לפני חודש התחילה ממשלת ישראל, בהובלת משרד הקליטה, את תהליך ההיוועצות הגדול ביותר שנערך בישראל. לא רק שהתהליך גדול בהיקפו אלא גם חדשני באופן שבו הציבור משתתף בקביעת התוכן לקראת קיום מדיניות חדשה לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה בישראל. לאחרונה התקיים המפגש הראשון בתהליך ההתייעצות הרחב, לו שותפים 12 משרדי ממשלה, שנועד לבחון ולעצב מחדש את מדיניות הממשלה, בשבועיים הקרובים יתקיים הדיון השני.
לאור הסוגיות והקשיים הרבים בהם נתקלים יוצאי אתיופיה, ותיקים וילידי הארץ כאחד, הוביל משרד העלייה והקליטה תהליך ההתייעצות, שקיבל בחודש פברואר את אישור וגיבוי ממשלת ישראל, ונועד לסייע לממשלת ישראל לגבש המלצות למתווה למדיניות חדשה שתצמצם את הפערים הקיימים בין יוצאי אתיופיה ביחס לשאר אזרחי ישראל.
תהליך ההתייעצות שנעשה בשיטת "שולחנות עגולים" נועד לאפשר לממשלה להרחיב את השיח ולפתוח אותו לקהלים רבים בערוצים מקצועיים שבהם יושבים יחד נציגי ממשלה, נציגי המגזר השלישי ונציגים מהחברה האזרחית. במסגרת התהליך, קיימנו עד כה עשרות פגישות בפריסה ארצית עם יוצאי אתיופיה, אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע בתחומים שונים במטרה להיערך באופן האופטימלי ביותר לתהליך העבודה. במקביל, נפתחה זירת ההתייעצות אינטרנטית שבאמצעותה אנו אוספים תגובות ומאפשרים לכמה שיותר אנשים להשתתף בתהליך, להביע דעה ולהשפיע.
משרד העלייה והקליטה, האמון על קליטת העולים והתושבים החוזרים מכל רחבי העולם, משקיע משאבים בסיוע לעולים בכלל ומאתיופיה בפרט בתחומי הדיור, החינוך, התעסוקה מתוך תפיסת עבודה בה העולה משתלב בישראל. המשרד אינו משמש כמשרד "לענייני אתיופים" ואינו מעוניין שיוצאי אתיופיה יתייגו כ"עולים נצחיים".
לא היינו תמיד סובלניים
יהודי אתיופיה שעלו לישראל לאורך שלושת העשורים האחרונים, שמרו על דתם בחירוף נפש והקריבו רבות כדי לממש את זכות האבות שלהם לעלות לארץ ישראל. הם נתקלו בקשיים רבים בתהליך העלייה לישראל ולמרות המאמצים שמשקיעה הממשלה, החברה הישראלית, לא תמיד גילתה סובלנות כלפי יוצאי אתיופיה והם סובלים מאפליה וגזענות.
למרות כל זאת, ניכר כי יוצאי אתיופיה, העולים הוותיקים וילידי הארץ, הכו שורשים עמוקים בחברה הישראלית, ונוכחותם נרשמת בכל הרבדים של החברה הישראלית החל מנבחרי ציבור בכנסת, ברשויות המקומיות, במשרדי הממשלה והמגזר הציבורי, המגזר הפרטי וכמובן פעילותם הענפה בחברה האזרחית.
ההמלצות שיוגשו בסוף התהליך לממשלה נועדו למסד את האחריות הממשלתית כלפי יוצאי אתיופיה וכדי שזה יקרה חייבים לקיים חשיבה משותפת ולא החלטות, לגבש יחד תפיסה. לאורך כל הדרך יופצו בזירה האינטרנטית המסמכים שיופקו על ידי הצוותים והשולחן המרכזי לתגובותיהם ולהערותיהם של האזרחים כאשר ערכי השיתוף והשקיפות מרכזיים לכל אורך המהלך.
כינוס נוסף של השולחן המרכזי ידון בתובנות שעלו וביישומן בפועל כאשר בסוף התהליך תגובש הצעת מחליטים המציגה את השינויים המוצעים ואשר תוגש לאישור הממשלה. שאיפתי היא שמדיניות אותה אנו מגבשים תחלחל גם עמוק לחברה הישראלית וילד להורים ממוצא אתיופי, אשר נולד וגדל ישראל, לא רק ירגיש שווה אלא יהיה שווה בפועל.
הכותבת היא שרת הקליטה
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד