בין עירוני: רשימת ערי הפשע של ישראל

יום חמישי לפני שבועיים, שעות הערב, נתניה. אייל סופר, מי שבעבר הוגדר ככוכב העולה של הפשע המקומי יוצא ממסעדת "בית השייח" השייכת לו ולמשפחת קראג'ה ונכנס לכלי רכב. פיצוץ עז מרעיד את הרחוב בו חנה רכבו של סופר באזור התעשייה הישן של נתניה ובאחת מחזיר את התושבים למעגל האימה שסבלה העיר במשך שנים ארוכות. סופר, שידע סכסוכים קשים בעיקר מול משפחת אבוטבול, נפצע באורח בינוני, אך יוצא מזה. אך זה לא העיקר.

בשנתיים האחרונות, ובעיקר לאחר חיסולם של שני הארגונים שהיו ה"גרעין הקשה" של העיר מוכת החיסולים, הפשע בעיר כמעט ואינו מורגש. במשטרה מעריכים כי אותו ניסיון החיסול של סופר הוא ספיח ישן מאוד לסכסוכים בין הארגונים הגדולים ותו לא. מבחינת המשטרה, מוקדי הפשיעה כיום בישראל הם אחרים לחלוטין: פתח תקווה, אילת, תל אביב, יפו, אשקלון ואשדוד שהחליפו את הערים המיתיות מבחינת הפשע, בהן בת ים, חולון ראשון לציון וכמובן נתניה. בשורות הבאות תוכלו ללמוד על רשימת הערים המסוכנות ביותר בישראל. מפת העולם התחתון של שנת 2014.

פתח תקווה: השוק המקומי, צ'יינג'ים, חנויות למכירת אביזרים לטלפונים סלולריים

המושכים בחוטים: דוד שימול, צ'יקו בית עדה, אנשי משפחת אלפרון

אחד ממחוללי הפשיעה הגדולים ביותר בכל הארץ הם השווקים. השוק בפתח תקווה הפך בחודשים האחרונים לאחד המזמינים ביותר מבחינת עולם הפשע. בחודש האחרון אירעו ברחובות פתח תקווה לא פחות מארבעה פיצוצים קטלניים. חוקרי להב 433 יודעים להצביע על הסכסוך המרכזי ברחובותיה של פתח תקווה: מדובר בקואליציה של כנופיות בין אלו התומכים בעבריין המקומי דוד שימול - לבין צ'יקו בית עדה, אחד מן היעדים המודיעיניים המרכזיים מבחינת ימ"ר מרכז ונחשב לעושה דברו המרכזי של העבריין אבי רוחן. למשוואה הזו נכנסים מספר בעלי עסקים שממשיכים לשמור אמונים למשפחת אלפרון וכך מתקבלת זירת מלחמה של ממש.

מאבקי השליטה בפתח תקווה הם שוליים ביותר. מלבד צ'יינג'ים קטנים בסמוך לשוק, העבריינים נלחמים על כל באסטה ובאסטה בשוק ולא בוחלים בשום אמצעים. את המשטרה מטרידה בעיקר העובדה כי ברחובותיה של העיר זמינות מטעני החבלה ואמצעי לחימה גבוהים ביותר. במשטרה מזהים כי דווקא אותן הכנופיות אינן בוחלות בשום קודים מוסריים. את אנשי הכנופיות לא מעניין כי מדובר באזורים בהם ישנם גם אזרחים תמימים שעלולים להיפגע מן המלחמות.

"כנופיות מגעילות". כך מגדירים במשטרה את הכנופיות שפועלות באזור פתח תקווה, בעיקר בגלל אותו דפוס אלימות שאינו מתחשב באיש. ב-25 בפברואר קיבלו תושבי העיר טעימה למה שמסוגלים אותם הארגונים לאחר שרוכב אופנוע השליך רימון רסס על צ'יינג' מרכזי בשוק. אותו רימון רסס גרם לפציעתם של חמישה אזרחים, ולפאניקה בקרב התושבים. המשטרה הצליחה לשים את ידה על ג'ורג' בית עדה, אחיו של צ'יקו, בחשד למעורבות בהשלכת הרימון. בית עדה שוחרר כעבור שבוע ועד לרגעים אלו לא הצליחה המשטרה לשים את ידה על משליך הרימון. העבריינים המקומיים, גם הזוטרים שבהם, למדו מזמן כי הסבירות שהמשטרה תלכוד מטען חבלה היא נמוכה מאוד. וכך, בתקופה קצרה ביותר, הפכה פתח תקווה לזירת קרב בין ארגונים קטנים.

תל אביב-יפו, רמת גן: סחיטת דמי חסות, פיצוציות, סמים, הימורים, מועדונים.

המושכים בחוטים: עמיר מולנר, משפחת ג'רושי, האחים מוסלי וכנופיות יפואיות

אנשי המודיעין של היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות מזהים בתקופה האחרונה פעילות כלכלית-פלילית נמרצת בתל אביב וברמת גן של ארגוני פשיעה גדולים, ביניהם אלו של האחים מוסלי, משפחת ג'רושי ועמיר מולנר. במשטרה מגדירים את הערים הללו כמקומות בהם הפשע פועל בשקט. כך למשל, חנויות שמגלגלות כספים לגיטימיים עבור ארגוני הפשיעה הפכו לחלק מן הנוף התל-אביבי. יתרה מזאת, לכל ארגוני הפשיעה יש אינטרס מובהק לשמור על השקט. גם אם מדובר בארגונים הנמצאים בסכסוך מתמשך ועקוב מדם, מעדיפים ראשיהם לא "לעורר את המתים" בתוך תל אביב. העיר ללא הפסקה ידועה גם כאחת מהערים בהן הריכוז הגבוה ביותר של צרכני הסמים, והעבריינים יודעים לנצל זאת.

לאורך השנים, יצרו הארגונים שורה של קווים לאספקת הסמים לעיר. אולם, עם החמרת רף הענישה על עבירות סמים, פיצלו אנשי הפשיעה בתל אביב את עיסוקיהם גם לתחום ההימורים. כאשר המשטרה סגרה את הברז על דירות מסתור שניהלו הימורים בלתי חוקיים, מצאו הארגונים מקור הכנסה אחר: הטסת המהמרים הכבדים, על חשבונם, לבתי קזינו שברשותם במדינות מזרח-אירופה. ארגונו של אבי רוחן, והארגון של עמיר מולנר היו הארגונים המרכזיים שעסקו בפעילות זו. גם במקרה זה, ידיה של המשטרה כבולות, שכן מדובר במקור הכנסה חוקי.

ביפו הסמוכה, המצב שונה לחלוטין והוא משליך על עולם הפשע באחות מצפון. במקום שולטות מספר כנופיות מקומיות המטרידות את המשטרה. את העדות לכך קיבלו אנשי המשטרה בדמוי החיסול בסמוך לפסטיבל השוקולד ב-15 בפברואר, כאשר אלמונים חיסלו את העבריין היפואי תאר לאלא בעת שנסע ברכבו בשבת בצהריים סמוך למתחם התחנה היוקרתי בטיילת.

אשקלון, קריית גת, אשדוד וחבל לכיש: כריית חול, גביית דמי חסות מחנויות, הלוואות בשוק האפור, עסקי מטמנות זבל

המושכים בחוטים: בני ושלום שלמה, שלום דומרני, האחים מגידיש

אשקלון ואשדוד, ובעיקר זו הראשונה, עושות בחודשים האחרונים הרבה מאוד כאב ראש גם לחוקרי להב 433 וגם לבלשי ימ"ר לכיש. כזכור, המאבק המרכזי ובגללו גם הפכה אשקלון לזירת התגוששויות בין ארגוני הפשיעה הוא מאבק האיתנים שמנהל שלום דומרני עם בני שלמה - ראש הארגון החדש שצמח לו מתחת לאף ושדומרני מנהל מאבק נגד גל עריקה רחב היקף מארגונו לארגון של מתחרהו. בעקבות שורה של חיסולים וניסיונות חיסול באשקלון ובישובים הסמוכים, הפכה העיר בעל כורחה למוקד תשומת הלב של המודיעין המשטרתי. הערכות הן כי בזמן שדומרני ניהל מאבקים משפטיים בתיק סחיטת הרב יעקב איפרגן (הרנטגן), השתלט שלמה על כל מקורות ההכנסה המרכזיים שלו, בהם עסקי גביית דמי חסות, מספר שווקים של כריית חול בדרום וקווי הלוואות והשוק האפור.

באשדוד השליטה היא בעיקר של האחים מגידיש. בזמן שדומרני ואנשיו ניסו לפזול לעיר, האחים דודו ויאיר מגידיש מקריית גת, חלשו על כל גורם פשיעה אפשרי באשדוד, בהם הלוואות בשוק האפור, גביית דמי חסות בשכונות הוותיקות ועוד. במשטרה גם עוקבים אחר הפעילות הגאונית כמעט של שלמה, שפוזל גם לשוק באשדוד ובוחנים האם גם במקרה זה עלולה להיווצר חזית דרומית נוספת.

אילת: הימורים, זנות, סמים, גביית דמי חסות, קווי הלוואות בשוק האפור, באסטות בטיילת

המושכים בחוטים: אילן בן שטרית (אברג'יל) בעבר, ויעקב ישייב (דומרני)

ה"לאס וגאס" של ישראל. לא מדובר בקלישאה. במשטרה שמים דגש על פעילו בעיר הנופש הדרומית, בעיקר בגלל התנועה הערה של ישראלים ומחוללי פשיעה פוטנציאליים לעיר. רק לסבר את האוזן: מדובר בעיר בה ההכנסות של הקניון המקומי הן הגבוהות בארץ. עיר בה הנופשים מבקשים להמר ואף לחפש "ריגושים" שערים אחרות בישראל אינן מאפשרות. לא בכדי, כאשר הצליחה המשטרה להפיל את פעילותו של ראש הארגון האילתי, אילן בן שטרית, הייתה זו בבחינת מכה אנושה לשורה של ארגונים אחרים. כתוצאה מכתב אישום שהוגש נגד בן שטרית בגין ניהול ארגון פשיעה, הצליחה המשטרה לשים את ידה גם על אנשי ארגון אברג'יל - ולא רק זה. במסגרת הפעילות כנגד הארגון האילתי, המשטרה הצליחה להבריח מישראל את העבריין הצפוני מיכאל מור, שהגיע לאילת כי ידע להריח היכן מצויה השמנת. לפי המידע המודיעיני, מור השתלט על הלוואות ענק בבתי קזינו בטאבה, שם הלווה בריבית לשורה של מהמרים כבדים. הוא נמלט מישראל כאשר נגדו תלוי עומד צו מעצר אם יבחר לחזור.

למרות ההצלחות, במשטרה ידעו שהפלת הארגון של בן שטרית יצרה ואקום גדול מאוד. והם צדקו. על הירושה שהותיר אחריו בן שטרית השתלט עבריין מקומי בשם יעקב ישייב. תוך בניית קואליציה עם האחים אופיר ועמוס לביא מרחובות, אותם הכיר במהלך שהותו בין כותלי הכלא, החל ישייב להשתלט על אותן דירות מסתור בהן מהמרים שהותיר אחריו בן שטרית. בנוסף, אנשי ארגונו החלו לסחוט באיומים גורמים שונים בעיר. על אף שגם ישייב כעת במעצר, במשטרה בטוחים: הוואקום באילת גדול מדי והוא יתמלא בהקדם האפשרי על ידי עבריינים אחרים. "חצי מדינה נמצאת באילת, זה מקור פרנסה מדהים", אומר גורם המעורה בפרטים.

ערי המשולש (טייבה, טירה וקלנסוואה): סחר באמצעי לחימה, גביית דמי חסות, הלוואות בשוק האפור

המושכים בחוטים: כנופיית עבד אל קאדר, משפחת קראג'ה

הכנופיות הערביות, סבורים במשטרה, הן הקשות ביותר לפיצוח. הסיבה לכך היא שיתוף הפעולה הנמוך עם ארגוני הפשיעה הערביים. אחת ההתמחויות הגדולות ביותר של ארגוני הפשיעה הצפוניים היא הגניבה והסחר של אמצעי לחימה שמסייעים גם בהטלת מורא על אזרחים תמימים בגביית דמי חסות. הכנופיה המרכזית הפועלות באזור המשולש באה ממשפחת עבד אל-קאדר כשלפי לפי הערכות המודיעיניות של המשטרה שולטת ביד רמה בעיקר בכל מה שקורה באזור טייבה. גם משפחת קראג'ה אינה מורידה רגל מן הגז באזור המשולש. על אף שקראג'ה מחוברים היטב בכל מה שקורה בעיקר באזור השרון, נוכחות אנשי הארגון מורגשת היטב גם באזורים הערביים הללו.

בת-ים, חולון וראשון לציון: צ'יינג'ים, גביית דמי חסות, הלוואות בשוק האפור, הימורים, סמים

המושכים בחוטים: האחים מוסלי, יצחק אברג'יל, דוד אמויאל (כנופיית מערב ראשון לציון) יניב בן שושן (מזרח ראשון לציון)

עד לפני כשנה, ניהלו ארגוני הפשיעה מאבק עקוב מדם במשולש בת-ים – חולון - ראשון לציון. המאבק האימתני נסוב סביב מאבקי שליטה בין האחים מוסלי לבין יעקב (עקא) שמעון, ששמר על עסקיו של יצחק אברג'יל בעת שהאחרון שהה במאסר ממושך בארצות הברית. מלחמת הצ'יינג'ים הידועה לשמצה גבתה 17 קורבנות לפחות והביאה לאי-שקט באזור, תוך התמודדות עם שורה של חיסולים וניסיונות חיסול.

המפנה בשורת החיסולים הגיע לאחר העמדתו לדין של עקא על תיק זוטר יחסית של החזקת נשק וגניבת אופנוע – מה שהכניס אותו לשלוש שנים לכלא. האירוע השני בו מתגאים במשטרה הוא מעצרם של חוליית חיסול מארגונם של האחים מוסלי. בלשי היאחב"ל הצליחו להתחקות אחר חמישה עבריינים: עוז צורף, אבי מולייב, יעקב מרציאנו, יוני דהן ואלירן סייג, שהואשמו ביוני האחרון ברצח של משה אברהם בחולון. מאז ועד היום, אומרים בזהירות במשטרה, לא היו כלל ניסיונות חיסול ברחובות המשולש הגוש-דני – מה שלדבריהם מראה על ניקוי האורוות.

נתניה: הימורים, סמים, גביית דמי חסות

משכו בחוטים: משפחת אבוטבול, ריקו שירזי, משפחת קראג'ה

"בנתניה מתנהלת פעילות עבריינית נסבלת", אומרים גורמים המעורים בנעשה בעיר. כפי שמצוין בתחילת הכתבה, נתניה הייתה בעבר זירת קרב מרכזית בישראל במלחמות בין ארגוני הפשיעה. אחד מהמאבקים הזכורים ביותר היה בין ארגונו של יצחק אברג'יל לבין זה של משפחת אבוטבול. הכרסום סביב הפעילות הפלילית בנתניה החל זמן קצר לאחר הירצחו של פליקס אבוטבול בפראג. באותה העת, מוקד הסכסוכים היה סביב ניהול בתי קזינו בישראל ובמדינות אחרות. ארגונו של אברג'יל לא הסתפק בכך ובאחד הימים אף ניסה לרצוח גם את בנו של פליקס - אסי.

אט אט, צמח בנתניה כוכב חדש: שחקן הכדורגל לשעבר ריקו שירזי. שירזי היה מקושר למשפחת אבוטבול והחל לכרסם בארגון המתפורר של האחים. הוא גם פתח בגל מלחמות חדש ברחובותיה של העיר בשרון. המלחמות הסתיימו בחיסולו של פרנסואה אבוטבול בתחנת דלק נידחת ובצרור יריות לעבר כלי רכבו.

מאז ועד היום, עם התפוררות האטית של האבוטבולים ומפלתו הכמעט מוחלטת של ריקו שירזי (הועמד לדין בתיק כלכלי), נותרה נתניה כמעט נקייה ממלחמות הפשע. מלבד סכסוכים קטנים בין עבריינים קטנים, תושבי נתניה נשמו לרווחה מהניקיון שעברה העיר. היחידי ששרד את אותן מלחמות קשות הוא צ'רלי אבוטבול – אחיו הגדול של אסי. במשטרה מעריכים כי בעוד אסי מרצה מאסר ממושך, צ'ארלי לא מצליח לשקם את הארגון המפורר. נתניה, מלבד כנופיות הימורים בסכומים קטנים וסחיטות באיומים ברמה של באסטות בשוק אינה מהווה מוקד רציני מחולל פשיעה.

ירושלים: גביית דמי חסות

משכו בחוטים: יעקב (עקא) שמעון, איציק בר מוחא, אלי (קוסם) נעים, האחים סם ויוסי מלכה, האחים אילוז

ירושלים תמיד ייצרה עבריינים בעלי אופי אחר, ואף היו כאלו שהיו בבחינת "נסיכי הפשע הארצי" תוצרת ג'רוזלם. מאז מעצרו של העבריין איציק בר מוחא, אלי (קוסם) נעים ויעקב (עקא) שמעון, נותרה ירושלים כמעט מיותמת מבחינת הפשע הארצי. האחים סם ויוסי מלכה, שלקחו חלק מרכזי ביותר בפרשת הבנק למסחר ששלשלה סכומי עתק לכל ארגוני הפשיעה, עושים בימים אלו מאמץ כביר להתרחק ככל שניתן מעולם הפשע; איציק בר מוחא מחכה לגזר דינו בפרשת סחיטה וסעיפי השתייכות לארגון פשיעה, וקוסם ועקא מנהלים את מאבקיהם בעיקר מחוץ לעיר. על אף שמדובר בעיר הגדולה ביותר בארץ, היא גם העיר הענייה ביותר, מה שמותיר מקומות בודדים ביותר כמחוללי פשיעה. המקורות היחידים אותם מזהים במשטרה שעלולים להביא לפשיעה הם השוק הסיטונאי בגבעת שאול ושוק רמלה-לוד במלחה. לאחרונה מצביעים בימ"ר ירושלים על ניסיון השתלטות על הפשע הירושלמי בידי האחים אילוז - שני אחים דתיים שהיו בעבר הזרוע המבצעת של אברג'יל.

נהריה, חיפה וטבריה:

אחרי בריחתו של מיכאל מור, אין כמעט עבריינים יהודים שהצליחו להתארגן לכדי ארגון פשיעה. מור, שהטיל את אימתו גם על השוטרים המקומיים, נמצא כעת הרחק בדרום אפריקה ואיננו שש לחזור לישראל, עקב אותו כתב אישום בתיק האילתי. למעשה, אזור הצפון היה תמיד עני יחסית באשר למחוללי הפשיעה בו. מלבד פוטנציאל לסחיטה באיומים, לא הציעו הערים הצפוניות יותר מדי וכאשר האינפלציה גבוהה, רק אדם בעל כריזמה גבוהה ביותר יכול להתקיים לבדו.