קצת יותר משישה עשורים אחרי שניצלה ממוות כתוצאה ממחלת ריאות קשה שבה לקתה במחנה הריכוז ברגן-בלזן, לאחרונה סגרה אסתר סקאי מעגל. סקאי בת ה-93 מתגוררת בקליפורניה, אך על אף שיש לה בת ונכדים, בחרה להוריש מחצית מהונה הנאמד בכ-1.3 מיליון שקל לבית החולים פוריה בטבריה. לפי נתוני אתר "ישראל תורמת", אתר התרומות האינטרנטיות המוביל בישראל דרכו תרמה סקאי, מדובר בתרומה האינטרנטית הגבוהה ביותר שניתנה עד היום בישראל.
כדי להבין את הדרך הלא שגרתית שבה בחרה סקאי לסגור מעגל, צריך לחזור יותר מ-75 שנים לאחור. בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה, זיהתה מרבית משפחתה המורחבת את הסכנה הממשמשת ובאה והספיקה לברוח לקנדה ולארצות הברית. "סבי נסע לאמריקה שלוש פעמים, אבל הוא הסביר לנו שהוא לא מוכן להעביר לשם את כל המשפחה, מפני שהעבודה שם הייתה 'לא כשרה'", סיפרה אסתר על ההחלטה שחרצה את גורלה וגורל משפחתה.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ד
ניצחונו של היופי הנשי על הרוע האנושי
תערוכה: השואה מנקודת המבט של חיילים נאצים
"הצילו ממוות!": אוסף מכתבים מצמרר מימי השואה
עד 1942 התנהלו החיים בעיירה הפולנית שטופניץ כסדרם. משפחתה, שנקראה אז וודווינסקי, מנתה תשע נפשות - זוג הורים, ארבעה אחים ושלוש אחיות. באותה שנה פלשו הנאצים לעיירה, ומשפחתה של אסתר עברה להסתתר במחבוא שהכינו סבם וסבתם, שגרו בקרבת מקום. הם התחבאו בעליית הגג במבנה בית הספר היהודי הישן של העיירה, וזמן קצר לפני שהנאצים חשפו את המחבוא, הספיק אחיה של אסתר לברוח ליערות ולהצטרף למחתרת שנאבקה בכוחות הכיבוש.
לבד בגיהינום הנורא
"הנאצים פרצו לעליית הגג שבה הסתתרנו, בזזו הכול וגררו את כל המשפחה שלי לכיכר המרכזית של העיירה", שחזרה. "הם עשו שם סלקציה, קרעו אותי מהמשפחה שלי וירו למוות בכל אחיי, אחיותיי והוריי. בתוך זמן קצר מצאתי את עצמי לבדי בגיהינום הנורא. משם לקחו אותי למקום שבו ריכזו עוד 900 צעירים בגילי, העמיסו אותנו על משאיות ולקחו אותנו לעבודה במפעל לייצור תחמושת בברגן-בלזן".
כשהצעירים ירדו מהמשאית, הורו להם הנאצים להסתדר בשורות לפי סדר האלפבית של שמות המשפחה שלהם במטרה לתת לפועלים החדשים בגדי עבודה ולגלח את שיערם. "הנאצים הסתובבו מסביבי והבינו שהם עוד לא הדגימו מה ייעשה לאסיר שלא יציית לפקודותיהם", סיפרה אסתר על האירוע שגרם לה למחלה הקשה והביא לגסיסתה. "הם בחרו רנדומלית באות W ושאלו למי יש שם משפחה שמתחיל באות הזאת. משום ששם משפחתי היה וודווינסקי, נבחרתי לשמש דוגמה 'למען יראו וייראו'. כל האסירים קיבלו את המדים שלהם, ורק אותי הפשיטו והוציאו לשלג ולקור האירופי של אמצע ינואר. אני לא זוכרת כמה זמן עמדתי כך עירומה בשלג. יכול להיות שזה לקח שעות, יכול להיות שזה נמשך גם ימים, אבל הקור היה כל כך עז עד שבשיערי החלו להיווצר קרחונים".
מאז החלה סקאי לסבול ממחלת ריאות שהלכה והחמירה בחלוף השנים. היא הועברה לעבוד עם יתר האסירות בתנאים קשים ביותר וזכתה ליחס מפלצתי ואלים מצד החיילים ששמרו עליהם. "הכימיקלים שנשמתי במפעל החלישו עוד יותר את הריאות שלי ואז נעשיתי מאוד חולה. כשהמחלה שלי ממש החמירה, החברים שלי החביאו אותי בזמן העבודה כדי שהנאצים לא יגלו שאני כבר לא יעילה ויחליטו לשלוח אותי למחנות ההשמדה", סיפרה אסתר.
ברוב ייאושה ניסתה אסתר להבריח מכתב לקרוביה שמעבר לים, אולם היא נתפסה. כעונש, הסוהרים הצליפו בה וגרמו לחתכים עמוקים בגבה. במשך חודשים לא הצליחה אסתר לישון בשל כאבי התופת שנגרמו מההצלפות ומהעבודה הפיזית הקשה במפעל. "הייתי בתופת הזאת במשך שלוש שנים, עד שב-1945 שוחררנו על ידי בעלות הברית. בשלב הזה הייתי כבר יותר מתה מאשר חיה", נזכרה אסתר. "לא הייתי מסוגלת ללכת או לדבר, והצלב האדום פינה אותי לבית חולים בשבדיה, שם עברתי ארבעה ניתוחים. העם השוודי הציל את חיי. הייתי חולה מאוד ולקח זמן רב עד שמצבי השתפר".
"היטלר רצה להשמיד את היהודים, אבל ניצחנו והקמנו מדינה"
אסתר נותרה באשפוז במשך ארבע שנים וחצי, וכשמצבה השתפר, החלה לעבוד כמזכירה בבית החולים. "בבית החולים התקרבתי לבחורה שעבדה איתי במפעל התחמושת. הייתה לה משפחה בשבדיה, וברגע שהתחלתי להתחזק העברתי איתה ועם משפחתה את כל השבתות. באחת מארוחות השבת פגשתי גבר בשם בני, שלימים הפך לבעלי". אסתר ובעלה הטרי בני סקאי עזבו את שבדיה והיגרו לדודיה בקנדה, ובהמשך לארצות הברית, שם היא חיה עד היום עם בעלה.
הצלתה ממוות ודאי בבית החולים, האשפוז הארוך, העסקתה בבית החולים וההיכרות עם בעלה שם הפכו אותה לאסירת תודה לכל החיים למערכת הבריאות. "ביקרתי בישראל מספר פעמים, ובכל פעם שירדתי מהמטוס נישקתי את האדמה. היטלר רצה להשמיד את כל היהודים, והנה ניצחנו ויש לנו מדינה", סיפרה סקאי בהתרגשות. "על אף שאני חיה בארצות הברית, אני חשה קשר עמוק לישראל".
בכנס שהתקיים בלוס אנג'לס הכירה והתיידדה עם אחד ממייסדי בית החולים פוריה בטבריה. אז חשבה אסתר כיצד לגמול למערכת הבריאות שהצילה את חייה, ולשלב בהוקרתה את ישראל. בשבועות האחרונים החלה ללחוץ על עורך דינה להעביר מחצית מירושתה עוד לפני מותה למוסד רפואי בישראל. כך הגיעו השניים לאתר "ישראל תורמת", המאפשר לציבור בארץ ובעולם לתרום לכל 30 אלף העמותות הקיימות בישראל.
"האתר הזה הוא למעשה היחיד בעולם שגם מאפשר ליהודים ברחבי העולם להכיר את העמותות של ישראל ולתרום להן דרך האינטרנט", הסביר יונתן בן דור, מייסר ומנכ"ל האתר. "התרומה של אסתר סקאי היא התרומה הכי גדולה שהתקבלה דרך האתר מאז הקמתו ב-2009". בימים האחרונים העבירה בתרומה אינטרנטית מחצית מירושתה הנאמדת בכ-1.3 מיליון שקל לבית החולים פוריה בטבריה.