ביוני 2013 קיבלה ממשלת ישראל החלטה חשובה, הקובעת כי אירועי "תג מחיר" לא ייחשבו למעשי טרור, אלא ל"התאחדות בלתי מותרת". החלטה זו קיבלה משנה תוקף, כאשר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הכשיר את המהלך והתיר חוקתית לממשלה שלא להשתמש במונח "פעילי טרור" בכל הקשור למבצעי פעולות "תג מחיר".
ואולם, מאז החלטת הממשלה ובמיוחד בשבוע האחרון - בו חזינו בפרובוקציות ובהתגרויות מיותרות שכוונו כלפי צה"ל - עולות שוב ושוב הטענות המייחסות לפעולות אלו נופח של "טרור". כך, למשל, אתרי חדשות מסוימים יצאו בימים האחרונים עם כותרות פומפוזיות המכילות את המונח "טרור יהודי". לאלו הצטרף חבר הכנסת עפר שלח, שכינה פעולות אלו כ"מעשה של טרור יהודי", וחבר הכנסת אלעזר שטרן שהגדיל ואמר כי "צריך להתייחס ליצהר כמו אל כפר שיוצא ממנו טרור". עוד לפני כן, בינואר האחרון הודיע יו"ר סיעת העבודה, איתן כבל, כי הוא מתכוון לפעול בדרך חוקית בכדי "להכיר במעשים המכונים 'תג מחיר' כפעולות טרור", ובפברואר האחרון, דרשה חברת הכנסת זהבה גלאון להגדיר את מבצעי "תג מחיר" כארגון טרור.
כששמרתי על מתנחלים / דעה הפוכה
טרמינולוגיה מתלהמת זו יכולה להטעות ולטעת בקרב הרחוב הישראלי מצג שווא. שכן, בבואנו לדון בשאלה, האם מעשי "תג מחיר" הם אכן טרור, עלינו להתאים את המצב בשטח, לחוק ולנורמות הקיימים במדינת ישראל וכן להתייחס לפרשנות התיאורטית-האקדמית. באקדמיה, למשל, אמנם אין הגדרת "טרור" מוסכמת לכל, שנקבעה על ידי חוקרי יחסים בינלאומיים ומדעני מדינה, ושלל ההגדרות והפרשנויות של החוקרים תלויות במידה רבה בנקודת מבטו של המתבונן. אך בכל הנוגע לחוק היבש, ישנה הסכמה מסוימת הנוגעת לכמה מובנים, כגון מהות פעולת הטרור (אידיאולוגיה, בעיקר פוליטית), אופייה (אלימות פיזית כנגד של אדם) ומטרתה (כפיית המדיניות המותאמת לאידיאולוגיה של מפעילי הטרור).
כך, על פי הפקודה למניעת טרור 1948, ב"טרור" נכללים "חבר אנשים המשתמשים בפעולות ובמעשי אלימות, אשר עלולות לגרום למוות או חבלה של אדם". כמו כן, ההגדרה כוללת איומים על שימוש בפעולות אלו, איסוף כספים למימון פעולות הארגון ופרסום דברי תעמולה. יש לשים לב, אפוא, כי אין בהגדרה זו התמודדות עם פגיעה ברכוש, או בנפש האדם. כמו כן, המונח "חבר טרור" מוגדר כ"אדם בכיר בארגון או מדריך בו (כולל נואם, חבר בית דין שלו, משתתף בדיונים או בקבלת ההחלטות)".
כתובת נאצה איננה שיגור טיל
זאת ועוד, חוק העונשין מבדיל בין המושגים "טרור" ל"מעשי אלימות". בנוסף, המחוקק אף הגדיר את "מעשה אלימות או טרור" ביחד כ"עבירה הפוגעת בגופו של אדם ומעמידה אותו בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה". כך, גם לפי חוק העונשין - "טרור" אינו כולל פגיעה ברכוש. מנגד, התייחסות לפגיעה ברכוש אכן מופיעה ב"חוק מימון הטרור" משנת 2005, בו נקבע כי מעשה טרור כולל "פגיעה חמורה" ברכוש.
מבחינת האירועים בשטח, אזי שאירועי "תג מחיר", כידוע, אינם תוצאה של פעילות קבוצה מאורגנת, בעלת תשתית רעיונית-אידיאולוגית מסוימת. מעולם לא נתפסה "רשת" של פעילים, או קבוצה המשייכת עצמה או אשר משייכים לה כל קשר למונח "תג מחיר". לכל היותר, מדובר בחבורה לא אחידה, לא מאורגנת ומתחלפת של נערים, עשבים שוטים, אשר מנסים ללכוד את תשומת הלב של הממסד. כמו כן, יש לזכור כי אירועי "תג מחיר" אינם פגעו פיזית באדם, אלא במקרה הגרוע, רק ברכוש ועל מידת הפגיעה, "חמורה", או לא, יש בהחלט ויכוח.
לכל הטורים של עומר דוסטרי בוואלה! דעות
אם כך, ניתן להבחין, בנקל, כי מבצעי פעולות "תג מחיר", אשר אכן נתפסו והואשמו, לא היו מעורבים בכל סוג של פעילות "טרור", אלא בפעילות חבלנית אלימה ופלילית, שעליה הם כמובן חייבים לתת את הדין. אותם המעשים שמיוחסים לפעילים העצורים, אינם עונים על ההגדרה המוסכמת של החוק בכל הקשור למהות הפגיעה, אופי הפגיעה ומטרת הפגיעה. פעילי "תג מחיר" אינם משתייכים לשום ארגון, אינם פוגעים באנשים חפים מפשע על רקע אידיאולוגי ופגיעתם ברכוש היא מזערית, במקרה הרע. כמו כן, פעילות "תג מחיר" מתבססת אך ורק על נקמנות ועל פעולת תגמול, ולא על רצון לשנות את מדיניות הממשלה או לכפות עליה להגיע לסדר יום שונה.
על דבר אחד אין ויכוח - מדינת ישראל חייבת להתייחס למקרי "תג מחיר" באופן קשה ובשיא החומרה. זה אומר שעל המשטרה, כגוף הביצועי, לעשות את מירב המאמצים הרציניים בדרך טיפולה את הפרשה. בין היתר, אם זו ממשיכה להתקשות במציאת חשודים בקרב היהודים, אזי שאין צורך להמשיך ולחפש מתחת לפנס, אלא לרבע את המעגל ולחשוב מחוץ לקופסא. בסופו של יום, אל לנו להתעלם מהעובדה שישנו ניצול ציני-פוליטי ומסוכן שעושים גורמים שונים ומסוימים באירועים אלו, אשר מטרתם להלחיץ אף יותר את רשויות הביטחון ואת המדינה ולגרום לסוג של מלחמה פסיכולוגית. לא פעם זויפו ונוצלו מעשי "תג מחיר" (בלי קשר לעובדה שישנם המון מקרים שבהם לא נמצא שום קצה חוט לשום אדם) וההאשמות שהופנו לפעילים מהימין הקיצוני הופרכו.
כך למשל, תיעוד של נזק עצמי בשדה פלסטיני, שנועד להפנות טענות שווא נגד המתנחלים, אירוע "תג המחיר" בכפר קוסרא, אשר בו הוצתו מכוניות ואשר המשטרה הודיעה כי אין קשר ל"תג מחיר", אירוע בו עבריינים מהמגזר הערבי תכננו להוציא לפועל רצח של אימאם יפו (שלא בוצע בסופו של דבר) כפעולת "תג מחיר", וכן ריסוס כתובות "מוות לערבים" על קירות בית ספרם לצורך פרובוקציה, שנעשה על ידי נערים ערבים מבית זרזיר.
יחד עם זאת, כל ניסיון לקשר בין פעולות "תג מחיר" - יהיה מי שמוציא אותן לפועל אשר יהיה, שהן בהחלט פעולות פסולות ופליליות לכל בר-דעת - ובין מעשי טרור, חוטא למציאות ומבטא זילות למונח "טרור". אין דין ריסוס גרפיטי על קירות ואפילו ניקוב צמיגים (אם וכאשר יימצאו יהודים אשמים), כדין התאבדות בשוק הומה אדם, שיגור טילים לעבר אוטובוס שמסיע ילדים ושיגורי רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסיות. אין הדין גם כשנזכרים ומשווים את פעולות "המחתרת היהודית" לפעולות "תג מחיר". הראשונות היו אקט מלחמתי וטרוריסטי לכל דבר, ולא פלילי, והן וכוונו לכדי פגיעה פיזית ממשית וקטלנית בחפים מפשע על רקע לאומני-גזעני, ואילו האחרונות הן פעולות פליליות ובוטות נגד רכוש שעל המשטרה למגר בהקדם האפשרי.
הכותב הוא סטודנט לתואר שני בתכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב ומפעיל הבלוג "למה לא פוליטיקה עכשיו"
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד