לאור הביקורת הציבורית על גובה תקציב הביטחון ותנאי משרתי הקבע, כאשר רוב הקולות המבקרים "יושבים" בבטחה מאחורי שולחן כתיבה מהודר עם תנאים משודרגים, יש לחזור ולהדגיש כי הצבא אינו מקום עבודה רגיל במשק. ולכן, לא צריך, ואי אפשר לדון בו כבמקום עבודה רגיל.
יחד עם זאת, יש צורך חשוב ודחוף להבדיל ולהגדיר את המשרתים בו בעיסוקיהם הצבאיים השונים ולתת תנאי העסקה ותגמול כלכליים אופייניים לכל עיסוק ומקצוע בצורה המשקפת קודם כל את רמת סיכון החיים הנשקפת ממנו. כאשר בראש הסדר הזה צריכים לעמוד מקצועות הלחימה בקו הראשון, ולאחר מכן בסדר יורד בחשיבות יתר התפקידים והמקצועות הנדרשים.
פנסיות משרתי הקבע: לצה"ל אין מה להסתיר / דעה
במידה מסוימת, הגישה הזו מקובלת היום, אולם היא איננה נאמרת בפה מלא. כתוצאה מכך, ישנה זליגה של ההעדפות בתגמול, לעתים על בסיס "היכרות אישית". התוצאה היא קודם כל הוצאות לא מוצדקות וכן תוצאה חמורה יותר והיא ההרגשה של הדרג הלוחם לפיה הקרבת חייו לה הוא נדרש, ולא בצורה תיאורטית, אינה מקבלת את הכבוד וההערכה הראויים ופורטים אותה לפרוטות של תנאים כלכליים לא ראויים.
אין חובה ללא זכויות
כל הנאמר לגבי תנאיי אנשי הקבע נכון במידה ששווה ואולי אפילו יותר לגבי חיילי הסדיר והמילואים. אין שום הצדקה ושום סיבה לדרוש מחיילי שירות החובה "חובה" למסור את חייהם וגם לא לקבל כל תגמול כלכלי ריאלי - לפחות בגובה השכר המינימלי במשק כולל כל התנאים הסוציאליים. כנ"ל לגבי חיילי המילואים שאמנם אמורים לקבל שכר הדומה לשכרם "הרגיל" דרך הביטוח הלאומי, אך בדרך כלל מדובר בסכום נמוך ממנו בעיקר בגלל שיטת חישוב התגמול שאיננה מתחשבת בתוספות למיניהן שמקבל העובד.
כמו כן, השירות במילואים אינו מתקבל באהדה בקרב חלק מהמעסיקים בגלל הפגיעה הברורה בפעילות השוטפת של העובד, כולל המעסיק הגדול במשק המדינה עצמה. כמובן שכמערכת איש לא אומר זאת בצורה מוצהרת, אך המנהלים הכלליים והאישיים של חייל המילואים מראים זאת בשפת גופם.
המצב הקיים לא יכול להישאר. אם המדינה והעם היהודי בישראל חפצי חיים, מוטב לנו לעשות לשינוי מהיר שכן לא לעולם יהיו מוכנים כל אלו הנושאים בעול הביטחוני לקחת על עצמם רק "חובה" ללא הזכויות.
הכותב שירת שירות סדיר ומילואים כלוחם והינו נכה צה"ל
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד