אתמול היה יום היסטורי עבורי. עשיתי לעצמי היסטוריה קטנה ועליתי לבירה להשתתף ב"עצרת המיליון". למה היסטוריה? כי עד אתמול מעולם לא השתתפתי בהפגנה. גם כשהייתי בעבר במסגרת תפקידי ככתבת פוליטית באירוע חרדי המוני, דוגמת הפגנה וכדומה, לא השתתפתי אני, אלא סיקרתי. ויש הבדל גדול ביניהם.
השתתפתי בעצרת התפילה ההמונית, שלפי ההערכות השתתפו בה כמה מאות אלפי בני אדם במבואות ירושלים, כי סולם הערכים שלי כולל כבוד ללימוד תורה. אני רוצה מדינה שמאפשרת ללומדי תורה להתנהל בחופשיות, ללא איומים בכלא וסנקציות קשות. אחרת זו לא מדינה שלנו.
כמי שהתנדבה במשך שנה באגודת "יד שרה", כבת לאב שלחם בצנחנים ואחים ששירתו בחיל השריון, אני, לעומת רבים אחרים, לא חושבת ששירות צבאי הוא עבירה וגיוס לצבא זו גזירה. לצבא יש זכויות ואני סומכת על כל אדם חרדי שרוצה לשרת שידע לקבל את הכוונת רבו לכך. כי אולי לא יודעים הפוליטיקאים שלנו, אבל הרבה חרדים יש בצבא. אבל אני לא מסוגלת לקבל את העובדה שמדינת היהודים קובעת מגבלות, מכסות ויעדים ללימוד תורה. ישראל 2014, אומרת לא ללימוד תורה.
אם בן גוריון הבין, מדוע בנט לא?
לצערנו, ערך לימוד התורה אינו משהו שמובן מאליו לחלק גדול מהעם הזה. אני מודעת לקושי הקיים בהסברה לחילונים על מהות התורה והעיסוק בה, במקום לשרת בצה"ל. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שכל ממשלות ישראל, החל מבן גוריון ובגין ועד לברק, שרון ואולמרט, ידעו והבינו היטב שיש לאפשר ללומדי תורה לקבל דיחוי משירות צבאי בהגדרה של "תרתו אומנותו". אף אחד לא יאשים אותם בהפקרת ביטחוננו, אף אחד לא יחשוב שהצבא עומד לפני קריסה בלי גדודי החרדים. מדוע מה שמבין נשיא המדינה שמעון פרס, שיצא בימים האחרונים נגד הטלת סנקציות פליליות על בני ישיבות, ראש הממשלה לא מבין? מדוע השרים בנט ופירון לא מבינים זאת?
כאם לבן ישיבה, שלומד תורה ואוהב מאוד את לימוד התורה, אני מגיעה היום להתייצב לימינו ולהעניק לו את הגיבוי הנדרש להמשיך בתלמודו ולא לתת לשיח הפוליטי המתלהם, שבחסות סיסמאות של שוויון בנטל ודרישה הזויה ללוויות מבני ברק, עוד עלולים לקרוע לנו את העם הזה, שגם כך שסוע ומפולג.
מי שחושב שניתן לגייס לצבא בכוח, בחוק, בכפיה ובאיומי כליאה, גם לא מבין את הסוגיה הרגישה שמלווה אותנו מאז קום המדינה, גם לא מתכוון לפתור אותה, גם לא דואג לצה"ל, ובעיקר, לא מבין כלום בהתנהלות הציבור החרדי. זה לא ילך וזה רק יגרום להיפך הגמור. אין צורך ללמד ולהטיף לחרדים על תרומה לזולת והשתתפות בעול עם הציבור. בחלקו הגדול הוא אף המציא את ההתנדבותיות והנתינה לאחר. מעניין כמה זמן ייקח ליוזמי החוק החדש, להבין שטעו. מקווה שלא הרבה זמן ושנעבור את זה בשלום.
הכותבת היא אשת תקשורת חרדית
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il