה "תקום מהברכיים" ו"תראה להם" באה להחליף את האידאולוגיה הקומוניסטית.

"לקום ולהראות להם". צועדים לרגל יום הניצחון, אתמול בקרים (צילום: רויטרס)

לאיזה מצב הזוי זה יכול להוביל מדגימה הצעת החוק שהגיש השבוע חבר בדומה (הבית התחתון של הפרלמנט במוסקבה) ממפלגת "רוסיה המאוחדת", הדורשת לעגן פטריוטיזם בחוק. בין היתר, הצעת החוק דורשת להגן על הילדים ממידע שעלול לפגוע בבריאותם ובהתפתחותם, ובכלל זה המידע שמעוות פטריוטיזם. כל כתבה חצי-ביקורתית יכולה ליפול תחת ההגדרה הזאת – לא שנשארו הרבה כתבות כאלה בכלי התקשורת המרכזיים ברוסיה. בבלוגוספרה עדיין לא חסר, אבל בדיוק בשביל זה הומצא ברוסיה חוק אחר, המשווה בלוגר שיש לו יותר מ-3,000 קוראים לכלי תקשורת ממוסד, מבחינת האחריות המשפטית וכדומה.

ומה הקשר בין יום הניצחון לאירועים באוקראינה, מלבד הגיחה של פוטין לסבסטופול? ההתלהמות הפטריוטית, שכרון הכוח, שנאת האחים שמתחילה לחלחל אל תוך העם – כל אלה עלולים להפוך מה שהתחיל בתור משחק שח למלחמה אמיתית. אם סרבנות הבדלנים החמושים לדחות את משאל העם – זה לא טריק של פוטין שבוחש עדיין מאחורי הקלעים – הרי זה יעיד על דינמיקה מסוכנת שבה בעל המריונטות מאבד שליטה. התסריט של "מרדנות" הבדלנים במוסקבה לא לגמרי סביר, אך המציאות כבר הוכיחה שפוטין משיג לפעמים תוצאות שלא התכוון להשיג. לדוגמה, סגנית שר החוץ האמריקני ויקטוריה נולנד דיווחה בקונגרס שפוטין עשה יותר ללכידותה של נאט"ו מכל מנהיג אחר. (לפי הדיונים האחרונים בגבעה, המלאים חרדות מקיצוצי תקציב הביטחון אולי אף לשיפור תקציבה, לא בטוח שזו הייתה התכנית שלו).

דינמיקה מסוכנת. בדלנים פרו-רוסים בסלוביאנסק (צילום: רויטרס)

זה לא נכתב כמובן בשביל להרוס את שמחת יום הניצחון. זה היה גם החג הכי אהוב ועצוב בשביל סבא שלי. אני מניחה שהוא אף היה שמח שקרים חזרה לרוסיה. אבל רוסיה לא באמת "תקום מהברכיים" במובן של לספק לתושביה תקווה מעבר לשכרון הלאומנות, אם לא תתחיל להשקיע בשיקום התשתיות והתעשייה (מעבר לתעשייה הצבאית), וגם בדמוקרטיה שבלעדיה קשה לפתח שוק בריא. מבקרי הדמוקרטיה יכולים לטעון שמודל הכלכלה הסינית עובד גם בלי דמוקרטיה. אבל לרוסים של היום, כך נדמה, אין את המשמעת – ובטח שלא את המספרים – שיש לסין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully