תופתעו אולי לדעת שערש הולדתם של דגל הלאום, "התקווה" והחינוך העברי הוא ראשון לציון, המושבה שנוסדה כבר בשנת 1882 וכיום העיר הרביעית בגודלה בישראל. ראשון לציון, כשמה כן היא ראשונה לציון בתחומים רבים. אליה הגיעו אישים בעלי חזון והשכלה שתרמו רבות לעיצוב הלאומיות והתרבות העברית בארץ ישראל. "האנשים הללו ידעו לחלום למרחוק", אומרת נאוה קסלר, מנהלת מוזיאון ראשון לציון. "אפילו הברון רוטשילד השקיע בחלומות שלהם. זאת הייתה חממת חלומות, הם ידעו בדיוק מה הם רוצים שיקרה בארץ ישראל והגשימו זאת. האנשים הללו היו מודעים למעשה הגדול שעשו, הבינו שמעשיהם משנים את נתיב ההיסטוריה וטרחו לתעד בכתב את כל אשר יצרו".
עוד ידיעות על יום העצמאות:
אדלשטיין בטקס המשואות: "מדינת ישראל היא פלא אזרחי"
פרויקט מיוחד: "הרגע שלי ממלחמת השחרור"
דגל כחול-לבן עם מגן דוד נוצר והונף לראשונה בעולם בראשון לציון בחגיגת לרגל מלאות שלוש שנים למושבה, ט"ו באב תרמ"ה - 1885. דגל כחול-לבן זה איחד לראשונה בצבעיו ובעיצובו את הטלית ואת מגן הדוד, שני סמלים יהודיים רבי-משמעות. את הדגל עיצבו ויצרו ישראל בלקינד, מנהיג אנשי ביל"ו במושבה, ולימים מחנך עברי דגול. שותפתו של בלקינד ליצירת הדגל הייתה פאני מאירוביץ'.
בלקינד תיעד את האירוע במכתב שכתב אל חברו דובנו, כמה שבועות לאחר החגיגה, ובו תיאר במפורט את דמות הדגל: "אני ופאני מאירוביץ' היינו טרוחים בינתיים בעשיית דגל וזו דמות הדגל אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים-שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע". הדגל הונף פעמיים במהלך החגיגה. בבוקר הוא נישא בראש תהלוכת ילדי המושבה ובערב הוא הונף באמצע המושבה, וכפי שכתב בליקנד: "באמצע הכיכר התנוסס הדגל שתפרנו אני ופאני מאירוביץ'".
על פי קסלר, מלבד הדגל, בראשון לציון נולד גם ההמנון הלאומי. את מילות "התקווה" כתב כבר ברומניה נפתלי הרץ אימבר. אנשי ראשון לציון התאהבו במילים אף ששרצו שגיאות בעברית, כפי שאמרו אז "כשרוץ היאור צפרדעים". האיכר שמואל כהן, איש המושבה, התאים למילות "התקווה" מנגינת שיר עגלונים רומני שהביא עמו מהבית. מילות הבית השני "להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון ירושלים", הן מתוצרת ראשון לציון והן ביטאו את רוחם הציונית של אנשיה. שם שרו אותו בפעם הראשונה בעולם ושם נפוץ אל שאר המושבות ואל תפוצות הגולה, והיה להמנון התנועה הציונית ולהמנון מדינת ישראל.
ראשון לציון הייתה גם מקום מושבו של בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם שהחל לפעול בשיטה "עברית בעברית" כבר בשנים 1888-1887, ובעקבותיו הוקם בה גם גן הילדים העברי הראשון. אגודת קרן קיימת הראשונה לציון הוקמה במושבה 12 שנים לפני ייסוד הקרן הקיימת של "הקופסה הכחולה" שאנו מכירים. את בית העם העברי הראשון חנכו איכרי המושבה בהיותה בת 16 כמשכן לתזמורת העברית הראשונה שהוקמה שלוש שנים קודם לכן.
מוזיאון ראשון לציון, הנפרש על לב לבה ההיסטורי של העיר, מציג בפני המבקרים את סיפורה המרתק. המוזיאון כולל אתרים רבים שהשתמרו, בהם הבתים שבנה הברון רוטשילד, באר המים הראשונה שחרצה את גורל המושבה לחיים לאחר שבעה חודשי ציפייה וצמא מורטי עצבים, המרתף שבו התגורר הרץ אימבר בעת שהותו במושבה ובתי המייסדים. בשל ערכו ההיסטורי של המתחם, עיריית ראשון לציון, יחד עם משרד ראש הממשלה, שוקדים על פרויקט לשימורו ולהחייאתו.
בשנת 1897, 12 שנים לאחר הנפת הדגל בראשון לציון, בחר הקונגרס הציוני הראשון בבאזל דגל כחול-לבן עם מגן דוד כדגל התנועה הציונית. דגל זה, שהונף לראשונה בראשון לציון, הפך לימים לסמל הלאומי לעצמאותה של מדינת ישראל.
לפניות לכתבת: danayark@walla.co.il