פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פסחו על הפלסטינים

      ההתנחלות החמישית בעיר חברון הוקמה בשבוע שעבר, עם חזרת המתנחלים ל"בית המריבה", בדיוק 47 שנים לאחר הפעם הראשונה. לוחם ששירת בעיר מספר מה עובר על הפלסטינים בחג החירות

      בתחילת השבוע שמעתי שהודיעו בחדשות שכמה משפחות נכנסו לחגוג את סדר פסח ולהתנחל ב"בית המריבה" בחברון. מיד נזכרתי בבית הזה, הרחב והחום. נזכרתי שהוא נמצא מחוץ לשכונות ההתנחלות היהודיות שקיימות בחברון מאז שנות ה-80'. אם מתנחלים נכנסו לגור בבית הזה – אז למעשה מוקמת עכשיו התנחלות חדשה בחברון, חמישית במספר. תהיתי אם הנשים והגברים שמקשיבים לרדיו מבינים את המשמעות של התנחלות חדשה בחברון.

      ההתנחלויות בחברון נמצאות בלבה של עיר פלסטינית הנתונה בשליטה צבאית ישירה. אני שרתי כלוחם בחברון במשך חמישה חודשים וחצי, שמרתי על המתנחלים ואכפתי משטר צבאי על הפלסטינים. ראיתי יום יום את המחיר שההתנחלות גובה מהתושבים הפלסטינים של העיר, מחיר שכישראלי שחי בגבולות 67' לא יכולתי אפילו לדמיין.

      פסח בחברון הוא מראה מסעיר ומרגש. אווירת חג עוטפת את העיר הזו, אולי העיר החשובה ביותר בסיפור של העם היהודי, וממערת המכפלה נשמעים מזמורים. הרחובות הומי אדם, וכולם, יהודים ויהודיות, לבושים לבן. והפלסטינים? זו העיר הפלסטינית הגדולה בגדה המערבית – ואין פלסטינים, אסור להם להיות שם. כוחות צה"ל ממוקמים בשטח, פרוסים בבתים שונים בתוך האוכלוסייה הפלסטינית, הפטרולים מסתובבים ברחבי העיר ועמדות התצפית מוכנות.

      שוב בפסח

      בשביל לאפשר לאוכלוסייה יהודית לחיות בחופשיות בעיר פלסטינית, צה"ל מונע חיכוך בינם לבין הפלסטינים. זו הסיבה שבגינה אני כחייל כינסתי בחגים יהודים את התושבים המקומיים, פלסטיניות ופלסטינים בבתיהם. בשני העשורים האחרונים נסגרו בהדרגה מרבית הכבישים במרכז העיר לתנועת פלסטינים ברכב או ברגל, ונסגרו מעל 1,800 חנויות. מרבית הכבישים נסגרו בתקופת האינתיפאדה השנייה. התושבים הפלסטינים גם סובלים מהתקפות יומיומיות של המתנחלים. לא פלא שמרבית המשפחות שגרו בסמוך להתנחלויות כבר פונו או נטשו מרצונם את שגרת החיים הבלתי נסבלת שנכפתה עליהם.

      ההתנחלות הראשונה בחברון הוקמה בפסח 1967, במסווה של חגיגת הסדר בלבד. ולפני יומיים הוקמה ההתנחלות החמישית. מעט הכבישים והרחובות שעוד היו פתוחים בפני פלסטינים כנראה ייסגרו, הגבלות התנועה יתרחבו לאזור ההתנחלות החדשה, והמשפחות הפלסטיניות שגרות בשכנות להתנחלות החדשה יאלצו לעזוב.

      זו המציאות בחברון, וזו המשימה של החיילים המשרתים שם, הבנים והבנות שלכם, האחיות שלכם, בני הזוג שלכם: פינוי פלסטינים מהבתים שלהם, שלילת אישורי תנועה של תושבים, חסימה פתאומית של כבישים, בידוק גופני במחסומים – והכל כדי להגן על מיעוט של מתנחלים. החשיבות ההיסטורית והמסורתית של חברון לא מוטלת בספק, ובתור ישראלי יהודי אני לגמרי מבין את עוצמת הקשר לעיר. אבל אם הפכנו במו ידינו את עיר האבות לעיר רפאים, אולי הגיע הזמן להודות שמשהו השתבש מאוד במהלך הדרך. חג חירות שמח.

      הכותב שירת כלוחם בחברון בגדוד 50 של הנח"ל בשנת 2008 וכיום הוא פעיל בארגון "שוברים שתיקה"

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד