זו כבר מסורת רבת שנים שמתפרסמות ידיעות רבות המתייחסות לשכר ולעלויות הפנסיה של משרתי הקבע בצה"ל. היוזמה למרבית הפרסומים הינה של גורמים אינטרסנטיים שונים מחוץ לצה"ל. על פי רוב, הפרסומים נשענים על מספרי השוואה שהתקבלו מגורמים נעלמים, או מנתונים לא רשמיים, או מדוחות של הממונה על השכר או סתם משמועות. לא במקרה, חלק ניכר מהפרסומים האלה מתרכזים לקראת דיוני התקציב, כשלרוב הקונוטציה קשורה כביכול לחגיגות שכר במערכת הביטחון, המלוות בכותרות עסיסיות על הפנסיות המשתוללות של גמלאי צה"ל.
במשך שנים נמנעה מערכת הביטחון מלקחת חלק פעיל בתחום הזה ובמקרה הטוב הגיבה על טענות שונות שהועלו כנגדה. הפער בין הפרסומים השונים לעובדות היה ונשאר גדול, אך מערכת הביטחון, במסגרת קוד הפעילות השגרתי שלה, לא טרחה להפיץ מידע עם נתונים עובדתיים לאורך זמן מסיבות שונות.
למה צה"ל בלחץ מנתוני הפנסיה של אנשי הקבע?
לראשונה מזה שנים רבות, פרסם צה"ל נתונים באופן גלוי באתרו הרשמי, על שכר משרתי הקבע, נתונים על ממוצעים ועל מקבלי השכר הגבוה והנמוך. זאת הרבה לפני הדיונים הצפויים בנושא תקציב המדינה ולכאורה ללא לחץ והוראה של גוף רגולטורי כלשהו. זהו שינוי מרענן עליו יש לשבח את דובר צה"ל. נכון היה גם לפרסם את רשימת מאה מקבלי הקצבה הגבוהים ביותר, על אף שמספרים אלה אינם נמוכים כלל ועיקר ולא בהכרח משרתים את הטיעונים של ראשי הצבא.
הנתונים עצמם, מוכרים לי באופן אישי מזה שנים רבות. יחד עם זאת, ביחס לפרסומים השונים הנתונים מהווים הפתעה גדולה היות והם חושפים את הפער העצום בין נתוני הקצבאות בפרסומים השונים לבין הנתונים האמתיים. יתר על כן, הם שופכים אור על החלוקה, לפחות בקרב מקבלי מאה הקצבאות הגבוהות, בין הלוחמים, תומכי הלחימה ואנשי הטכנולוגיה כאשר רוב מוחלט של מקבלי הקצבאות הנ"ל הנם לוחמים. אכן אלה אוכלוסיות הליבה שצה"ל מטפח לאורך שנים רבות ובצדק, או יותר נכון בצדק חברתי.
להמשיך לפרסם
ממוצע הגמלה של פורשי צה"ל העומד על 10,774 שקלים ברוטו רחוק משמעותית מהמספרים שנזרקו לחלל האוויר ונטענו לגבי פורשי צה"ל. 55% מהם זכאים לגמלה הנמוכה מ-10,000 שקלים. אף אחד לא מזלזל בגמלה בסכום שכזה, אבל אם נזכור שאלו משרתים שנתנו את מיטב שנותיהם לצה"ל, בתפקידים תובעניים, חלקם שימשו הורים במשרה חלקית ולבסוף עזבו את הצבא עם מקצוע שהוא לא בהכרח רלוונטי לשוק האזרחי אז ראוי לזכור שהקצבה הזו היא הערכה לשירות ארוך וסיוע בהשתלבות מחדש.
2,300 גמלאים זכאים לקצבה הנמוכה משכר מינימום - זה לא בהכרח תעודת כבוד, נהפוך הוא, ובזה יש לטפל לאלתר. ועוד עובדה אחת שדובר צה"ל לא פרסם: מכל עשרה משרתים המתגייסים לקבע, רק אחד יגיע לגיל פרישה. תשעה ישתחררו או יפוטרו לפני שיגיעו לגיל הפרישה. אז כשתראו את נתוני הקצבה אל תשכחו גם את העובדה הזו.
ומילה אחרונה על גיל הפרישה: בראיית הפרט, פרישה כפויה לפנסיה בגילאי 50 ומעלה הינה בעייתית לאור הירידה ביכולת להשתלב בשוק העבודה. הקושי הזה עולה למשק הישראלי כסף רב היות והמשק מאבד תוצר משמעותי למרות שלאנשים אלה מטען עצום של ידע, ניסיון וכשרון. מכאן נראה שמודל הקבע הנוכחי של פרישה בגיל 50 ומעלה איננה ברת-קיימא ועולה למשק באבדן תוצר עצום. יש לפעול לבניית מודל פונקציונלי שיתאים לצרכי צה"ל מחד, ולכלכלה הישראלית המשגשגת מאידך.
דווקא משום כך אני מנצל את ההזדמנות מעל במה זו וקורא לדובר צה"ל להמשיך ולפרסם באופן יזום נתונים נוספים, לא רק על השכר, הקצבאות הפנסיות, אלא גם על שיעורם מתוך התקציב, התפתחותם לאורך השנים, הצעדים שבוצעו בהצלחה ואלה שנכשלו בכל תחומי הפעילות של צה"ל שיש להם השלכות כלכליות.
הכותב שימש כיועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון. כיום הוא יו"ר חברת תבונה פיננסית
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד