ההצעה המפתיעה של יועצי אבו מאזן

בשעה שאולמרט ואבו מאזן ניהלו משא ומתן להסדר קבע ב-2008, שניים מיועציו הקרובים ביותר של הראיס אמרו בערוץ שיחות חשאי כי אין סיכוי להסדר, וישראל צריכה לפעול חד-צדדית

אמיר תיבון

"אבו מאזן לא יכול להגיע להסכם קבע עם ישראל, למרות שהוא רוצה. לא ניתן להגיע לסיום הסכסוך בעת הזו, וכל ניסיון להגיע לכך מכיל את זרעי החורבן הבא. במקום לחתור להסכם קבע, ישראל צריכה לקדם מהלכים חד-צדדיים לסיום הכיבוש. זה הפתרון היחיד שיכול להצליח".

בקריאה ראשונית, הדברים הנחרצים הללו נראים כמו הכלאה בין אמירותיו הפסימיות של שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, לבין דברים שנאמרים לאחרונה על ידי גורמים בשמאל הישראלי, המצדדים בנסיגה חד-צדדית מהשטחים. אלא שהרושם הראשוני מטעה. את הדברים הללו לא אמר גורם ישראלי, מימין או משמאל. באופן מפתיע, הדברים נאמרו דווקא על ידי שניים מיועציו הקרובים ביותר של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן.

אולמרט לוואלה! חדשות: ההצעה שהגשתי לאבו מאזן

עוד בוואלה!

"לא רציתי לטפל בבעיות, אבל היום יש לי עבודה": העמותה שעושה שינוי

לכתבה המלאה
(צילום: AP)

המצוטטים הם חוסיין אגא ואחמד חאלידי, אנשי אמונו של אבו מאזן, ששימשו בשני העשורים האחרונים כנציגיו בשורה של ערוצי משא ומתן חשאיים מול ישראל. השניים אמרו את הדברים במסגרת ערוץ שיחות בלתי-רשמי עם אישים ישראלים, שהתנהל בשנים 2006-2009, ותוכנו מתפרסם כעת לראשונה בוואלה! חדשות. תוכן השיחות נוגע אמנם לסבבים קודמים של המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, אבל ניתן להסיק ממנו מסקנות מעניינות גם על הכישלון הטרי של יוזמת קרי, ועל הדרך להמשיך קדימה.

נציגיו של אבו מאזן בהסכם עם ביילין

חוסיין אגא ואחמד חאלידי הם שניים מבכירי האינטלקטואלים הפלסטינים, שמשמשים פרופסורים באוניברסיטאות מובילות בבריטניה. השניים נחשבים מזה עשרות שנים ליועציו הקרובים ביותר של אבו מאזן בכל הנוגע למשא ומתן עם ישראל. בשנים 1993-1995 השניים שימשו כנציגיו של אבו מאזן במסגרת המשא ומתן החשאי בינו לבין יוסי ביילין, שהוליד את הסכם "ביילין - אבו מאזן", הטיוטה הראשונה אי-פעם של הסכם קבע ישראלי-פלסטיני. הם בילו מאות שעות יחד עם נציגיו של ביילין בשיחות - רון פונדק ויאיר הירשפלד, אך ההסכם שגיבשו שני הצדדים נדחה על ידי ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית.

בסוף שנות ה-90' ותחילת שנות האלפיים, השניים היו מעורבים בכמה מסבבי המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית, כולל השיחות בקמפ דייוויד בשנת 2000. המתווך האמריקני באותה תקופה, דניס רוס, כתב בספר זיכרונותיו כי כאשר השניים הללו היו מעורבים במשא ומתן, אפשר היה לדעת שאבו מאזן הוא חלק מהתהליך, אך אם הם נעדרו מהשיחות, אפשר היה להסיק שיאסר ערפאת שומר את אבו מאזן "מחוץ לתמונה". חוסיין אגא היה מעורב גם בסבב השיחות הנוכחי בין ישראל לרשות הפלסטינית, וערך מספר פגישות עם הצוות האמריקני בירושלים.

ידעו על ערוץ השיחות. אבו מאזן ואולמרט (צילום: GettyImages)

מסמכים שהגיעו לידי וואלה! חדשות מתעדים ערוץ שיחות עקיף ובלתי-רשמי (מה שמכונה בתחום המדיני ("Track 2 Diplomacy" בהשתתפותם של אגא וחאלידי, שהתנהל בשנים 2006-2009. ערוץ השיחות הזה החל בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש הממשלה והמשיך עד לכניסתו של בנימין נתניהו לתפקיד. ערוץ השיחות, שהתקיים במקביל למשא ומתן הישיר בין אולמרט לאבו מאזן, היה לא רשמי, אך הוא נעשה בידיעתם של אבו מאזן ואולמרט, שקיבלו עדכונים שוטפים על תוכן השיחות. מסמכים המתעדים בפירוט רב את השיחות נשמרו בלשכת ראש הממשלה, במשרד החוץ ובשב"כ.

המשתתפים בערוץ השיחות מן הצד הישראלי היו האלוף גיורא איילנד (השיחות החלו כמה שבועות לאחר שסיים את תפקידו כראש המטה לביטחון לאומי), עורך הדין יורם ראב"ד, שר החוץ לשעבר, שלמה בן עמי, ומנכ"ל מכון ראות למחקרים אסטרטגיים, גידי גרינשטיין. גורם מדיני ישראלי שעודכן בתוכן השיחות אמר לוואלה! חדשות כי "הנציגים משני הצדדים לא היו בעלי תפקיד רשמי, אבל הישראלים שהשתתפו היו מקורבים מאוד לממשלה שכיהנה באותה תקופה. זו הסיבה שהשיחות המשיכו עד עלייתו של נתניהו לשלטון – אחרי שממשלת קדימה נפלה, לא היה טעם להמשיך". מן הצד הפלסטיני השתתפו כאמור חוסיין אגא ואחמד חאלידי, כאשר בחלק מן הפגישות נכחו גם אישים אחרים, כולל נציג של חמאס.

הפלסטינים מודים: "אין פרטנר להסדר קבע"

במסמכים שהגיעו לידי וואלה! חדשות מתועדות בפירוט רב עמדותיהם של הנציגים הפלסטינים בשיחות, החל מהפגישה הראשונה בין הצדדים ביוני 2006 ועד לסגירתו של ערוץ השיחות בשנת 2009. הצד הישראלי העביר עדכונים שוטפים מהשיחות עם אגא וחאלידי לראש הממשלה אולמרט, לשרת החוץ לבני ולבכירים במערכת הביטחון.

ערוץ השיחות העקיף בהשתתפותם של אגא וחאלידי התנהל במקביל לניסיון הכמעט נואש לגבש הסכם קבע בין אולמרט לאבו מאזן בשנים 2007-2008, לפני שאולמרט עזב את לשכת ראש הממשלה בשל החקירות נגדו. אגא וחאלידי שמרו על קו עקבי לכל אורך התקופה, ואמרו כמעט בכל הפגישות, שהערוץ הישיר בין אולמרט ואבו מאזן צפוי להיכשל. הם המליצו לוותר על הניסיון להגיע להסכם קבע, ולתכנן במקום זאת מהלכים חד-צדדיים בגדה המערבית, בתיאום עם הרשות הפלסטינית ועם מדינות ערב. דבריהם התקבלו בהפתעה בצד הישראלי.

כך למשל כתבו הנציגים הישראלים אחרי אחת הפגישות הראשונות עם אגא וחאלידי, בדיווח שהועבר לאולמרט, לבני וראש השב"כ דאז, יובל דיסקין: "הצד הפלסטיני טוען שאין שותף פלסטיני (!) להסדר קבע עם ישראל ושהרעיון של הסדר קבע אינו רלוונטי (!). הם מחזיקים בעמדה שלא ניתן להגיע לסוף הסכסוך בעת הנוכחית ושניסיון להגיע לכך מכיל את זרעי החורבן הבא". סימני הקריאה הופיעו במקור, כדי להביע את תדהמתם של המשתתפים הישראלים מן הדברים ששמעו.

בסיכום פגישה נוסף שהועבר לאולמרט, לבני ודיסקין נכתב כי אגא וחאלידי הסבירו ש"המשא ומתן הישראלי-פלסטיני הוא אקדמי". בפגישה אחרת אמרו השניים כי למרות שאבו מאזן באמת ובתמים מעוניין בהסכם עם ישראל, הם מעריכים שאין ביכולתו להעביר הסכם כזה בציבור הפלסטיני בעת הנוכחית.

בסיכום של פגישה בין הצדדים שנערכה ב-2008, בשיאו של המאמץ להביא להסכם בין אולמרט לאבו מאזן, נכתב כי "הצד הפלסטיני סבור שהרשות הפלסטינית לא יכולה לחתום על הסכם שמביא לסוף הסכסוך וליישם אותו. יתרה מכך, אין קבוצה בציבור הפלסטיני שתילחם על יישום הסכם כזה". בדיווח שהועבר לאולמרט, לבני ודיסקין כתבו הנציגים הישראלים בשיחות כי "אי אפשר להמעיט בחשיבותה של אמירה כזו, כאשר היא מגיעה משניים מיועציו המקורבים ביותר של אבו מאזן".

היו גם מאחורי הקלעים שם. ערפאת וברק בקמפ-דיוויד בשנת 2000 (צילום: GettyImages)

אגא וחאלידי אמרו כי הסיבה העיקרית לכך שלא ניתן להגיע להסדר קבע, היא דעת הקהל הפלסטינית והיעדרה של תנועה פלסטינית שמוכנה להיאבק למען הסדר קבע עם ישראל. הם הדגישו כי הבטחתו של אבו מאזן לערוך משאל עם על כל הסדר קבע עם ישראל (הבטחה שאבו מאזן חזר עליה גם בסבב השיחות הנוכחי) מקשה מאוד על הגעה להסכם, שכן הציבור הפלסטיני, בדגש על אוכלוסיית הפליטים, צפוי לדחות כל הסדר קבע שיגובש בין הצדדים ויכלול ויתור כלשהו בנושא זכות השיבה.

באחת הפגישות הציעו אגא וחאלידי ניתוח מקורי לחוסר ההתלהבות של הציבור הפלסטיני מהמשא ומתן שהתנהל בין אולמרט לאבו מאזן באותה תקופה. "מאז 1974, כאשר אש"ף הסכים לראשונה למשא ומתן עם ישראל, ועד לתחילת שנות האלפיים, התנועה הלאומית הפלסטינית קידמה את פתרון שתי המדינות בניגוד לעמדתה של ישראל", הם הסבירו. "ערפאת קידם את פתרון שתי המדינות כחלק מההתנגדות לישראל, אך כיום גם ראש ממשלת ישראל אומר שהקמת מדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי".

"כרגע אין מנהיג פלסטיני שמשלב בהצלחה את פתרון שתי המדינות לתוך המאבק הלאומי הפלסטיני. כינון המדינה הפלסטינית לא מצטייר כיום כהישג של המאבק הלאומי, אלא כתוצאה של פשרה וכניעה, בחסות ארצות הברית". הדברים הללו מציגים באור אחר את החלטתו של אבו מאזן לקדם את הקמת המדינה הפלסטינית דרך האו"ם, תוך התנגשות מדינית עם ישראל.

"לסיים את הכיבוש בלי לסיים את הסכסוך"

עלייתו של נתניהו לשלטון בשנת 2009 הקטינה עוד יותר את אמונתם של השניים במשא ומתן. בפגישה האחרונה במסגרת הערוץ העקיף, הסבירו אגא וחאלידי לבני-שיחם הישראלים כי "בעת הנוכחית הסכם קבע הוא בלתי אפשרי. המערכת הפלסטינית מתכנסת, לראשונה מזה עשרות שנים, סביב הסוגיות של 1967 – הגבולות, ירושלים, שיקום הפליטים בתוך המדינה הפלסטינית – ואילו נתניהו פותח את הסוגיות של 1948, עם הדרישה להכרה במדינה יהודית". המשפט התמציתי הזה, שנאמר בינואר 2009, מסכם היטב את הקשיים עמם ניסו ג'ון קרי וציפי לבני להתמודד בתשעת החודשים האחרונים: אבו מאזן מדבר על גבולות 1967, נתניהו מדבר על הצהרת בלפור.

אם לא משא ומתן ישראלי-פלסטיני להסדר קבע, אז מה כן? אגא וחאלידי היו עקביים גם בתשובתם לשאלה הזו. לכל אורך ערוץ השיחות, הציע "הצד הפלסטיני" צעדים חד-צדדיים של ישראל שיובילו ל"סיום הכיבוש", כתשובה לחוסר היכולת להגיע להסדר קבע. השניים הדגישו כי בניגוד להתנתקות מעזה, חשוב שהצעדים החד-צדדיים בגדה יתבצעו בתיאום עם הרשות הפלסטינית ועם מדינות ערב, ויובילו להקמתה של מדינה פלסטינית. כמו כן, הם הציעו שהדיון בסוגיות המהותיות ביותר של הסכסוך (ירושלים והפליטים) יופרד מהמהלך של סיום הכיבוש, ויתבצע במעורבות מדינות ערב המתונות.

את הצעותיהם תמצתו השניים במונח De-occupation, כלומר "הסרת הכיבוש" באופן הדרגתי, באמצעות צעדים חד-צדדיים של ישראל. חשוב להדגיש כי האמירות הללו לא מייצגות את אבו מאזן: למרות הקרבה של אגא וחאלידי ליו"ר הרשות הפלסטינית, הם אינם קשורים באופן רשמי לרשות הפלסטינית, ואמירותיהם בערוץ השיחות העקיף נעשו על דעת עצמם בלבד. השניים גם הדגישו כי לפחות באופן פומבי, הרשות הפלסטינית צפויה להתנגד לצעדים חד-צדדיים של ישראל, בין השאר בגלל שלגורמים בכירים ברשות יש "אינטרס שיתקיים משא ומתן". השניים ציינו בהקשר הזה במיוחד את בכיר הרשות סאיב עריקאת, שמעורב כבר 20 שנים במשא ומתן עם ישראל.

אגא וחאלידי הדגישו לאורך קיומו של הערוץ כי ישראל צריכה להתמקד ב"מטרות ריאליות למשא ומתן". לדבריהם, "המטרות הריאליות של התהליך המדיני בעת הזו צריכות להיות 'סוף האלימות' ו'סוף הכיבוש', לא 'סוף הסכסוך'. יש להפריד בין היעד של הקמת מדינה פלסטינית לבין היעד של סיום הסכסוך". במילים אחרות – במקום לחתור להסדר קבע מלא, על כל משמעויותיו הלאומיות והדתיות, על הצדדים לגבש הסדרי ביניים, שיתבססו על נסיגה ישראלית מצד אחד, ושיתוף פעולה ביטחוני מצד שני. השניים הוסיפו כי מציאות כזו יכולה להתקבל גם על חמאס.

גם בפגישה האחרונה בין הצדדים, שנערכה לאחר עלייתו של נתניהו לשלטון, אמרו השניים דברים דומים: "לדעת הצד הפלסטיני", נכתב במסמך סיכום הפגישה, "המהלך המדיני היחיד שעשוי להצליח בעת הנוכחית צריך להתבסס על De-occupation בגדה המערבית, כלומר – העברה שיטתית של כוחות וסמכויות לרשות הפלסטינית בגדה, תוך חיזוק מעורבותה של ירדן". המסמך הועבר ליועץ לביטחון לאומי דאז, עוזי ארד.

"יוזמת השלום הערבית חיונית"

בניגוד לעמדתם הפסימית בנוגע למשא ומתן הישיר בין ישראל לרשות הפלסטינית, אגא וחאלידי התייחסו בחיוב במהלך השיחות ליוזמת השלום של הליגה הערבית, שבמסגרתה הציעו כל מדינות ערב להכיר בישראל לאחר שתקום מדינה פלסטינית. השניים ציינו כמה פעמים את יוזמת השלום הערבית כגורם היחיד לאופטימיות בתחום המדיני. "היוזמה הערבית חיונית משום שהיא מכשירה את הקרקע ונותנת מסגרת לפשרות היסטוריות", הסבירו באחת הפגישות.

בפגישה אחרת, אגא וחאלידי אמרו כי למרות שישראל לא יכולה לקבל ככתובה וכלשונה את יוזמת השלום הערבית, כדאי לממשלת ישראל "להציג יוזמת שלום ישראלית, המבוססת על עקרונות הנשיא קלינטון, שתהווה תשובה ישראלית ליוזמת השלום הערבית". אגא וחאלידי הדגישו לאורך השיחות כי לא ניתן יהיה להגיע לפשרה כלשהי בנושא ירושלים, ללא מעורבות עמוקה של סעודיה, ירדן ומדינות ערביות נוספות כשותפות מלאות לתהליך המדיני. "אבו מאזן מחשיב מאוד את עמדותיהם של המצרים, הירדנים והסעודים, מרבה להתייעץ איתם ומעדיף את רשת הביטחון שלהם", הוסיפו.

בשנים שחלפו מאז קיומו של ערוץ השיחות הזה, דרכיהם של אגא וחאלידי התפצלו. בשעה שחוסיין אגא המשיך להיות מעורב בשיחות עם ישראל, כולל בסבב השיחות הנוכחי, אחמד חאלידי הגיע למסקנה שלא ניתן ליישם את פתרון שתי המדינות, והחל לכתוב בעד מדינה דו-לאומית. גורם ישראלי בכיר, שמכיר היטב את תוכנו של ערוץ השיחות בהשתתפות אגא וחאלידי, אמר לוואלה! חדשות השבוע כי "לאור המבוי הסתום בתהליך המדיני, כדאי לשקול את הדברים שנאמרו בשיחות הללו, בדגש על צעדים חד-צדדיים של ישראל לסיום הכיבוש, והגברת המעורבות של מדינות ערב בסוגיות הקשות של המשא ומתן".

גורם לא-רשמי שנמצא בקשר עם חוסיין אגא גם כיום, אומר כי "אבו מאזן עדיין מחשיב אותו כיועץ קרוב, אבל אין זה אומר שהוא מסכים עם קביעותיו לגבי צעדים חד צדדיים של ישראל. אלה אמירות חריגות מאוד בצד הפלסטיני". כל המעורבים בערוץ השיחות, ישראלים ופלסטינים, בחרו לא להגיב לכתבה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully