פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אני, רובוט: בשביל האמן ששומע צבעים – זה העתיד

      פתרון יצירתי לעיוורון צבעים הפך לאובססיה, ומבחינת ניל הרביסון, הסייבורג הראשון בעולם, כולנו צריכים להצטרף למהפכה. "לחיות לנצח רק עם חמישה חושים לא מעניין אותי"

      ניל הרביסון (AP)
      : "התחושה שצבע מעבירה בי שונה מאוד, אבל בכל זאת יש לי מכנה משותף עם שאר האנשים". ניל הרביסון (צילום: אי-פי)

      ניל הרביסון הוא אמן בן 31 ספרדי-בריטי, שנולד עם עיוורון צבעים מוחלט – מהרגע בו נולד, הוא למעשה רואה את העולם בגווני אפור בלבד. לפני כעשור, הוא סיים יחד עם קבוצת מדענים את הפיתוח של ה"אייבורג", מכשיר שמאפשר להרביסון "לשמוע" את הצבעים שהוא אינו מצליח לראות, באמצעות המרתם לגלי קול. כעת, הוא מתכנן לקחת את מיזם המציאות הרבודה שלו צעד קדימה, ולהשתיל את המכשיר האלקטרוני בתוך המוח שלו.

      משקפי "גוגל גלאס", המאפשרים למשתמש לחוות מציאות רבודה, דומים לפרויקט של האמן הקטלוני, ומכניסים את הטכנולוגיה לכל פרט קטן בחיים היומיומיים שלנו. עם זאת, את המשקפיים, כמובן, ניתן להסיר והאם אינם כוללים השתלה מוחית. תומכיו של הרביסון טוענים שזהו שלב נוסף במהפכה הטכנולוגית, ואילו המתנגדים למהלך חוששים מההשלכות האתיות של מהלך שכזה. האם בני האדם בדרך הבטוחה לקראת הפיכתנו לסייבורגים - בני אנוש עם חלקים סינתטיים?

      ידיעות מדעיות נוספות:
      איברים בהזמנה: העתיד של ההשתלות
      האם קוד עתיק שפוצח חושף את סודות הוויקינגים?
      מחקר חדש טוען: יש לכם הרבה פחות רגשות משחשבתם

      סרגיי ברין עם גוגל גלאס, ספטמבר 2012 (רויטרס)
      מהפכה טכנולוגית או מהלך עם השלכות אתיות חמורות? מייסד גוגל, סרגיי ברין, עם "גוגל גלאס" (צילום: רויטרס)

      בראיון לעיתון הצרפתי "פארי מאץ'", הסביר הרביסון כיצד למעשה פועל ה"אייבורג": "הוא מורכב מקולטן, שתלוי בגובה המצח, אליו מחוברת אנטנה ושבב אלקטרוני שהושתל בחלק האחורי של המוח. הצבעים שנקלטים על ידי האנטנה עוברים המרה לגלי קול, אשר מולכים לאוזן הפנימית שלי". הודות לפיתוחים טכנולוגיים מאז התקנת האייבורג בשנת 2004, הרביסון כעת מצליח לשמוע 360 גוונים שעין רגילה מסוגלת לקלוט, כמו גם גווני אולטרה-סגול ואינפרה-אדום, אשר בלתי נראים לעין האנושית.

      הרביסון החל בלימודי ספרות כשהגיע לאוניברסיטה. "חשבתי שהטקסטים הכתובים שחור על גבי לבן לא יהוו עבורי בעיה. איך טעיתי!", אמר, "הבנתי שבשירה, בספרות, בכל מקום, משתמשים בצבעים כל הזמן". הוא פרש מהלימודים אחרי שנה אחת בלבד. "פעם, 'כחול' לא אמר לי כלום. היום, זה מעביר בי תחושה מסוימת. היא כנראה מאוד שונה מהתחושה של רוב בני האדם, אבל בכל זאת יש לנו מכנה משותף", סיפר.

      "בבית הספר, העברתי זמן רב בשינון צבעים של דברים שונים. סימנתי את העטים שלי, וזכרתי בעל פה מה האורך של הגירים בצבעים השונים, על מנת להבדיל ביניהם", הוסיף הרביסון, "שנאתי מפות. אני עדיין שונא אותן. בתור נקמה, פניתי לפסנתר, שהתחלתי בגיל צעיר מאוד".

      "אדם ביוני" בשווי מיליון דולר נחשף בלונדון (רויטרס)
      "מוצר הבסיס – הגוף האנושי" (צילום: רויטרס)

      הוא מאוד גאה באייבורג שלו, אולם הרביסון סיפר שהאנטנה שמחוברת לו לראש מעוררת לא מעט חוסר הבנה. "בבתי קולנוע ומרכזים מסחריים אחרים מסרבים להכניס אותי באופן קבוע, בטענה שאני מתכנן לצלם", סיפר. עם זאת, הממשלה הבריטית הכירה בו באופן רשמי כסייבורג, בתום מאבק ממושך בנוגע לבקשתו להצטלם לדרכון יחד עם האייבורג, אותו הוא מגדיר חלק בלתי נפרד מגופו.

      הניתוח המתוכנן יאפשר לשדרג את השבב הפנימי על ידי הוספת אינטרנט אלחוטי, למשל, ובכך שהרביסון יוכל לשלוט בקלות בעוצמת הקול של הצבעים שהוא שומע. זאת בנוסף להצנעת האנטנה, כמובן. "לא מדובר בצעד רפואי או קוגניטיבי", טען, "זה צעד אומנותי. האפשרות לתפוש את העולם כמו חבריי יותר חשובה לי מהאינפורמציה שמתקבלת, כשמסתכלים על שקיעת השמש, לדוגמה". הוא כבר עומל על פיתוחים נוספים, בהם הטענת האייבורג על ידי אנרגיית הגוף שלו, ללא מקור חשמל חיצוני.

      הרביסון מספר על ה"אייבורג" בכנס TED

      בשנת 2010 הרביסון הקים את "קרן הסייבורג", אשר מטרתה, לדבריו, "לעזור למי שרוצה לפתח את חושיו במטרה להפוך לסייבורג. אנחנו עוסקים במחקר ופיתוח תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות שונות". הפרויקט המרכזי בו מרכזת הקרן את פעילותה כעת הוא פיתוח עזרים שיאפשרו לאנשים ראייה של 360 מעלות. הרביסון הוסיף: "אני פועל לפתח את החושים שלי ללא סוף. לחיות לנצח עם חמישה חושים לא מעניין אותי. אני חולם לחיות לא יותר ממאה שנים – אבל עם כל החושים הקיימים בטבע".

      "אני בטוח שרוב בני האדם ירוויחו מהטכנולוגיה הזו", טען הרביסון, "היא אינה יקרה, מאחר ומוצר הבסיס הוא הגוף האנושי. להניח כי פיתוחים כאלה יוצרים אי-שוויון זה פשוט לא נכון. הם לא שונים מהטכנולוגיות שאנחנו רואים כיום בעולם. לאנשים עם גישה לאינטרנט יש יותר מאחרים, לא?".