בצמרת צה"ל מתחילים להרגיש את ידי האוצר נכרכות סביב צוואר תקציב הביטחון, ואת הביקורת הגואה על תנאי השירות של חלק ממשרתי הקבע, בדגש על העשירון העליון של צה"ל. בעקבות בקשה שהגישה לצה"ל התנועה לחופש המידע החליטו בחטיבת דובר צה"ל להדליף את שכר משרתי הקבע לכמה כלי תקשורת כדי לקבל תהודה חיובית זמנית. כמו כן, הוחלט הבוקר (ראשון) להעלות לאתר צה"ל באופן רשמי את הנתונים המפרטים את מאה הפנסיות התקציביות הגבוהות בצה"ל. בתנועה לחופש המידע הביעו תקווה ובצדק כי לא מדובר באירוע חד-פעמי וכי הפרסום יעודכן על בסיס קבוע.
מהנתונים שהוצגו באתר עולה תמונה עגומה שמצביעה על כך שרוב משרתי הקבע מרוויחים שכר נמוך ביחס להיקף שעות העבודה, שהן מסביב לשעון לאורך כל ימות השנה ובמקרים רבים תוך חירוף נפש. בדובר צה"ל עשו שימוש בנתונים אלה כדי להדוף את הביקורת החריפה: "כל השנים נטען כלפינו על 'חגיגות' שכר, אך הנתונים בפועל מראים שצה"ל הוא הארגון היעיל ביותר במגזר הציבורי, ובפועל משרתיו זוכים לתנאים נמוכים בהשוואה למגזר הציבורי".
עוד בנושאי צבא וביטחון:
מי רכש מכשיר החייאה לרמטכ"ל?
להפיל את חומות האגו: המהפכה של אביב כוכבי באמ"ן
המנהרה שחושפת את תרחיש האימים בצה"ל
עוד עולה מהנתונים כי הגמלה הממוצעת שגמלאי צה"ל זכאי לה היא 10,774 שקלים. יותר מ-2,300 גמלאים מקבלים כיום גמלה הנמוכה משכר המינימום 4,300 שקלים ויותר ממחצית מהפורשים מקבלים גמלה הפחותה מ-10,000 שקלים. רק שיעור קטן בלבד מהגמלאים, כ-1.3%, מקבלים פנסיה בסכום הגבוה מ-30 אלף שקלים.
בדובר צה"ל מתעקשים כי גם בקרב מאה אנשי הקבע המקבלים את הפנסיות הגבוהות ביותר, 76% הם לוחמים ומפקדים בכירים ששירתו 34 שנה בצבא. בדובר צה"ל מדגישים כי בניגוד לטענות שספגו, החל מ-2004 עבר הצבא להסדר פנסיה צוברת, וכבר כיום יותר מ-60% ממשרתי צה"ל נמצאים בהסדר זה. עם זאת, נתון אחד חשוב ביותר שכחו לציין בדובר צה"ל מי שהשתחרר החל מ-2004 ועבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, ואמור לכאורה לחסוך בעצמו לפנסיה, מקבל "פנסיית גישור" על חשבון המדינה, כך שהנטל של אותם פורשים על תקציב המדינה נמשך עד שנת 2024.
בדובר צה"ל בחרו להציג נתונים על כך שגיל הפרישה בצה"ל עלה, וב-2014 היה גיל הפרישה הממוצע של משרתי צה"ל 47 שנים. גיל הפרישה המוצע של הנגדים באותה שנה היה מבוגר אף יותר 47.7.
ממשיכים לשלם ולא נעזרים בידע
לטענת דובר צה"ל, ב-2012 פרסמה החשבת הכללית במשרד האוצר את הדוח הכספי השנתי של ממשלת ישראל, שבו נרשמה לראשונה ירידה בחובות הפנסיוניים העתידיים של מערכת הביטחון, בגין משרתי פעילים. מדובר בירידה בשיעור של כ-12%. באופן מוזר, נכתב באתר דובר צה"ל כי הרמטכ"ל החליט בקיץ 2013 על מימוש תכנית לסגירת מערכים שונים בצבא, שמשמעה פיטורים של כ-6,000 קצינים ונגדים. "מ-2013 פוטרו 1,200 משרתים איכותיים ומצוינים שנאלצנו לוותר עליהם", פירטו באתר דובר צה"ל והוסיפו: "פיטורים בהיקף כזה לא קיימים במגזר הציבורי, ואם היו מתקיימים, המדינה הייתה חוסכת עשרות מיליארדי שקלים כל שנה".
עם זאת, בפועל טוענים גורמים באכ"א כי הצבא הגדיל את מכסת הפורשים מצה"ל ולא פיטר בפועל נגדים וקצינים. כתוצאה מכך נוצר מצב שהנטל על תקציב הביטחון גדל משום שצה"ל ממשיך לשלם להם פנסיות במקום להשאיר אותם בשירות הצבא ולהיעזר בידע ובניסיון שלהם. עוד ציינו הגורמים כי בדובר צה"ל מבקשים לשים דגש על נתוני השכר כפי שהתפרסמו בדוח של הממונה על השכר במשרד האוצר. על פי הדוח, השכר הממוצע בצה"ל היה ב-2012 12,681 שקלים שחיקה של 0.6% ביחס לשנה הקודמת, זאת לאחר שנשחק גם ב-2011 בשיעור של 1.7%. נוסף על כך, נתוני דובר צה"ל מתעלמים מהחישוב שעושה צה"ל לשנות השירות הסדיר, הנחשבות כשירות קבע לפנסיה, וב"תוספת רמטכ"ל", שנעה בין 2% ל-6% ומגדילה את הפנסיה על בסיס הסדרים ישנים ומכבידה על תקציב הביטחון פעם נוספת.
גורם צבאי מוסמך מסר בתגובה כי פנסיית ה"גישור" היא למעשה הגדרה מסודרת למהלך דומה שקיים ונפוץ מאוד במשרדי הממשלה השונים ובמגזר הציבורי כולו. "משרד האוצר יוזם אותו בגופים שונים, ובמסגרתו אנשים פורשים לפני גיל הפרישה הרשמי ומקבלים מענקי פרישה עד לגיל הפנסיה הרשמי גישור לכל דבר ועניין", הסביר הגורם. "תוספת הרמטכ"ל לא יכולה לחרוג מ-6% תוספת למקסימום הצבירה. גם במגזר הציבורי נהוגות תוספות שונות לפנסיה, העלאת דירוגים לקראת פרישה וכדומה, כך שהאמירה כאילו הדבר קיים רק בצה"ל היא מטעה לחלוטין".
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com