פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הצלחנו לעצור את טרור המתאבדים בישראל"

      שאול מופז, רמטכ"ל חומת מגן, שב בראיון מיוחד לוואלה! חדשות לערב הפיגוע במלון פארק שפתח את המבצע. מהפתק מהרל"ש בארוחה עם אלף חיילים, דרך השיחה עם שרון ועד רגעי הקושי

      "הצלחנו לעצור את טרור המתאבדים בישראל"
      צילום: אבי כהן, דניאל בוק, דובר צה"ל, רויטרס, AP עריכה: מיכאל ברגמן, יאיר דניאל

      12 שנה חלפו מאז מבצע חומת מגן ששינה את אופן הלחימה בטרור הפלסטיני ושנלמד עד היום בצבאות המערב. המבצע, שהחל ב-29 במרץ 2002, נערך בו-זמנית ב"תנועת מלקחיים" על כל הערים הפלסטיניות בגדה המערבית, למעט יריחו וחברון, ובשלבים מאוחרים יותר כלל גם את המרחב הכפרי. בזמן הלחימה בקיני הטרור הפלסטיני התפוצצו מכוניות תופת ומחבלים מתאבדים בעורף מדינת ישראל, אך הלחימה המשיכה. 29 חיילי צה"ל נהרגו. למעלה ממאה חיילים נפצעו. על פי הערכות, 497 פלסטינים נהרגו, 1447 פלסטינים נפצעו, מאות מחבלים נעצרו, תשתיות טרור רוסקו ומצבורי אמצעי לחימה רבים אותרו.

      לקראת ערב ליל הסדר, חוזר רמטכ"ל צה"ל באותם ימים, יו"ר "קדימה" ח"כ שאול מופז, לליל הפיגוע הרצחני במלון פארק, ומספר בראיון מיוחד לוואלה! חדשות על השעות הקריטיות והרגעים שקדמו למבצע.

      שר הביטחון בנימין בן אליעזר, ראש הממשלה אריאל שרון והרמטכ"ל שאול מופז בימי מבצע חומת מגן. (GettyImages)
      "הבנתי שיש לי גיבוי". מופז וראש הממשלה שרון (צילום ארכיון: אימג’בנק, Gettyimages)

      זו הייתה שיחה קצרה במיוחד למרות האסון שפקד את ישראל. הרמטכ"ל מופז, שהיה באותה שעה בארוחץ חג עם אלף חיילים בודדים בתל אביב, שוחח בקו האדום עם ראש הממשלה אריאל שרון. "הוא שאל שאלות קצרות ועניתי תשובות קצרות, שיחה של דקה, לא יותר", נזכר מופז בשיחה הגורלית ההיא.

      שרון: מה עושים?

      מופז: ככה אי אפשר להמשיך, חייבים לעשות משהו אחר.

      שרון: אני מסכים, מה זה אומר?

      מופז: לגייס מילואים.

      שרון: נו וכבר גייסת? (בהומור, להביע נכונות לצאת למבצע)

      מופז: לא, נבוא אליך עם המלצה.

      שרון: בסדר, תבואו עם המלצות.

      "מהשיחה הזו הבנתי שיש לי גיבוי ומעתה הכול במגרש שלנו, חובת ההוכחה עלינו", אומר מופז, ומוסיף כי "השיחה הבאה של אריק הייתה עם פואד (שר הביטחון דאז, א"ב), וגם הוא הסכים שצריך לצאת למבצע".

      קטע מיומנו של שאול מופז על הפיגוע במלון פארק, מרץ 2002 (באדיבות המצולמים , באדיבות שאול מופז)
      קטע מיומנו של הרמטכ"ל לשעבר (באדיבות שאול מופז)

      כמה שעות לפני אותו ערב גורלי, האווירה בערב החג במלון הייתה חגיגית במיוחד. "הייתה תחושה של התרוממות רוח, של שירה, של רצון לחגוג", סיפר השבוע מופז, כשהוא יושב במלון "דיוויד אינטרקונטיננטל" - המקום בו הייתה אורחת הערב עם החיילים - ושיחזר את הרגעים הדרמטיים. "זה ערב משפחתי, אמנם עם הרבה מאוד משתתפים, אבל מרגישים שזאת המשפחה של החיילים הבודדים, וודאי כשהם נפגשים עם הרמטכ"ל".

      ברגע אחד תחושת השמחה והתרוממות הרוח מתחלפת בעצב. ראש מטה זרוע היבשה תא"ל חגי מרדכי, שהיה ראש לשכתך מגיש לשולחן פתק מקופל בו פרטי הפיגוע במלון 'פארק'. מה עובר עלייך באותם רגעים?

      "תראה, רמטכ"ל מקבל הרבה מאוד פתקים תוך כדי אירועים כשהוא לא יכול לשוחח, והיינו אחרי כוס שנייה בליל הסדר. אני מקבל את הפתק הזה וכתוב שם שאירע פיגוע תופת עם הרבה נפגעים במלון פארק בנתניה ושראש הממשלה שרון רוצה לשוחח איתי. בדרך כלל כשהיו מגישים לי את הפתק לא היו מחכים לתשובות, היו מעדכנים או מוסרים לי איזושהי הודעה. כאן חיכו לתשובה שלי, כיצד ממשיכים את הערב הזה. אני ביקשתי מהרב וייס, שארגן את הערב, להמשיך את הערב כרגיל, וביקשתי מראש הלשכה שלי שידאג שכל המטה הכללי יגיע על מדים בחצות לקריה בתל אביב על מנת שנוכל לעשות הערכת מצב, כי זאת הייתה מציאות בלתי מתקבלת על הדעת. אנחנו תקופה ארוכה מאוד התמודדנו מול פיגועי המתאבדים. אני נהגתי לומר שהמתאבדים לא מחפשים את דרכם הביתה. עשינו מאמצים עליונים להגיע אליהם הביתה, להגיע אליהם, לפני שהם יוצאים להתאבד".

      היה מצופה ממך להורות לפקודייך להמשיך את ליל הסדר כסדרו ולהמשיך אל הקריה במסגרת ההכנות לתגובה אפשרית. למרות זאת בחרת להמשיך בערב החג עם החיילים.

      "רמטכ"ל ברגעים האלה קודם כל חש את הכאב, אבל הוא לא יכול להיות שם יותר מדי זמן, ואתה גם לא יכול להיות מתוסכל כי זו לא תכנית עבודה, אתה חייב מיד לעבור לפסים מעשיים ולחשוב כיצד אתה מונע את הפיגוע הבא, את האירועים הבאים וכיצד אתה מעניק ביטחון לאזרחי מדינת ישראל".

      "הייתה שירה עם כאב"

      הפיגוע במלון פארק היה פיגוע ההתאבדות השישי באותו החודש. בעקבות ההודעה על הפיגוע הבין מופז כי נדרשת תגובה מ"סוג אחר". עד אז נהגו בצה"ל לבצע מעצרים או לפעול בשיטת הסיכולים הממוקדים נגד ארגוני הטרור, אך הפיגוע בליל הסדר, חג החירות של מדינת ישראל, שינה משהו בהתייחסות של כלל מערכת הביטחון.

      "ברגעים הבאים אני חושב מה אני הולך להציע, מה אני הולך לומר לראש הממשלה, לשר הביטחון, לקבינט מחר, מה צריך לעשות, ואני אומר לעצמי שלא הולכים לעשות את אותו הדבר, הולכים לעשות משהו אחר, בסדר גודל שונה שישנה משמעותית את סדר יומם של אזרחי ישראל", מספר מופז.

      הרמטכ"ל שאול מופז בימי מבצע חומת מגן. (GettyImages)
      נדרשה תגובה "מסוג אחר" (צילום ארכיון: אימג’בנק, Gettyimages)

      "הגעתי למטה הכללי והדבר הראשון שעשיתי זה להרים טלפון לראש הממשלה ואחר כך לשר הביטחון", הוא משחזר. "השיחה הייתה שיחה מאוד קצרה, תכליתית, שלמעשה עיצבה את דרך הפעולה שלנו לעתיד. היא נפתחה בזה ששנינו הסכמנו שמדובר באירוע מאוד קשה שישראל לא יכולה לעבור עליו לסדר היום וצריך לעשות משהו אחר. כשאריק שאל אותי 'מה זה משהו אחר?', אמרתי לו שאנחנו הולכים לגייס מילואים. והוא, כאיש צבא ותיק ומאוד מיומן, הבין שאני הולך להמליץ על מבצע גדול, שהכוחות הסדירים של צה"ל לא מספיקים אליו, ולכן צריך גם את מערך המילואים שלנו. אנחנו מתכנסים במטה הכללי אחרי השיחה הזו ושיחה דומה עם שר הביטחון להערכת מצב שבסופה אני מבקש את חוות דעתם של חברי המטה הכללי - אם הם באותו מקום שאני נמצא. מה הם חושבים, מה צריך לעשות. אני חושב שהייתה תמימות דעים שאנחנו הולכים למשהו אחר".

      מ"שדה קוצים" ל"חומת מגן"

      שנה קודם לכן קידם מופז תכנית מבצעית בשם "שדה קוצים", שלימים שונה שמה על ידי תא"ל (במיל') גל הירש ל"חומת מגן". תכלית התכנית הייתה ריסוק תשתיות הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון. באותם ימים, מספר מופז לראשונה, "הייתה תכנית דומה גם לרצועת עזה, בדרך שונה".

      מה הוביל אותך לקבל החלטה על מבצע מהסוג הזה ?

      "אנחנו שאלנו את עצמנו בכל לילה שלוש שאלות מאוד מרכזיות: האם יש הכרח - והתשובה הייתה כן, יש הכרח, ככה אי אפשר להמשיך. צריך לשנות את סדר היום ואנחנו צריכים להחליט כיצד משנים את סדר היום. האם יש לנו את היכולת - בשנה שלפני הפיגוע הזה התכוננו וכל גדוד, כל חטיבה וכל אוגדה ידעה את המשימה שלה. השאלה השלישית הייתה אם יש לנו לגיטימציה, שלא נפתח באיזשהו מבצע ואחרי שעתיים העולם יעצור אותנו. חשתי שיש לנו לגיטימציה גם במדינת ישראל וגם בעולם. העולם הבין שמבחינתנו כלו כל הקיצים. אנחנו לא יכולים לתת לזה להמשיך באופן הזה. באותו לילה, סיכמתי שלאחר הערכת המצב צה"ל נערך למבצע 'חומת מגן', ועד למחרת בצהריים אנחנו מכינים את כל המשמעויות שנובעות מכך, כולל גיוס המילואים, להצגה בפני שר הביטחון, ראש הממשלה והקבינט".

      הרמטכ"ל שאול מופז בשיחה עם מפקדי וחיילי אוגדת מילואים בבאלי"ש. (דובר צה"ל)
      "חשתי שיש לנו לגיטימציה במדינת ישראל בוודאי ובוודאי, וגם בעולם" (צילום ארכיון: אימג’בנק, Gettyimages)

      לא הייתה כל התנגדות למבצע? לשיטה שלו?

      לא הייתה התנגדות לרעיון המרכזי. היו ניואנסים שונים, כלומר שינוי בדרך, איך לפתוח את המערכה הזאת. היו כאלה שחשבו שצריך לפתוח אותה בה בעת בכל הערים ובכל מחנות הפליטים, היו אחרים שחשבו שצריך לעשות את זה באופן הדרגתי. עלתה גם שאלה היכן פותחים, באיזה מקום, באיזו עיר פותחים את המבצע הזה, אם זה ברמאללה או בשכם. אבל הייתה תמימות דעים באשר לרעיון המסדר, למהלך הגדול. בנוסף היה חשוב לנו שהתוצאה תהיה חד-משמעית בסופו של המבצע. אסור שהמבצע הזה יסתיים עם סימני שאלה".

      היו רעיונות במהלך המבצע שלא קיבלו את האישור שלך?

      "היו תכניות לחלק מהרעיונות שאני לא אישרתי אותם כי הרגשתי שהסיכון גובר על הסיכוי. ולכן ביקשתי שישנו תכניות. אחת הדוגמאות הבולטות הייתה בקסבה של שכם. הצנחנים היו צריכים להיכנס והתכנית הראשונית הייתה להיכנס דרך הרחובות, הסמטאות. אני הערכתי שזה ממולכד ושזה לא מספיק בטוח מבחינת דרך הפעולה וביקשתי שישנו את התוכניות. בסופו של דבר הם באו עם רעיון שלימים הפך להיות אחת מהתמונות של 'חומת מגן', שבה עוברים בתוך מחנות הפליטים מבית לבית, לא עוברים דרך הרחובות והסמטאות, אלא קודחים בקירות והחיילים עוברים מבית לבית דרך הקירות, דבר שהוכיח את עצמו בצורה מאוד מוצלחת ומספר הנפגעים היה שם קטן מאוד. בדרך הזאת גם השגנו את המשימה וגם המחיר היה מינימלי".

      יאסר ערפאת נואם, ועידת דרבן הראשונה נגד גזענות, דרום אפריקה, אוגוסט 2001 (AP , AP Photo/Jose Goitia)
      ערפאת (צילום: Jose Goitia, אי-פי)

      יו"ר הרשות הפלסטינית באותם ימים יאסר ערפאת הצליח להערים על הדרג המדיני בכל הנוגע לשליטה על מנגנוני הטרור. הוא הונה גם בכירים במערכת הביטחון. מה חשבת באופן אישי באותם ימים?

      "אנחנו ידענו כבר כמה חודשים קודם לכן, מאז שפרצה האינתיפאדה השנייה, שערפאת שהיה מנהיג של טרור, רצה להשיג את היעדים שהוא קרא להם 'היעדים של המדינה הפלסטינית' באמצעות טרור ואלימות ושפיכות דמים. הוא גם נתן את ההוראה לכוחות של התנזים ולמנגנוני הביטחון הפלסטינים לצאת לרצוח יהודים וישראלים, הוא גם זה שהנחה לצאת לפיגועי התאבדות. פיגועי ההתאבדות האלה היו חייבים להיפסק. היה ברור שידו במעל והוא עומד מאחורי זה, ולימים ההוכחות שהבאנו ממבצע חומת מגן וגם הוכחות אחרות שהיו בידינו, כמו לכידת האנייה 'קארין A', הוכיחו מעל לכל ספק שערפאת היה מנהיג של טרור. אני חושב שגם העובדה שהמערב הכיר בכך. במכתבו של הנשיא בוש לאחר 'חומת מגן' הוא כתב באופן מאוד ברור שערפאת הוא מנהיג של טרור ושצריך להחליף אותו. אלה היו גם התוצאות היותר רחבות והיותר משמעותיות של המבצע".

      "לא להפסיק, על אף הרגעים הקשים"

      המבצע הזה התאפיין בהרבה שמועות שהיה קשה בהתחלה לצה"ל להזים. איך התמודדת עם דיווחים על חטיפות או נפילת מסוק ועליו אלופי מטכ"ל?

      "הרמטכ"ל מקבל נתונים מאגף המבצעים, מאגף המודיעין, שם אין שמועות, שם מעבירים לך נתונים ואתה צריך לשקול את הנתונים ולקבל על פיהם את ההחלטות. כן, היו גם שמועות, אתה צריך לדעת למדר את עצמך מהשמועות הללו ולהתמקד בנתונים שמציגים לך, כך היה. היו לנו גם רגעים קשים, היו לנו רגעים קשים מאוד. אני חושב שהרגעים של הלחימה בתוך ג'נין ובמיוחד בתוך מחנה הפליטים בג'נין היו מאוד מאוד קשים. צה"ל שם התנהג בתבונה גדולה מאוד, תוך סיכון עצמי גבוה, תוך הימנעות מפגיעה באזרחים, ולא פעם היו שם היתקלויות קשות שעלו לנו בנפגעים. היו גם רגעים שחיילים שלנו נפגעו ולמעשה חלק מהמחבלים שמו את היד על אותם חיילים וניסו להסתיר אותם בתוך מחנה הפליטים, ובתושייה גדולה מאוד של הלוחמים שלנו ושל המפקדים בשטח הצלחנו גם על זה להתגבר. ברגעים האלה אתה צריך להיות מספיק קר רוח מצד אחד, לא לקבל החלטות נחפזות, לסמוך על החיילים, לתת להם את הגיבוי, ומנגד להאמין שאתה עושה את הדבר הנכון. לדעת שאחד מכלי הלחימה שלך, אחד מעקרונות המלחמה הוא נחישות והתמדה. לא להפסיק. על אף שברגעים מסוימים זה קשה מאוד, להבין שבסופו של דבר הנחישות וההתמדה חלק מהמתכון להצלחה".

      מה היה הרגע הקשה ביותר במבצע מבחינתך כרמטכ"ל?

      "הרגעים הקשים היו שגם תוך כדי הפעולה היו פיגועי תופת. אתה פועל בעוד עיר ועוד עיר ועוד מחנה פליטים, ועדיין יש פיגועי תופת בערי ישראל. אלה רגעים קשים מאוד. אמרתי קודם - אסור להיתפס חלילה לתסכול ולהגיד 'אוקי, אנחנו מרימים ידיים'. להיפך, הגברנו את הלחץ, הרחבנו את הפעולה, והאמנתי שבנחישות ובהתמדה ובהשלמת המשימה של עצירת טרור המתאבדים, נביא בסופו של דבר את הביטחון, וכך היה".

      היו הרבה הישגים לבצע הזה בו נוסו שיטות וטכניקות לחימה חדשות. מה מבחינתך היה ההישג המשמעותי ביותר?

      "ההישג המשמעותי ביותר היה העובדה שארגוני הטרור, בעיקר חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והאחרים, הבינו שברגע שצה"ל מחליט שהוא נלחם, הוא נלחם ועד הסוף והוא ינצח. לי היה חשוב מאוד שנצא מהפעולה הזו בתחושה שניצחנו את טרור המתאבדים. אי אפשר לעצור לחלוטין את כל סוגי הטרור, אבל ניצחנו את טרור המתאבדים ועצרנו אותו. לימים המלצנו גם על הקמת הגדר, והשילוב הזה שיצרנו - חופש פעולה לצה"ל ביהודה ושומרון בכל הערים - הביא למקסום של תוצאות מבצע חומת מגן, באופן שבו טרור המתאבדים נעצר. מכל העולם באו ללמוד את זה מאתנו, כיצד הגענו לשילוב כמעט אופטימלי של מודיעין, יכולות מבצעיות וסגירת מעגלים מאוד מאוד מהירה על ארגוני הטרור. חומת מגן בסופו של דבר הביאה להפסקת טרור המתאבדים נגד מדינת ישראל עד היום הזה".

      הרמטכ"ל שאול מופז בימי מבצע חומת מגן. (GettyImages)
      "מכל העולם באו ללמוד מאתנו" (צילום ארכיון: אימג’בנק, Gettyimages)

      במבצע "עמוד ענן" ראינו את הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ מגייס סדר כוחות שמתקרב למבצע חומת מגן, אך ברגע האחרון החליט לעצור את התמרון הקרקעי. אתה חושב שיגיע היום בו יחזור צה"ל על היקף המבצע הזה?

      "אני לא רואה כרגע סיבה להפעלת כוח בסדרי גודל כאלה. צריך להבין שאנחנו גייסנו עשרות אלפי אנשי מילואים בנוסף על הצבא הסדיר, הפעלנו את כולם בבת אחת במספר גדול של מוקדים של ארגוני הטרור בכל הערים הפלסטיניות ובכל מחנות הפליטים. אני לא רואה כרגע סיבה ואני מקווה שלא תהיה סיבה לכך. אבל אותו תמרון קרקעי שעשינו, הוא היה יותר תמרון בשטח בנוי, בתוך מחנות פליטים ובתוך ערים פלסטיניות, הוא היה תמרון מדויק, הוא היה תמרון נבון, והוא היה תמרון נחוש שהביא בסופו של דבר לתוצאה של עצירת טרור המתאבדים".

      אנחנו יושבים כאן בבית המלון. חשים את אווירת החג. משהו לסיכום.

      "ראשית, אלו זיכרונות מאותו ערב, ערב שהתחיל בשמחה גדולה, חיכינו לרגע הזה שנשב בליל הסדר ונחגוג אותו, והסתיים בעצב בידיעה שיש פיגוע טרור. מבחינתי, העובדה ששקט פה היום והאנשים פה יכולים להתרחץ בחוף הים, להסתובב פה בתל אביב ולא לחשוש לביטחונם, יש למבצע ההוא בחומת מגן לפני 12 שנים קשר גם לשלווה ולשקט שאנחנו רואים פה סביבנו, ומי ייתן וזה יימשך".

      לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com