נושאים בנטל

שכפול מפולפל של "חוק טל"

המתווה שהוסכם בוועדת שקד לא מבשר על שינוי, לפחות בכהונת הממשלה הנוכחית ובכך משמר את אי השוויון שבג"ץ פסל. ח"כ לשעבר יוחנן פלסנר מסביר מדוע לא תראו בקרוב חרדי בכלא

יוחנן פלסנר
מערכת וואלה!

ההסכמה שהושגה בוועדת שקד על הטלת סנקציות פליליות על חרדים שלא יתגייסו לא תשנה באופן משמעותי את המציאות של "חוק טל" - החוק שפסל בג"ץ שכן אינו חוקתי שהוועדה מנסה עכשיו להחליף. שתי הנקודות העיקריות שצריך להדגיש במתווה החדש הן שאלת חובת הגיוס, ואם חלה חובה זו – מה גיל הגיוס.

משמעות המתווה שהוסכם היא שבארבע השנים הקרובות, מהלך הקדנציה הנוכחית של הממשלה, אף צעיר חרדי לא יתגייס לצה"ל אלא אם ירצה בכך, וכן גיל הגיוס יישאר "פתוח" – 18 או 26, או כאמור – בכלל לא. שינוי מסוים יחול רק בשלב השני, החל בחודש יולי 2017 – אז החוק החדש שיחוקק ייכנס לתוקף. עם זאת, גם אז, לפי המתווה הנוכחי, חוק שירות הביטחון לא יוחל באופן אוטומטי, אלא כניסתו לתוקף והטלת סנקציות פליליות על משתמטים תותנה באי-עמידה ביעדי הגיוס שתקבע הממשלה.

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר - האם זה באמת עוזר להעלים כאבים?

לכתבה המלאה

צפו לאכזבה

ההצעה החדשה עליה הסכימו ראש הממשלה, וראשי יש עתיד והבית היהודי קבעה שיעדי גיוס החרדים, שחלים על המערכת עצמה, לא ישתנו – גם כאן, כמו בחוק טל. את יעד הגיוס של כ-5,000 חרדים שמגויסים לצה"ל ולשירות הלאומי בשנה, תצליח המערכת למלא בקלות בשנת 2017 כשייכנס החוק לפועל שכן אלו יגיעו מבין "בריכה" של כ-80 אלף בחורי ישיבות שמשקפים תשעה מחזורים (כ-9,000 איש בכל מחזור) – אלו שיגיעו לגיל 18 באותה שנה עד לאלו שיהיו בני 26. הסיכוי לאי-עמידה ביעדי הגיוס, שהוכנס כתנאי להטלת סנקציות פליליות על מי שלא יתגייס, הוא קלוש.

מעבר לכך, יעדי הגיוס לא נקבעים בחוק אלא לפי החלטת הממשלה, ולכן, אם יתעורר לחץ פוליטי, יכולה הממשלה לשנות את יעדי הגיוס לפי ראות עיניה. שיקולי הממשלה, שנובעים מלחצים פוליטיים, יגדירו למעשה את המנגנון שקובע בכלל מי הוא חרדי, ומי ייכלל ברשימת המועמדים לגיוס – כך שהיו בטוחים, הממשלה תעמוד ביעד לפני שתטיל סנקציה פלילית על בחור ישיבה כזה או אחר.

לכן, הדיון לגבי אופי הסנקציות שיוטלו על מי שלא יעמוד בחובת שירות ביטחון איננו רלוונטי, שכן החוק לא ייכנס לתוקף ביחס לאוכלוסייה החרדית. ביחס לאזרחים האחרים, מחויבי הגיוס, הוא גם ככה בתוקף. מהסיבה הזו, ומסיבות נוספות, הנוסח העכשווי מקבע בחקיקה זכויות יתר שיש לקבוצות שונות באוכלוסייה שלא לקיים את חובת הגיוס וקובע שהאזרחים היחידים שצריכים לממש חובת גיוס מלאה בגיל 18 למשך שלוש שנים יישארו אזרחי ישראל החילונים ובני הציונות הדתית שלא בוחרים בחלופה של ישיבות הסדר.

כשהציבור הרחב יבין את משמעות החוק, צפויה לו אכזבה גדולה. בהרכב הממשלה הנוכחי היתה הזדמנות היסטורית שלא תמומש לחולל שינוי יסודי ואמתי בסוגיה הלאומית הכואבת הזאת.

ח"כ לשעבר פלסנר הוא עמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ועמד בראש הוועדה לקידום השוויון בנטל בכנסת הקודמת

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully