פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אדלשטיין בטקס הדלקת המשואות: "מדינת ישראל היא פלא אזרחי"

      יו"ר הכנסת אמר בהר הרצל כי ישראל היא "דמוקרטיה משגשגת, אך לא הכול הגשמנו - החברה מחולקת למגזרים ושבטים". 14 נשים הדליקו משואות, בהן מדענית, ספורטאיות, תלמידה ואם שכולה

      אדלשטיין בטקס הדלקת המשואות: "מדינת ישראל היא פלא אזרחי"

      עם צאתו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה התייצבו אמש (שני) בהר הרצל בירושלים 14 נשים שהשפיעו על החברה בישראל, ונבחרו להשיא משואה בטקס המסורתי של ערב יום העצמאות. הטקס, שהודלקו בו 12 משואות המסמלות את 12 שבטי ישראל, יהיה השנה בסימן "זמן נשים – הישגים ואתגרים". זאת במטרה להעלות על נס את מעמד האישה ולהוקיר נשים שתרמו תרומה רבת-משמעות לחברה בתחומי החיים השונים, וכן לעודד מודעות ציבורית לזכויות האדם, לכבוד, לשוויון ולביטחון אישי.

      טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, 5 במאי 2014 (יואב דודקביץ')
      "בר 66 שנים עושים את הלא ייאמן". אדלשטיין, אמש בטקס (צילום: יואב דודקביץ')

      בטקס השתתפו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שרים וחברי כנסת, הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, משפחות שכולות, נכי צה"ל, חיילים ומוזמנים נוספים.

      אדלשטיין אמר בטקס: "שנה-שנה ביום הזה אנו ניצבים כאן ליד קברו של חוזה המדינה, בין מחוזות הזיכרון למצהלות העצמאות, בין מצבות האש של הנספים בשואה ולצד מצבות האש של קברי לוחמינו, גיבורי מערכות חירות ישראל, אנו שבים ומחדשים את הברית הכרותה בינינו, ברית האהבה לארץ ישראל, ברית הציונות".

      "כבר 66 שנים עושה החברה הישראלית את הלא ייאמן תחת שמש קופחת על אדמה סרבנית", המשיך יו"ר הכנסת. "מעל הכול, מדינת ישראל היא פלא אזרחי, דמוקרטיה משגשגת השומרת על חירות אזרחיה, בעת מלחמה כבעת שלום. אך לא הכול הגשמנו. החברה הישראלית מחולקת למגזרים ושבטים, מלאת סתירות וניגודים. ולכן שנה שנה אנו ניצבים כאן, ברגעים החגיגיים ביותר, בוחנים את עצמנו ואת דרכנו, בעיניים פקוחות וללא משוא פנים".

      טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, 5 במאי 2014 (יואב דודקביץ')
      השחקנית מרים זוהר מדליקה משואה, ומימינה גאולה כהן (צילום: יואב דודקביץ')

      הנשים שנבחרו על ידי הוועדה הציבורית בראשות שרת התרבות והספורט לימור לבנת הן שחקנית התיאטרון הוותיקה מרים זוהר; הרבנית עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף שייסדה את המכללה החרדית; המדענית ד"ר קירה רדינסקי; הכתבת הצבאית של קול ישראל כרמלה מנשה; הינדיה סולימן, מייסדת מיזם נשי ייחודי בכפר בועיינה-נוג'ידאת שבגליל; טלי פרץ-כהן, מנהלת מרכז סיוע לנפגעי אלימות ותקיפה מינית בגליל ובגולן; חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן שלחמה באצ"ל ובלח"י וזכתה בפרס ישראל; יו"ר מועצת התלמידים הארצית גל יוסף; הטניסאית שחר פאר; הספורטאית הפראלימפית פסקל ברקוביץ'; מנכ"לית אינטל ישראל מקסין פסברג; מרים פרץ, אשת חינוך ששכלה שני בנים, אוריאל ואלירז, ששירתו כקצינים קרביים ונפלו בפעילות מבצעית; שגרירת ישראל באתיופיה בליינש זבדיה; וראש אכ"א, אלוף אורנה ברביבאי.

      בתו של הרב יוסף תדליק משואה: "חיבור בין אוכלוסיות"

      התחילה תואר ראשון בגיל 15

      ד"ר קירה רדינסקי אמנם רק בת 27, אבל כבר הוכתרה כאחת ממדעניות העתיד המבטיחות של ישראל. היא פיתחה מערכת לחיזוי התפתחויות ומגמות בעולם כגון אסונות טבע ומגפות וסומנה בכתב עת של אוניברסיטת MIT האמריקנית היוקרתית כאחת מ-35 הממציאים הצעירים המבטיחים בעולם. לאחרונה נבחרה לאחת ממאה הישראלים מעוררי ההשראה.

      "פיתחנו מערכת שלוקחת את כל החדשות משנת 1850 עד היום, שמזינה את כל הטקסטים האלו ומזהה שרשראות של אירועים שחוזרים על עצמם ומתריעה בפני המשך שרשרת אירועים, גם הפחות ידועים", סיפרה הבוקר לוואלה! חדשות רדינסקי, בת לאם מהנדסת תוכנה ומורה למתמטיקה. "יש לי משיכה לדברים רחבים בתחום המדעים מגיל מאוד צעיר בגלל הבית שגדלתי בו".

      היא עלתה לארץ בגיל ארבע מקייב, בירת אוקראינה, עם אמה, דודתה וסבתה, והן התיישבו בחיפה. היא מעידה על עצמה כמי שגדלה בבית שהיה שיחות בנושאים מדעיים ומאמה קיבלה את ההשראה למצוינות. בגיל 15 החלה ללמוד לתואר ראשון במדעים במסלול מצטיינים בטכניון. היא השלימה אותו לאחר הצבא. בגיל 20 הצטרפה למחקר העוסק בחיזוי תופעות בהנחייתו של פרופ' שאול מרקוביץ', והגיעה למסקנה כי בזה תרצה לעסוק בחייה הבוגרים. "לקראת שלבי סיום הדוקטורט החיזוי היה המשך ישיר, ראיתי שהרבה יישומים של המחקר שלנו היו יותר רפואיים. עבדנו עם האו"ם, והרגשתי שאני רוצה לעבוד על דברים יותר רפואיים כדי לעזור לחזות התפשטות של מגפות", היא מספרת. לפני כשנה הקימה חברת סטארט-אפ העוסקת בניבוי מגמות בתחום הכלכלי והמסחרי.

      טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, 5 במאי 2014 (יואב דודקביץ')
      הספורטאיות שחר פאר ופסקל ברקוביץ' מדליקות משואה (צילום: יואב דודקביץ')

      ההודעה על כך שנבחרה להדליק משואה הפתיעה אותה. "אני יכולה לומר שזה מעמד מאוד מרגש. מבחינתי, להיות נציגת המדע בארץ זה כבוד מאוד-מאוד גדול. אני גם מקבלת המון תגובות חיוביות ברחוב. אני לא יודעת אם המעמד הזה מגיע לי, אבל אם זה מעודד לפחות עוד בנאדם אחד בארץ, שהוא צעיר ונמרץ ורוצה ללכת לתחום המדע, אז זה בעצם ההישג הכי גדול".

      מעבר לסמליות וכבוד

      הנציגה בתחום החברתי היא טלי פרץ-כהן, בת 47, אם לשתי בנות מקריית שמונה. ב-14 השנים האחרונות ניהלה את מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס גליל גולן. למרכז הגיעה בעקבות אחייניתה, אז חיילת משוחררת שהחלה להתנדב בו. כיום, המרכז הקטן בקריית שמונה הפך למוסד ידוע ופעיל, היחיד שמשרת אלפי תושבות מהגולן ומהגליל. "אנחנו מעניקים ליווי בהליך הפלילי, קבוצות תמיכה, פועלים להגדיל את היקפי החינוך באוכלוסיות שונות ובמוסדות חינוך על ידי הסברה והרצאות", אמרה פרץ-כהן.

      לדבריה, "המטרה העיקרית שלנו היא להחזיר לידי הנפגעת את השליטה על גופה ועל חייה". על הרגע שבו התבשרה על כך שתדליק משואה סיפרה: "זאת התרגשות מאוד גדולה, ממש לא להאמין. אבל אחרי שמעכלים, מבינים שמעבר לסמליות והכבוד, ההכרה שמרכזי הסיוע מקבלים בזכות הבחירה בי היא החשובה. אנחנו עושים את העבודה הזאת מדי יום בשטח ולא תמיד זוכות לפרגון או פרסום".

      שרת התרבות והספורט ויו"ר ועדת שרים לענייני סמלים וטקסים, לימור לבנת, ביקשה לברך את 14 הנשים, ואמרה כי מאז קום המדינה, "נשים נטלו חלק מרכזי בבניינה וסייעו לביסוסה ולשגשוגה. הגיעה העת שהמדינה והחברה הישראלית יעמידו את הנשים במרכז ויעניקו להן את הבמה הממלכתית והמכובדת של טקס הדלקת המשואות". היא הוסיפה: "אני מאמינה שכל משואה שתודלק השנה תיצור סדק נוסף בתקרת הזכוכית שעדיין ניצבת מעל ראשן של נשים רבות בישראל".

      (עדכון ראשון: 19:45)

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, 5 במאי 2014 (יואב דודקביץ')
      מרים פרץ מדליקה משואה (צילום: יואב דודקביץ')
      טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, 5 במאי 2014 (יואב דודקביץ')
      "שבים ומחדשים את הברית הכרותה בינינו" (צילום: יואב דודקביץ')