חדשים לבקרים אנו נתקלים בתופעת חשיפה תקשורתית של "שלדי מועמדים" לכהונה ציבורית ולתפקידי מפתח במדינה, כגון רמטכ"ל מפכ"ל ועוד. מה דינה של חשיפה כזו? מדוע היא לא מתבררת תוך שמירת חיסיון מוחלט עד לגיבוש מסקנות היועץ המשפטי לממשלה?
הפעם היה זה תורו של השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. מי בדיוק בחש בפרסום זאת לא נדע, האם מדובר ביריב פוליטי או מועמד במרוץ לנשיאות? התזמון ברור לחלוטין - סיכול מועמדותו של מר שלום לכהונת נשיא המדינה. מדוע המתין "השלד" 15 שנה עד להופעתו? האם הציבור לא רשאי לדעת מה היו מניעיה האמתיים של המתלוננת, מי דחק בה לעשות כן, ומדוע נבחר הטיימינג הנוכחי. השאלות הללו לא זוכות בדרך כלל למענה כן ואמתי, ויש להניח כי לגורמי החקירה יכולת לבררו. התשובות הללו עשויות להעניק ממד עומק לפרסום, באמצעותו יוכל הציבור לשפוט את המועמד. מכל מקום השר שלום ביצע עד כה מספר רב של תפקידים ציבוריים מאז "שחר נעוריו" בפוליטיקה הישראלית, תלונה שכזו אמורה הייתה להעיב על כל אחת ואחת מהכהונות להן נבחר. לכן תזמון פרסום התלונה היה אמור להרים יותר מגבה אחת אצל צמרת רשות אכיפת החוק וגם אצל התקשורת, שאינה קשורה לעבותות דיני הראיות והמדד בדבר כימות הראיות הנדרשת לשם העמדה לדין.
שדה הסיכול שלא לומר שדה החיסול הממוקד של אישי ציבור, בדרכם לכהונה, חשוף והגיע העת למגרו.
מי ממהר לזכות את סילבן שלום? דעה
החשיפה מבוצעת לרוב "בזמן פציעות", שניות לפני ששריקת הסיום מהדהדת. המועמד נתפס עם מכנסיים מופשלות ואין לו עוד יכולת להגיע עד לקו סיום המרוץ. תכלית החשיפה התקשורתית ברור - סיכול המינוי. דא עקא, פעם אחר פעם מתברר כי התלונה נעדרת בסיס ראייתי / משפטי, או אז אנו ניצבים בפני מצב בלתי נסבל בעליל המועמד, ולא פעם מדובר במועמד ראוי, ברוך כישרונות, שהודח ממסלול המרוץ, שראשו נערף ודמו הותז בעיבורה של המדינה בה נמצא ראוי לכהונה, לאחר שהמרוץ הסתיים כמובן. בדיעבד מתחוור כי התלונה נעדרה כל בסיס, המועמד חף מכל חשד ובאותה עת אף חף מהמשרה אליה התמודד. עיינו ערך האלוף יואב גלנט, או ניצב אורי בר לב, או אורי שגיא ששקל להיכנס לפוליטיקה ועוד. כך, פעם אחר פעם נזרקת אישיות ציבורית אל כבשן הפרסום ויחד עמה בני משפחתו הקרובים - רעייה, ילדים והורים, אשר נותרים מצולקים ימים רבים, הרבה מעבר למשכה של הקדנציה.
היכן אם כן נקודת האיזון במקרים הללו? מאחר והחשיפה התקשורתית אינה חייבת לעמוד באמות מידה משפטיות כגון התיישנות, ראיות בעלות פוטנציאל להרשעה וכדומה, הרי שהרסן היחידי כלפיה הוא איסור פרסום גורף. המנגנון החוקי הקיים כיום בדמות סעיף 70 לחוק בתי המשפט אינו נותן מענה לסיטואציה הנוכחית ולכן יש לחוקק מנגנון מיוחד. אמנם יכול היה מר שלום לנצל את המנגנון הקיים כברירת מחדל וכרע במיעוטו, אך הוא היה לבטח "מושך את אש" התקשורת אליו ושכרו היה יוצא בהפסדו.
אני מציע מנגנון שונה שחייב לקבל ביטוי חוקי. ראשית, על פי המנגנון המוצע כל תלונה כנגד מועמד לכהונה בכירה ובכלל זאת "תלונה כבושה", תלונה שחלה עליה התיישנות וכדומה, תתברר תחת איפול מוחלט, המלווה בצו שיפוטי האוסר פרסום פרט כל שהוא, אפילו על עצם הגשת על התלונה, כדוגמת הצנזורה הצבאית, וכל הדלפה על כך תהא כרוכה בסנקציות משפטיות משמעותיות. שנית, על פי המנגנון המוצע לתלונות הללו יקבע "מועד תפוגה". שלישית, הגוף הבוחר לא ידון במינוי וזה ידחה אוטומטית עד לגיבוש מסקנות היועץ המשפטי לממשלה.
לא לתת לחתולי הפוליטיקה לשמור על השמנת
המנגנון המוצע יסרס את התופעה אשר תופסת תאוצה ממינוי למינוי, לפיה שלדים נחשפים סמוך למינוי. יש חשיבות לחשיפת השלדים, אני ער לכך שבעת בחירת מועמדים לתפקידים רמי דרג קיימת חשיבות לשקיפות מעשיו של המועמד, גם אם בינתיים חלה עליהם התיישנות, אלא שהשקיפות חייבת להימדד על פי סטנדרטיים משפטיים ולא על פי גחמה של כל מצורע וזב חוטם. לא יתכן שהחשיבות בחשיפת השלדים תנוצל כך באופן ציני ומרושע.
המנגנון המוצע ייצור מערכת איזונים ובלמים בין כבוד האדם וזכותו לשמו הטוב, לבין בחינת כשרותו וכשירותו של המועמד. סעיף 70 הנ"ל נותן מענה לאזרח הקטן אך אין מענה בו לשועי עם, מכאן החיוניות ביצירת מנגנון מיוחד לכהונות בכירות. אגב כך, אציין כי הוועדה למינוי שופטים, כמשל, מפרסמת את שמות מועמדים לשיפוט, מבעוד מועד, על מנת לתת לציבור הזדמנות לחשוף בפניה נתונים אודות מועמדים, אשר בעיניו אינם ראויים למשרה רמה זו. הבדיקה ברוב המקרים נעשית באופן דיסקרטי והתופעה המאפיינת את הבחירה לכהונות הרמות לא מתקיימת אצל המועמדים לשיפוט.
המחוקק אם כן חייב להתערב וליזום הליכי חקיקה למצב נתון שכזה. האם נוכל להשאיר את שמנת החקיקה בידי חתולי הפוליטיקה? לא! היוזמה חייבת להיות של היועץ המשפטי לממשלה ויש להניח, כי כאשר זו תבוא מצדו, מלווה בחוות דעת מנומקת, תאמצה הממשלה ותביאה להצבעה בכנסת ואם לאו יהא הדבר נתון לביקורת בג'ץ.
הכותב בעליו של משרד עו"ד המתמחה במשפט פלילי ובפשיעה כלכלית, ויו"ר הועדה לענייני פלילים בלשכת עורכי הדין מחוז ת"א והמרכז
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד