לא ייאמן. שוב החליטה ועדת הכנסת להפסיק את פעילותה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת למשך חודשים נוספים, כמובן בשם הביטחון בלבד: מחלוקת בין ראש הממשלה לבין שר האוצר לגבי מי מבין שני המועמדים לתפקיד יו"ר הוועדה - צחי הנגבי מהליכוד או עפר שלח מיש עתיד יכהן ראשון במסגרת הרוטציה ביניהם. זו פארסה פוליטית שאין לה אח ורע בתולדות הכנסת שידעה ימי שפל למכביר. הבושה אבדה, הציניות גועה כמימי הביבים ביום סוער וגשום, הפוליטיקאים צוחקים לנו בפנים, והביטחון הפך לקרקס ומרמס רק בגלל כבודם האבוד ממילא של קברניטי המדינה. זו הפקרות ביטחונית שאין כדוגמתה. זו הפוליטיקה החדשה של יש עתיד, זו עמדתו של הח"כ שלח שעד לפני שנה, כעיתונאי, ודאי היה ממטיר אש וגופרית על נבחרינו לו היו נוהגים כפי שהוא וחבריו נוהגים כיום.
בחודש-חודשיים האחרונים פעלה ועדת החוץ והביטחון כברווז צולע היות הפטנט המטופש והגרוטסקי של יו"ר זמני בכל ישיבה, פרי מוחם הקודח של קברניטי המדינה ואוזלת היד, הרפיסות והאימפוטנטיות של הח"כים הסרים לרמות הפטרונים הפוליטיים שלהם. אלה האנשים המכריעים את גורל האזרחים בישראל, אלה הקובעים מתי למלחמה ומתי לשלום. במדינה שבה האזרחים הם אפאתיים לחלוטין, הפוליטיקאים חוגגים.
יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, היטיב להגדיר את המצב: "לא תהיה פה ועדת חוץ וביטחון. איש הישר בעיניו יעשה. שר הביטחון, הרמטכ''ל, ראש השב"כ, ראש הממשלה ושר החוץ עושים מה בא להם בלי לדווח בכנסת". על זה נאמר חגיגה לדמוקרטיה. זו אנומליה, זו עשיית צחוק מביטחון ישראל ויחסי החוץ שלה. חבל רק שיו"ר הכנסת איננו נוהג בצורה ממלכתית ומביא לבחירת יו"ר קבוע לוועדה מעל ראשם של ראש הממשלה ושר האוצר. הכנסת היא ריבונית להחליט, ואם קיימת סכנה לביטחון המדינה או למשטר הדמוקרטי שלה, ייקוב הדין את ההר ואדלשטיין יביא להכרעה מהירה. לא להיבהל כי זה לא יקרה, וכולם יודעים מהי הסיבה האמתית.
יתכן מאוד כי ועדת החוץ והביטחון אינה נחוצה אליבא דה שר האוצר, חבריו למפלגה, בנט ומרעיו ופוליטיקאים אחרים שכל עניינם ומניינם ביטחון ישראל. מותר להחליט לבטל את הוועדה למען ירווח לכולם.
שיו"ר הכנסת יתערב
ועדת החוץ והביטחון היא אחת הוועדות החשובות ביותר של הכנסת, אם לא החשובה בהן. חברי הוועדה חייבים לבקר ולפקח על עבודת גורמי הביטחון והגורמים המדיניים הפועלים בארץ ובעולם. משום רגישותם של הנושאים, מקיימת ועדת החוץ והביטחון ועדות משנה חשובות מעין כמותן, אך גם הן משותקות לחלוטין. שוו נפשכם שתת-הוועדה לענייני מודיעין ופיקוח על שירותי הביטחון הרגישים ביותר אינה פועלת, אין דיווחים, אין שאלות, אין כלום. ועדת החוץ והביטחון חיונית לקיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית אך למי זה אכפת?
מאן דהוא מסוגל לחשוב שבקונגרס האמריקאי או בכל פרלמנט אחר בעולם הדמוקרטי הוועדות הביטחוניות הרגישות ביותר משותקות בגלל ריב פרסונלי בין שני מיניסטרים או אי-הסכמה של ראש המערכת האקזקוטיבית? אפילו כסיל אינו מסוגל לעלות השערות כאלה על דעתו. בישראל זה קורה. למה? ציניות, היעדר כל תרבות שלטונית ראויה לשמה, מלחמות פרסונליות על חשבון ביטחון אזרחי המדינה, ועוד. וכשרואים את הפרצופים הללו הניבטים מעל מסכי הטלוויזיה ומתהדרים בנוצות לא להם, מפלס הגועל עולה על גדותיו.
הדבר הנורא ביותר הוא ששני אנשים, ראש הממשלה ושר האוצר, מחזיקים במונופול הפוליטי וכל שאר הפוליטיקאים מכופפים את קומתם עד כדי גובה דשא. איפה כל הח"כים הביטחוניסטים המושבעים מן הליכוד היודעים לצעוק ולזעוק על פגיעה בביטחון ישראל כאשר צה"ל הורס מבנה בלתי חוקי, ואילו כאשר ועדת החוץ והביטחון מושבתת אין קול ואין זעקות. איפה ה"אח" שהוא שר הכלכלה, השר לענייני דת והשר לירושלים והתפוצות אך עוסק כל הזמן בביטחון ומדיניות חוץ? מדוע הוא מחריש נוכח הזלזול בביטחון אזרחי ישראל? קרקס.
אם ליו"ר הכנסת באמת אכפת מביטחון ישראל ואזרחיה, יועיל בטובו ויבקש מועדת הכנסת למנותו ליו"ר קבוע של ועדת החוץ והביטחון. אני בטוח שימלא את תפקידו נאמנה. ולעזאזל כל האופורטוניסטים למיניהם.
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il