כך שמר לחיאני על הסיכוי לחזור לראשות העיר בת ים

ראש עיריית בת ים לשעבר הורשע אמנם בהפרת אמונים, אך סעיפי השוחד - שהקלון טבוע בהם - נמחקו. הוא אולי יוכל להמשיך בקריירה הפוליטית, אך אין חולק שתדמיתו נסדקה. פרשנות

  • שלומי לחיאני
עו"ד אבי עמירם
צילום: דניאל בוק, עריכה: יאיר דניאל, קריינות: אביב אברמוביץ'

משפטו של ראש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני, שהורשע הבוקר (חמישי) בשלוש עבירות של הפרות אמונים, נוגע בנימיה החשופים של הפוליטיקה הישראלית כשאלה באים במגע עם חשדות ואישומים בפלילים. שוב עולה - ובמלוא עוצמתו - השיח הציבורי אודות הסדרי טיעון והצידוק המוסרי בהגעה אליהם כאשר הדבר נוגע לאחד העם, ולבטח נבחר ציבור.

הציבור דורש, במידה לא מבוטלת של צדק, כי איש ציבור יאמר אחת משתיים: "חטאתי, עוויתי, פשעתי" - ויפשוט את אדרתו הציבורית, או "ידיי לא היו במעל" - ומשכך ייקוב הדין את ההר. לכאורה, הסדר טיעון עם נבחר ציבור אינו אופציה. לא בכדי אנו צופים, חדשות לבקרים, באנשי ציבור אשר מעמדם מחייב את ניהול ההליך הפלילי העומד ותלוי נגדם עד להכרעה שיפוטית כי רק כך יוכל הציבור לשפוט את מעשם. עיין ערך אולמרט, דרעי, הירשזון, ליברמן ועוד. אלא שההליך הפלילי מורכב יותר מכפי שזה נראה.

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
שלומי לחיאני בבית המשפט, הבוקר (צילום: יותם רונן)

הכתבים הפוליטיים והמשפטיים, יחד עם חלק נכבד מהציבור במדינה, לבטח תושבי בת ים, הוכו בתדהמה למשמע הסדר הטיעון אליו הגיע לחיאני עם פרקליטות המדינה. לחיאני , כבר לאחר המעצר הדרמטי שתועד על ידי כלי התקשורת והיה בניגוד לכללים אתיים חקירתיים, נסך ביטחון בציבור שאצלו "זה אחרת", שהכול ייגמר בקול דממה דקה וההר יוליד עכבר. נראה כי מנוי וגמור היה עמו לנהל את ההליך הפלילי עד תומו, עד שיצא עשן לבן מלשכת השופט בני שגיא המכריז על זיכויו, דבר שהיה אמור לסלול את שיבתו לכס ראשות העיר. דבר נוסף שהעצים את הפתעה היה שבניגוד לנשיא משה קצב, הצדדים במשפטו של לחיאני שמרו על דיסקרטיות מוחלטת.

האם היה מדובר בטקטיקה או רחשי לב? קשה לדעת. מכל מקום, כל פוליטיקאי בעל יצר חיים היה נוהג כמוהו. מערכת הבחירות המוניציפאליות אופיינה בכמה מועמדים במצב דומה, אלא שבג"ץ - בניגוד לימים עברו - קטע את הקדנציה שלהם עם תחילת ההליך הפלילי, שאחריו בא התיקון בחוק שאפשר את השעייתם.

"הסדר" ולא "עסקה"

סביב הסדרי הטיעון ניטש מאז ומתמיד ויכוח מוסרי בשאלה אם ראוי בכלל לערוך אותם, שהרי הם חוטאים לעצם מהות ההליך הפלילי. נאשמים נאלצים לוותר על חפותם תמורת עונש מקל. אלא שמזה תקופה ארוכה, הסדרים אלה הפכו לחזיון נפרץ וכלי משפטי שגרתי בגלל השאיפה לחסוך בזמן שיפוטי יקר והסיכון הכרוך בניהול הליך פלילי - אובדן החירות.

מערכת המשפט משכללת מדי פעם את מנגנון הסדרי הטיעון, ובהרבה מקרים בצדק רב. בתחילה, כונו הסדרי הטיעון "עסקאות טיעון", אלא שהמילה "עסקה" נשמעה כמשהו אפל, ולכן כובסה במילה "הסדר". לא פעם נשמעה ביקורת לפיה הסדרי הטיעון הפכו ל"כלכלה השחורה" של המשפט הפלילי.

הצדדים חותמים על הסדר הטיעון, הבוקר (צילום: יותם רונן)

הבוקר טרף לחיאני את קלפיו והודה בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון. הפרקליטות תעתור לשנת מאסר בפועל ולקלון ואילו לחיאני יעתור לכל עונש אחר, ללא אלמנט כליאה מאחורי סורג ובריח. אימתי הפנים לחיאני כי עליו לממש את האופציה העומדת לכל נאשם ו"לקנות" את הסיכון הטמון בניהול הליך פלילי תמורת הסדר טיעון? האם לקח בחשבון כי הסדר טיעון עלול להביא לקץ הקריירה הפוליטית שלו? האם נערך לאפשרות שעליו לתת דין וחשבון ציבורי, להישיר מבט לבוחריו ולהסביר להם את פשר פניית הפרסה, או שמא בלשון העם פשר ה"סלאלום"? אימתי ערך את השקלא וטריא באשר למצבו - האם טרם הבחירות או רק לאחרונה? אלה שאלות שהציבור ישמח לקבל להן תשובות, אך סוגיות אלה יידונו בבוא העת "בטריבונל הציבורי" שיוקם על ידי בוחרי העיר בת ים.

כעת, לחיאני נאבק על חייו האישיים עם תמהיל ציבורי. אגב, כמעט לכל הליך פלילי יש "נקודת שבירה", נקודה שבה הצדדים "מקפלים את הדגלים" שהזדקרו עם פתיחת המשפט. סנגור טוב אמור לזהות את "נקודת השבירה" מבעוד מועד ולכוון אליה הסדר טיעון נוח ללקוחו.

אדגיש כי נבחר ציבור, כמו כל אחד העם, חייב לנקוט אמת מידה של זהירות בהיכנסו ל"כבשן ההליך הפלילי", עיין ערך משה קצב. ההבדל הוא שכשזה נוגע לנבחר ציבור ישנו פקטור נוסף שמהווה "שחקן מרכזי" בזירה - והוא הקלון. הקלון הוא אלמנט קריטי עבור נבחר ציבור שכן הכרזתו תביא בהכרח לקץ הקריירה הציבורית והפוליטית של נאשם. באקלים הפוליטי הישראלי, אישי ציבור לא היו מסוגלים לקבוע לעצמם קוד התנהגות אתי-ציבורי ולהכריז כי הם אינם ראויים לשאת עוד במשרה הציבורית, ומשכך הוטלה משימה זו על שכמי מערכת המשפט.

ניצוץ של תקווה

ובכל זאת, מהו האלמנט האישי החיובי הנטוע בהסדר הטיעון שסלל לעצמו לחיאני? הסדר הטיעון הסיר מסדר היום את כל סעיפי השוחד בהם הואשם. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי יסוד הקלון הוא אינהרנטי בעבירות שוחד, ומשכך נבחר ציבור שהורשע בעבירות שוחד אינו יכול לשאת עוד במשרה ציבורית או להיות נבחר ציבור.

לחיאני הודה בעבירות של הפרת אמונים. בהתאם לנסיבות, בית המשפט יחליט אם יש במעשיו כדי להצדיק הטלת קלון או לא. לאור הסדר הטיעון, ידיו של לחיאני כבולות מלהתנגד לטענה כי אין הקלון טבוע בהן. הצדדים הותירו את הקביעה בידי בית המשפט. מנגד, הסדר הטיעון הותיר ניצוץ תקווה להמשך הקריירה הפוליטית של לחיאני.

עוד עולה לכאורה מהסדר הטיעון כי לחיאני מנוע מלערער על הקביעה, אם תהא כזו כי יש קלון במעשיו, זו מגבלה קשה עבורו שהרי לא הותירו בידיו אופציה למיצוי זכות ערעור למקרה שיוכרז שיש בעבירה קלון ואם כך יהא יבוא קץ לקריירה הפוליטית שלו.

יש להניח כי לחיאני ופרקליטיו עמלו רבות עד להסדר טיעון. היכן תתייצב "נקודת הארכימדס" במשפטו של לחיאני נדע בקרוב. האם יכריז השופט על קלון ויימנע מאסר? או שמא יימנע גם ממאסר וגם מקלון? כל האופציות פתוחות. כל שנותר כעת הוא להיווכח אם היה בהסדר הטיעון מקח וממכר פוליטי ואישי או שמא אישי בלבד. גם אם נחלץ לחיאני מלוע הארי, דבר אחד ודאי לא יהיה נתון לוויכוח: התדמית של לחיאני נסדקה.

הכותב הוא מומחה למשפט פלילי ופשיעה כלכלית ויו"ר הפורום הפלילי-המחוזי בלשכת עורכי הדין

לקריאה נוספת:
שביתה איטלקית באל על: טייסים לא התייצבו לטיסות
תיעוד: מורים מרתקים לרצפה נער עם הפרעת קשב
בהלה בבית הספר: נחש ארסי הכיש ילד באמצע הכיתה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully