"ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" הלכו היום על כותרת דומה בסיפור של סילבן שלום. הם מספרים לקוראיהם שהתיק נגד שלום עומד להיסגר. וואלה. איזה חידוש. כאילו הייתה בכלל אפשרות אחרת לתלונה, שברור שהתיישנה. זו כותרת מניפולטיבית, שניתן היה לתת ברגע שיצאה התלונה. הכותרת האמתית היא בכלל שהמשטרה חקרה תלונה שהתיישנה.
שלא יהיו אי הבנות - המשטרה דווקא חושבת שבתלונה יש ממש, שהאירוע קרה. היא הגיעה למסקנה הזאת מכיוון ששתי חברות של המתלוננת מ' העידו במשטרה שהיא סיפרה להן על האירוע סמוך להתרחשותו. עו"ד ששון, איתה התייעצה מ' בזמן אמת, סיפרה דברים דומים. זה לא משהו שנולד אתמול בבוקר. אפילו אני שמעתי את הסיפור הזה מאחד ממקורבי סילבן כבר בשנת 2003. הוא טען שפגש באותו יום במקרה את שלום במלון הייאט בירושלים.
פגישה צריכה להתחיל בבקשה מינית?
שלום מצטיין בקשרים טובים בתקשורת. באופן הכי טבעי ולגיטימי הוא עושה עכשיו מאמצים עליונים לקבור את הסיפור הזה. למרבה הצער, הרבה עיתונאים וכלי תקשורת משתפים פעולה. גם בדיקת הפוליגרף, שעברה מ', עוברת כיבוס קל לפני שהיא מוצגת לצרכני התקשורת. העובדות האמתיות הן שהבודק השני (בבדיקה הראשונה קבעה חווה יודפת שהיא דוברת אמת), טוביה אמסל, בודק בעל שם, קבע שהיה מגע מיני, לדעתו, בין השר שלום למ'. הוא סבור שזה לא בדיוק המגע המיני שתיארה מ'. ביג דיל. זה משנה את הסיפור? הוא לא קבע שהיא דוברת שקר לגבי סיפורה. הוא קבע שהיא משקרת כשהיא אומרת שעשתה את מה שעשתה בגלל החשש למשרתה. בסדר. אני לא מזלזל בזה, אבל ההכרעה הערכית צריכה להיות, האם שר מדע, שפוגש לראשונה בארבע עיניים מזכירה שלו, על פי בקשתו ומתחיל את המפגש בבקשה מינית, האם שר כזה עשה משהו שפוסל אותו מלכהן כנשיא מדינה? ירון לונדון, למשל, חושב כנראה שלא. זכותו. אני חושב שכן.
הקטע המרגיז בסיפור הוא ההתייצבות של כמה נשים, שאמורות לעמוד כתף אל כתף עם המתלוננת דווקא בחזית המשמיצות והמכפישות. דיברתי עם המון מתלוננות בעבר. 99% מהן לא רצו להתלונן. הן פחדו ממסע ההכפשה. גם אודליה כרמון לא רצתה להתלונן בזמן אמת על משה קצב ועשתה זאת רק כצעד אצילי למען המתלוננות האחרות, שהוכפשו על ידו. עדותה כנגדו נמצאה מאוד אמינה בבית המשפט. זה לא מנע מסניגורי קצב ותומכיו עד היום ללכלך אותה באופן נבזי ושיקרי. כרמון נושאת על גופה את הצלקות הקשות כשמערכת אכיפת החוק עמדה מנגד ולא עזרה לה אל מול ההכפשות.
חבל לי שכרמון כותבת היום ב"ידיעות" נגד מ'. זה מאוד מבאס לקרוא את אורלי וילנאי, בימים כתיקונם לוחמת למען החלשים, שמתייצבת לצד סילבן בלי לברר, בלי לדבר עם מ' או מישהו מהמשטרה וכמה שבועות בלבד אחרי שהסבירה לכולנו שחשוב מאוד לחשוף הטרדות מיניות גם לפני 40 שנים. ראיתי אתמול את חברת הכנסת לשעבר, ענבל גבריאלי ב"חמש עם רפי רשף". היא כבר יודעת שמ' נשלחה על ידי מישהו (אין שום ראייה בכיוון הזה והיא יצאה דוברת אמת בשאלה הזאת) וברור שסילבן לא עשה את זה. אם אלו הלוחמות הפמיניסטיות נגד נגע ההטרדות המיניות, מה הפלא שאף בחורה לא רוצה להתלונן?
לכל הטורים והתחקירים של רביב דרוקר
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד