מנצלים אתכם. תשובה לשרת הקליטה

שרת הקליטה פרסמה מאמר שכותרתו: "מקשיבים לכם". במאמר, היא פונה אליכם, אזרחי ישראל, לסייע לממשלה לגבש מדיניות למיסוד האחריות בינה לבין יוצאי אתיופיה בישראל. כל זאת, על פי המאמר, למרות שלא הייתם סובלניים ואפילו גזעניים כלפי יוצאי אתיופיה בשלושת העשורים שהם נמצאים בישראל.

לאחר שקראתי בעיון רב את מה שהשרה כותבת אלינו, האזרחים בישראל - כאזרח ישראלי, אני בוש ונכלם, שזו החברה שבה אנו חיים וכאזרח ממוצא אתיופי, אני מוטרד ומבולבל. אני מבולבל משום שפתאום עכשיו האזרחות שלי מונחת למשאל עם - רק עכשיו הממשלה חושבת על "מיסוד האחריות הממשלתית" כלפי. אני מוטרד משום שהשאלה האזרחית לגבי נתונה בידי אזרחים לא סובלניים ואפילו גזעניים.

אזרחי ישראל, כבר עכשיו ברצוני להפחית את תחושת הבושה, שחשתי בדיוק כמוכם, בהקשר לחברה שבה אנו חיים ולומר: לישראלים ממוצא אתיופי אין שום בעיה עם החברה בישראל. באופן אישי, אני מתבייש שיש שרה בממשלת ישראל שמשליכה את ההתנהלות הכושלת של הממשלה והבירוקרטיה הישראלית, בהקשרים רבים כמו בהקשר למצב החברתי כלכלי של יוצאי אתיופיה, על החברה שלנו.

יוצאי אתיופיה נמצאים חיים בישראל יותר משלושה עשורים. הם קמים בבוקר והולכים ללימודים, לעבודה, לצבא או לבילוי עם המשפחה או החברים. יוצאי אתיופיה אינם חיים בבועה בתוך המרחב של החברה בישראל, הם פוגשים את מרכיביה: מורים ומרצים, מנהלים וחברים לעבודה, מפקדים בצבא, נותני שירותים וחברים לחיים. ברוב הפעמים, בניגוד למה שהשרה חושבת, החברה בישראל לא מסרבת לתת שירות או לקבל שירות מיוצאי אתיופיה. אנשים לא מסתובבים כל הזמן עם מנטרה של "אני שחור/אני לבן, אני אתיופי/רוסי/מרוקאי". בסך הכול, בני אדם חיים את חייהם ומקיימים חברת בני אדם רגילה ככל האפשר. החברה בישראל ובתוכה גם יוצאי אתיופיה, יש בה רעים, אבל בעיקר, יש בה טובים - חברה של בני אדם נורמלית לגמרי. אז בבקשה, גברתי השרה, הפסיקי נא להאשים את החברה המדומיינת שלך ואל תשליכי ציבור אחד על ציבור אחר. הבעיה של יוצאי אתיופיה היא היחס של הבירוקרטיה הישראלית: "הגזענות הממוסדת".

אזרחי ישראל, אני כאזרח בחברה הישראלית, לא מתבייש בחברה שלנו. אבל כיוצאי אתיופיה אני מבולבל ומוטרד. ובהזדמנות זו, אני קורא לכם להיות מוטרדים כמוני. אני מוטרד בגלל יחסה של הבירוקרטיה כלפי האזרחים ממוצא אתיופי, הרואות בכל יוצאי אתיופיה כ"עולים", למרות שכ-70% מהם אינם עולים בהגדרה.

זו מדיניות גזענית לראות בכל יוצאי אתיופיה "עולים", בדיוק כמו הקריאה של השרה לציבור בישראל: "בואו לסייע לנו לגבש מדיניות למיסוד האחריות של ממשלת ישראל כלפי יוצאי אתיופיה", שהיא אמירה גזענית וחצופה. רבותי האזרחים, האם יוצאי אתיופיה אינם אזרחים רגילים כמו כולם? מה זאת השאלה, המעמידה את הזכויות האזרחיות שלי למשאל עם? איזה מדיניות זו, בהעמידה אותי ואת שני ילדיי, שנולדו לפני כשנה וחצי בבית יולדות של "לניאדו" בנתניה, בקונטקסט של קליטה? כיצד כול יוצאי אתיופיה נותרו במחוזות של קליטה יותר משלושה עשורים? הרבה שאלות, שכולן נוגעות לשאלה בסיסית אחת: האם יוצאי אתיופיה הם אזרחים רגילים בישראל או לא?

לאורך שלושת העשורים האחרונים, הבירוקרטיה בראשה עומדת השרה לנדבר, רואה ביוצאי אתיופיה קולקטיב הומוגני תחת קטגוריה של "עולים". כלומר, כל יוצאי אתיופיה באופן קטגוריאלי נמצאים במחוזות לימינאליים של רשויות הקליטה: משרד הקליטה, אגף הקליטה במשרד החינוך, אגף הקליטה במשרד הרווחה, שילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל וכן תכניות של משרדי ממשלה אחרים, המופעלים על ידי גופים קבלניים, "מומחים" בקליטת עולים מאתיופיה כמו הסוכנות היהודית - קליטה, קליטה וקליטה. נשאלת שאלה, מתי יוצאי אתיופיה יהפכו לאזרחים רגילים בחברה?

בוא נניח, שרשויות הקליטה הן רשויות לגיטימיות בממשלה ולה הזכות להפעילה באופן שנראה לה נכון. עוד נניח, שהמצב בו יוצאי אתיופיה "מטופלים" באופן ייחודי כזה, הוא נורמלי ביחס לאוכלוסייה ייחודית ולא נורמלית זו. האם זו לא הזדמנות טובה לשאול שאלות רטרוספקטיביות עכשיו, כאשר הממשלה מחליטה, יש לומר, שוב, על תכנית גרנדיוזית בקשר ליוצאי אתיופיה?

אם כן, מה מצבם החברתי של יוצאי אתיופיה בישראל, לאחר שלושה עשורים שבהם "מטופלים" על ידי רשויות הקליטה? בשורה תחתונה: כישלון. או כפי שגם השרה מציינת - יש פערים. פערים הולכים ומעמיקים עם השנים בכל תחומי החיים. הכול באחריות של רשויות הקליטה, האחראיות על כלל יוצאי אתיופיה מטעם ממשלת ישראל, בהגדרה. השאלה שלי היא מדוע לתת להם, שוב, שנים נוספות של חיים במחוזות של רשויות הקליטה?

לסיום, אני פונה אליכם אזרחי ישראל, להפעיל את חוש הצדק והסולידריות החברתית שלכם ולסייע לנו, האזרחים ממוצא אתיופי, להשתחרר מרשויות הקליטה. משום שבתקופה זו, שבה אין עולים ואין הצדקה לקיומן של רשויות הקליטה כמנגנונים מסואבים עם מבנים ופקידים רבים, יוצאי אתיופיה הפכו הסיבה להצדקת קיומן. למעשה, התקציבים הרשומים בשם "יוצאי אתיופיה" משמשים לשימור המבנים והמשכורות שלהם. כך שעבורנו, רשויות הקליטה אינן באמת קולטות, אלא כולאות אותנו במחוזות לא מוכרים עבור הציבור הרחב בישראל, והם שמהווים את החסם בעיקרי מפני תנועה חופשית של יוצאי אתיופיה בחברה.

כולנו ניצבים היום בפתחו של חג החירות וזו הזדמנות מצוינת לסכל את תכנית הכליאה של השרה לנדבר. אני תקווה כי נצליח ביחד להוריד את הפיל היושב לנו על הגב כבר שלושה עשורים ולבער את החמץ המאוס הזה בעינינו. סייעו לנו בכך, מבטיחים לא להתגעגע לחמץ.

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד