על רקע דברי הנשיא אובמה לעיתונאי ג'פרי גולדברג, כי ארה"ב לא תוכל להתמודד עם ההשלכות הבינלאומיות, "אם הפלסטינים יתחילו להאמין שהאפשרות להקים מדינה פלסטינית רציפה שוב אינה בהישג יד", דומה ששאלת גודלה של המדינה הפלסטינית ורציפותה הטריטוריאלית, היא הסוגיה המהותית ביותר בעיני האמריקאים.
הן הישראלים, הן הפלסטינים, מעוניינים לשמור בידיהם אחוז גדול מהשטח, בו פזורים בערבוביה רבה, יישובים יהודיים בלב אוכלוסייה ערבית, ולהיפך. הקושי בוויתור על חבלי מולדת, מקשה על ההגעה לפתרון, במיוחד כאשר השאיפה המרכזית היא הקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי יעיל.
הלא ההתנגדות המרכזית של ארה"ב והאירופאים לבנייה ישראלית באזור E1 הסמוך למעלה אדומים נובעת מהחשש כי הדבר עלול לסכל את יכולת המעבר בין היישובים הפלסטינים הפזורים בגדה, ולפגוע ברציפות הטריטוריאלית של מדינתן העתידית.
המאבק על הקרקע הוא מאבק קיומי עבור שתי הקבוצות הלאומיות בארץ ישראל, משום שאחיזה של צד אחד בקרקע מונעת בהכרח את אחיזתו של הצד השני. מכאן, שהקושי המרכזי המונע הגעה לסופיות הסכסוך, הלא הוא הוויתור על הקרקע, יכול להיפתר אך ורק באמצעות אחיזה בקרקע. הכיצד?
הפתרון יושג באמצעות הקמת רשת של מנהרות, גשרים ומחלפים שיחברו בין גושי ההתיישבות והיישובים היהודים המרכזיים הפזורים בגדה, ובאופן דומה בין הערים הפלסטיניות ובנותיהן. בכך, הצדדים יידרשו לוותר על נקודות יישוב מעטות ומבודדות בלבד שיסופחו למדינה השנייה.
באותו האופן שבו הוקמו המנהרות המשרתות מעבר מתיישבים יהודים, המחברות בין מעלה אדומים לירושלים, ובין יישובי גוש עציון לירושלים, ניתן לסלול מנהרות, גשרים ומחלפים אשר יחברו בין היישובים הפלסטינים. המציאות בשטחי הגדה היא כזו שבין גושי ההתיישבות בעלי הרוב הערבי, פזורים גושים בעלי רוב יהודי.
בין עזה לגדה כן ובתוך הגדה לא?
על ראש הממשלה בנימין נתניהו, החותר לחבר בין פריפריה למרכז בתוככי מדינת ישראל, באמצעות רשת של כבישים ומחלפים, לשווק הרעיון באופן דומה, בשטחי הגדה, כדי להשיג פתרון בר קיימא לסכסוך. "אמרנו בכנות ואנחנו אומרים תמיד - אם תהיה מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים, לא נקבל את הימצאותו של לו ישראלי אחד בתוכה. היא תהיה ריקה מכל נוכחות של ישראלי", כך הכריז יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. בניגוד לעמדתה הרשמית של הרשות, שרואה עצמה מדינה ערבית טהורה, ישראל מעולם לא הכריזה כי במסגרת הסדר שלום, הערבים אזרחי ישראל ייאלצו לעזוב את שטחה.
הפתרון של פינוי יהודים מבתיהם, שהיה קשה ביותר ברצועת עזה, יתברר כבלתי אפשרי בשטחי הגדה. דמו בנפשכם כיצד ייתפס פינוי יישובים בסדר גודל של עפרה, עלי, קרני שומרון או קריית ארבע. המחזות הקשים, התנגדות התושבים, הקשר העמוק יותר בין הישראלים לשומרון ויהודה מאשר לרצועת עזה, הקושי בהקמת יישובים חדשים למפונים, כספי הפיצויים, והחשש ממלחמת אחים, יסכלו פתרון שכזה.
הפתרון אליו צריך שר החוץ האמריקני ג'ון קרי לכוון הוא הקמת מדינה פלסטינית מפורזת המחוברת בין חלקיה ברשת מתוכננת היטב של כבישים, מנהרות, גשרים ומחלפים. מי אמר שמדינה חייבת רצף טריטוריאלי עילי המבוסס על כבישים, ולא רצף תנועתי, כזה או אחר המציג פתרונות נגישות באמצעות מנהרות או גשרים. האם אלסקה חוברה לארצות הברית במעבר בטוח החוצה את שטחה של קנדה? האם איי הוואי חוברו? האם צפון אירלנד חוברה לשטחה של אנגליה? האם זה פגם בריבונות האנגלית או האמריקנית שם? ממש לא.
ואם הרצף הטריטוריאלי כל כך חשוב לפלסטינים, אזי מדוע ניתן לדידם, לחבר בין שטחי הרצועה לשטחי יהודה ושומרון, באמצעות מנהרה תת קרקעית או "מעבר בטוח", ולא ניתן לעשות זאת, בין תאי השטח המיושבים על ידי פלסטינים בשטחי הגדה?
רק פתרון יצירתי, שלא יחייב את ישראל לפנות שטחים נרחבים, ושידרוש מהפלסטינים לקבל נוכחות של מתיישבים בשטחי הגדה, יהיה בר מימוש. דומה כי מנהרות וגשרים עשויים לגשר על הפערים. כשם שהאמריקאים עמלים על מציאת פתרונות לאבטחת הגבולות החיצוניים, בדגש על בקעת הירדן, הם צריכים להעלות רעיונות יצירתיים גם בעניין אבטחת המעברים שבין הגושים המיושבים.
על רקע דברי אובמה, רצוי שישראל תתכנן מפת גשרים, מנהרות ומחלפים, וכך תעקוף, מהמורות ומכשולים, ותמנע עיכובים בדרך להגעה לסופיות הסכסוך על בסיס שתי מדינות ריאליות לשני עמים.
הכותב הוא מזרחן המומחה לנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il