הבחירות בטורקיה: הצבעה גורלית על עתידו של ארדואן

לבחירות המקומיות בטורקיה שנערכות היום (ראשון) ברחבי המדינה יש משמעות רבה יותר מאשר בחירת ראשי הערים. הן מפלגת השלטון – "מפלגת הצדק והפיתוח" (AKP) והן מפלגות האופוזיציה - מציגות את הבחירות כסוג של משאל עם. על אף שקיימת זיקה בין הבחירות המקומיות לבין הבחירות הפרלמנטריות, בבחירות המקומיות של 2009 זכתה מפלגת הצדק והפיתוח ב-38% מהקולות, בעוד שבבחירות הפרלמנטריות של 2011, זכתה המפלגה בכמעט 50% אחוז מהקולות.

מכאן, שכל עוד תוצאות הבחירות ימקמו את "מפלגת הצדק והפיתוח" בטווח זה, של בין 38%-50% מהקולות, היא תוכל להציג זאת כניצחון, או לכל הפחות כפגיעה מינורית במעמדה הנוכחי. למעשה, ניתן לטעון שגם ירידה קלה מהנתון של 38% תיתפס עדיין כמזעור הפסדים, משום שברור שפרשות השחיתות שהחלו להיחשף בטורקיה באמצע דצמבר, פגעו במוניטין של המפלגה, גם בקרב חלק מתומכיה המסורתיים.

נתון מעניין הוא שבאחד מסקרי דעת הקהל שנערכו לקראת הבחירות, השיבו כ-75% מהנשאלים שהם חושבים שיש אמת בפרסומים על פרשות השחיתות שנקשרו בשמו של ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן, אך למרות זאת רבים מביעים נכונות להמשיך ולהצביע עבור "מפלגת הצדק והפיתוח", משום שהם לא רואים את האופוזיציה כנקייה יותר משחיתות, ולא סבורים שהיא מסוגלת להביא לאותם הישגים כלכליים שאותם הובילה "מפלגת הצדק והפיתוח" בכמעט 12 שנות שלטונה.

בעוד שאת נתוני אחוזי ההצבעה נראה שיהיה ניתן לפרש לכמה כיוונים, הרי שאם "מפלגת הצדק והפיתוח" תאבד את ראשות העיר באיסטנבול ובאנקרה, הדבר יחדד את תחושת הניצחון בקרב מפלגות האופוזיציה. העובדה שהבחירות האלו נתפסות כבחירות עתירות-משמעות עבור ראש ממשלת טורקיה ארדואן, מגבירה את החשש מפני הליך פוליטי לא הוגן וזיופים, והדבר מגביר גם כן את המתח במדינה לקראת הבחירות הקרובות.

הבחירות בטורקיה - כותרות נוספות
בסכינים שלופות: ארדואן ישרוד בכל מחיר // פרשנות
ערב הבחירות: ארדואן חסם את הגישה לאתר "יוטיוב"
צפו: ארדואן מאבד את הקול בנאום בחירות רגשני

אחד הסממנים למתח הקיים כיום בטורקיה התבטא בהחלטה לחסום את הגישה לרשת הטוויטר והיוטיוב. המאמץ לחסום את הגישה לרשתות החברתיות מוסבר על-ידי העובדה שארדואן מנסה, עד כמה שניתן, למנוע הדלפות נוספות הקשורות לפרשות השחיתות. ניתן רק להקשות על הגישה לרשתות החברתיות ולא לחסום אותה לחלוטין; לכן ניכר שהצעדים האחרונים נועדו יותר לשם הרתעה נגד מתנגדיו של ארדואן מהמשך הפצת המידע נגדו, מאשר צעד שנועד למנוע מהציבור גישה אל המידע הזה. העיתוי של הסגירה גם הוא לא היה מקרי. ברשתות החברתיות נפוצו שמועות שבשבוע האחרון לקראת הבחירות המקומיות צפויים גילויים מרעישים במיוחד כנגד ארדואן, בני משפחתו וחברי מפלגתו, ואכן הופצו כמה "קלטות לוהטות"; הדרמטית שבהן הקלטה של דיון חשאי של מקבלי החלטות בכירים ביחס למתרחש בסוריה, שבו הובעה נכונות לעורר מתיחות בגבול הטורקי-סורי כדי להסיט את תשומת הלב של דעת הקהל מהמתרחש בתוך המדינה.

לא ברור שטורקיה תתעורר ביום שלמחרת הבחירות המקומיות לתוצאות חד-משמעיות שיוכלו להרגיע את חוסר השקט הפנימי במדינה. למעשה, מאז ההפגנות ההמוניות בעקבות אירועי פארק גזי בקיץ 2013, וביתר שאת מאז החלו להיחשף פרשות השחיתות באמצע דצמבר, נראה שהקיטוב - שכבר כך אפיין את החברה הטורקית בשנים האחרונות – רק הקצין, ושבמאבק בין הכוחות הפוליטיים השונים במדינה, הכל מותר. זוהי האווירה שהובילה כבר להאטה של הכלכלה הטורקית ולפגיעה משמעותית בתדמיתה הבינלאומית.

מעבר לכך, ישנה תחושה ששום צעד שיינקט כבר לא יפתיע את הציבור, גם אם מדובר בצעדים אוטוריטריים. ההרגשה שאחרי הבחירות המצב רק יורע היא הלך רוח המאפיין רבים בטורקיה, ולכן ספק רב אם הבחירות יובילו לתהליך חיובי של ריפוי הקרע הקיים כיום בציבור הטורקי.

*ד"ר גליה לינדנשטראוס היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)