מבקר המדינה: אפליה נגד נשים במגזר הציבורי

    במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות, בחברת החשמל, בתי החולים הציבוריים ואפילו באקדמיה - הממשלה לא אוכפת הוראות להעדפת נשים שהיא עצמה אישרה. "יש עוד דרך ארוכה לשוויון"

    דנה ויילר-פולק
    תקרת הזכוכית לא נשברה (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

    מודרות מעמדות בכירות במשרדי ממשלה, בבתי חולים, בחברות ממשלתיות ומראשות דירקטוריונים. גם בשנות ה-2000 תקרת הזכוכית עבור נשים בשרות הציבורי בישראל עדיין קיימת וכך גם אפליה מגדרית, כפי שעולה מדוח מבקר המדינה המפורסם היום (שלישי) לרגל יום האישה הבינלאומי.

    במהלך שנת 2012 בדק משרד מבקר המדינה את ייצוג הנשים בדרגי הניהול הבכירים ובתפקידים בכירים אחרים במוסדות השירות הציבורי בהם משרדי הממשלה, בתי חולים ממשלתיים, חברות ממשלתיות, אוניברסיטאות ועוד.

    "המאבק לשוויון מגדרי נמצא בעיצומו, ודוח ביקורת זה הוא הוכחה משמעותית לכך שעוד דרך ארוכה לפנינו", קובע מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, "מדוח ביקורת זה עולה כי בשרות הציבורי במדינת ישראל תקרת הזכוכית עדיין לא נופצה. ממצאי הדוח מלמדים כי הלכה למעשה השרות הציבורי במדינת ישראל והעומדים בראשו, שרובם ככולם גברים, נכשלו ביישום עקרון השוויון המהותי בין המינים, ובמבחן התוצאה - שהוא החשוב - יש אפליה מגדרית בשרות הציבורי במדינת ישראל".

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

    על-ידי WE SURE חברה לביטוח
    לכתבה המלאה

    מנכ"לית משרד ממשלתי: 6 מתוך 30

    מממצאי בדיקת זהות תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי עולה כי במשך השנים היה תת-ייצוג בולט של נשים. בסוף שנת 2012 ארבע נשים בלבד כיהנו בתפקיד זה, מתוך 27 תפקידים קיימים. באוקטובר 2013 אובחן שיפור קל כשמבין 30 מנכ"לים של משרדי הממשלה, עלה מספר הנשים לשש. "באי-מינוי נשים לכהן בתפקידי מנכ"לים של משרדי ממשלה טמון מסר ולפיו נשים אינן יכולות או ראויות לעמוד בראש משרד ממשלתי", טוען המבקר, "מסר שגוי זה עלול לחלחל למשרד ולהנהלתו ולגרום, בין היתר, לאי-מינוין של נשים לתפקידים בכירים אחרים".

    גם מבחינת מספר הנשים בהנהלות משרדי הממשלה ובדרג השני, הכפוף ישירות למנכ"ל, עולה תמונה בלתי מאוזנת כששיעור הנשים עומד על כשליש בלבד, ותמיד נופל משיעורן בקרב עובדי המשרד - לרוב במידה ניכרת ביותר. נתונים חריגים נמצאו במשרד הביטחון ובמשרד לשרותי דת בהם אין אישה אחת בדרג שני של תפקידים בכירים ובדרגים שלישי ורביעי שיעורן עומד על 36% ו-22% בהתאמה, על אף שכמחצית מעובדי משרדים אלו הינן נשים.

    "באי-מינוי נשים לכהן בתפקידי מנכ"לים של משרדי ממשלה טמון מסר ולפיו נשים אינן יכולות או ראויות לעמוד בראש משרד ממשלתי". בדרך לישיבת הממשלה (צילום: מארק ישראל סלם)

    בשנים 1985 ו-2002 קיבלה הממשלה כמה החלטות, שמטרתן להביא לייצוג הולם של נשים בתפקידים בכירים בשרות המדינה והטילה את הפיקוח אחר יישומן על נציבות שרות המדינה. מבדיקת המבקר עולה כי הנציבות קיימה את החלטות הממשלה באופן חלקי בלבד ולא קיימה מנגנוני מעקב ואכיפה בנוגע ליישומן. הנציבות לא קיימה סדנאות הכשרה למועמדות לתפקידים בכירים בשרות המדינה ולא המליצה לממשלה על יעדים שנתיים לייצוג הולם של נשים במשרדי הממשלה.

    נקודה נוספת אליה מתייחס מבקר המדינה היא העדפה מתקנת במכרזים. בדיקת פרוטוקולי ועדות מכרזים שעסקו ב-37 מכרזים לתפקידי ניהול בכירים במשרדי ממשלה העלתה כי ב-33 מ-37 המכרזים התמודדו נשים, אולם שום ועדה לא דנה בצורך בהעדפה מתקנת. עוד עולה כי ההרכב המגדרי של הוועדות לא היה שוויוני ובפועל במרבית הוועדות כיהנה אישה אחת בלבד. כך התנהלו גם ועדות איתור כשמהביקורת עולה כי 33 מ-40 ועדות המליצו על גברים, ורק ארבע מהן המליצו על נשים. אף ועדה לא דנה בחובת הייצוג ההולם ולא שקלה נקיטת העדפה מתקנת.

    גם בחברות ממשלתיות המצב לא מעודד: על אף קיומה של החלטת ממשלה משנת 2007 לפיה יש למנות חברי דירקטוריון עד להשגת ייצוג של 50% לכל מין, בסוף שנת 2012 רק ב-76 מ-113 הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות (כ-67%) התקיים ייצוג הולם. היעדר הייצוג ההולם בולט במיוחד בחברות ממשלתיות "משמעותיות" ורווחיות כשרק ב-16 מ-28 החברות הללו היה ייצוג הולם. נכון לדצמבר 2012 כיהנו 59 יושבי ראש בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, בהם 49 גברים ורק 10 נשים (17%); מבין 22 יושבי הראש של הדירקטוריונים בחברות המשמעותיות רק שתיים היו נשים (9%).

    חברת החשמל: 28 מנהלים, מנהלת אחת

    עוד עולה מהדוח כי בחברות הממשלתיות שנבדקו היה שיעור נמוך ביותר של נשים בדרגי הניהול הבכירים, ושיעורן נפל במידה ניכרת משיעורן בקרב כלל העובדים בארגון. כך למשל, בתעשייה האווירית הועסקו בשנת 2012 כ-16 אלף עובדים, מתוכם 2,500 נשים, כשאלף מהן מדורגות בארבע הדרגות המקצועיות הגבוהות. עדיין, הש??דרה הניהולית של החברה כוללת נוכחות גברים בלבד בהם מנכ"ל ו-20 חברי הנהלה. הדרג הניהולי השני כולל 20 גברים; הדרג השלישי כולל 43 גברים ואישה אחת בלבד ואילו הדרג הרביעי כולל 314 גברים ו-22 נשים בלבד.

    גם בחברת החשמל המצב דומה: בשנת 2012 הועסקו בחברה כ-13 אלף עובדים מהם כ-2,500 נשים. מבין 29 חברי ההנהלה רק אחת היא אישה, ואין כלל עובדות המכהנות בדרג שני של תפקידים בכירים. בשנים 2011-2010 קודמו 18 גברים לתפקידים בכירים בחברה ואף לא אישה אחת.

    בבתי החולים המצב אינו מעודד כשבמהלך שנת 2012 הועסקו בבתי החולים הממשלתיים כ-3,100 רופאים, בהם כ-1,500 רופאות. מהנתונים עולה כי נשים נפקדות לחלוטין מתפקיד מנהל בית חולים וכן ניכרת נוכחות נשית דלה בקרב סגני המנהלים כשמתוך 21 סגנים רק חמש הן נשים.

    אפילו באקדמיה אין שוויון

    אפליית נשים אינה פוסחת גם על האקדמיה כשעל פי הדוח תת-ייצוג של נשים במשרות בכירות קיים אף ביתר שאת בתחום האקדמי, ושיעורן של הנשים בקרב נושאי התפקידים הבכירים בסגל האקדמי דל ביותר. בקרב ארבעה מחמשת המוסדות האקדמיים שנבחנו כיהנו בשנים 2011-2009 נשיאים בלבד, למעט באוניברסיטת בן-גוריון; כך גם בתפקיד רקטור, למעט באוניברסיטה העברית.

    המצב בוועדות האקדמיות, המהוות מוקדי קבלת ההחלטות החשובים באוניברסיטאות, מציג הגמוניה גברית כמעט מוחלטת. למרות הגידול בשיעור הסטודנטיות בקרב הלומדים לימודי תואר שני ותואר שלישי, במשך השנים כמעט לא גדל שיעור הנשים בוועדות. היעדר ייצוג הולם של נשים במוסדות האקדמיים, על פי הדוח, עלול לגרום לאי-מיצוי ההון האנושי ולפגוע במצוינות המחקרית-אקדמית.

    לסיכום, המבקר קובע כי על הממשלה והשרים לפעול כל אחד בתחומו באופן יזום לקידום שוויון מגדרי בקרב נושאי תפקידים בכירים. כמו כן קובע כי על נציבות שרות המדינה לפעול בנחרצות למילוי הוראות, חוקים והחלטות ממשלה בנושא תוך הצבת יעדים כמותיים בכל משרד ויחידת סמך וכלים לאיתור עתודה ניהולית נשית.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully