פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בגלל חותמת: ילדי הזרים שקיבלו מעמד שוב נדחים

      שבוע לאחר ש-221 הילדים קיבלו מעמד קבע, גילו משפחותיהם כי בדרך ניצב תנאי ביורוקרטי שעלול לאיים על האישור הנכסף. מבקש מעמד: "אחרי כל השנים, זו תחושה מתסכלת"

      פתיחת שנת הלימודים בבית הספר ביאליק-רוגוזין ספטמבר 2010 (אורי לנץ)
      הפתעה לא נעימה. ילדי זרים (צילום ארכיון: אורי לנץ)

      רק בשבוע שעבר אישר שר הפנים, גדעון סער, את בקשותיהן של 221 משפחות של זרים המגדלים את ילדיהם בישראל למעמד קבע. אלא שעכשיו מציב משרדו תנאי נוסף ובעייתי עבור חלקן הגדול. מסתבר שללא חותמת רשמית מסוג "אפוסטיל" על מסמכי הזיהוי של המבקשים - לא יתקבלו בקשותיהן במשרד הפנים. מדובר בדרישה חדשה שעלולה לסכן את מימוש ההליך, היות שחלק ממדינות המוצא כלל אינן חתומות על אמנת האפוסטיל הבינלאומית. דרישת אימות המסמכים הוצגה בפני המשפחות בפעם הראשונה, כשדרישה זו לא הוצגה למשפחות שקיבלו מעמד בשנתיים האחרונות וכן במסגרת הענקת מעמד בשנת 2006.

      הפתעה לא נעימה חיכתה למשפחות ילדי הזרים שהתייצבו בשבוע שעבר כדי לממש את אישור בקשת המעמד שלהן. בהגיען למשרד הפנים גילו המשפחות דרישה חדשה שבה לא נתקלו בעבר: רשות האוכלוסין וההגירה דורשת שעל המסמכים הרשמיים תהיה חותמת "אפוסטיל" - חותמת רשמית של מדינת המוצא על מסמכים ציבוריים. אך מדינות רבות מהן הגיעו המשפחות האמורות, בהן הפיליפינים, קונגו, וקניה - כלל אינן חתומות על האמנה. עובדה זו עלולה למנוע מהן את השלמת הליך האימות, או להפוך אותו לממושך ויקר מאוד.

      פתיחת שנת הלימודים בבית הספר ביאליק-רוגוזין ספטמבר 2010 (אורי לנץ)
      זו הפעם הראשונה שמשרד הפנים מציג את הדרישה. תלמידים בבית הספר ביאליק-רוגוזין (צילום ארכיון: אורי לנץ)

      ה"אפוסטיל" היא חותמת של גוף רשמי של המדינה, בדרך כלל משרד החוץ, המאשרת את אמיתות המסמך והנפקתו על ידי רשות מוסמכת. הליך האפוסטיל אינו המצאה ישראלית, הוא הוסדר במסגרת אמנת האג, ונעשה בו שימוש לא רק בהסדרי שהייה של ילדי הזרים. ידוע כי ישנה אפשרות להחליפו בהליך המכונה "הליך חמש חתימות", במסגרתו מתבקש האדם להחתים חמישה משרדי ממשלה במדינות המוצא. עד כה, טרם הוצעה למשפחות ילדי הזרים החלופה הזו.

      תהליך ארוך, יקר ולעתים בלתי אפשרי

      "עוד לפני ארבע שנים הצגנו תעודות לידה ואישור נישואין מהמדינה והכול היה נראה בסדר", אמר ל"וואלה! חדשות" ג', אזרח אחת המדינות שאינן חתומות על האמנה ונקרא למשרד הפנים בשבוע שעבר עם רעייתו ושלושת ילדיהם. "לקחנו יום חופש מהעבודה, הילדים לא הלכו לגן ולבית הספר והתרגשנו מאוד. כשהגענו, בישרו לנו שהבקשה שלנו למעמד אושרה אבל הסבירו שנצטרך להביא להם מסמכים חתומים בחותמת רשמית של המדינה".

      כשהגיע ג' למשרד הוא הסביר לפקידים שאין לו אפשרות לספק חתימה כזו, אך הם התעקשו וטענו שזהו תנאי לקבלת המעמד. "הופתעתי, כי לא שמעתי על ההליך הזה בעבר ומבירורים שהספקתי לעשות בינתיים הבנתי שאין אפשרות כזו. זו תחושה קשה ומתסכלת שאחרי המתנה כל כך ארוכה עכשיו אומרים את זה ומבקשים בקשות בלתי אפשריות".

      גם בארגוני הסיוע הופתעו מהדרישה החדשה. "אנו שמחים על כך ששר הפנים החליט לאשר את הבקשות למעמד של 221 משפחות, אלא שרשות האוכלוסין וההגירה מונעת מזה לצאת לפועל בדרישות הבלתי אפשריות שהיא מציבה בפני משפחות אלה", אמרה רותם אילן, מייסדת ארגון "ילדים ישראלים", שנאבק לטובת הענקת מעמד לילדים ומשפחותיהם.

      "עד כה ליווינו מעל 300 משפחות בהליך רכישת המעמד. לראשונה השבוע אנו נתקלים בדרישת אימות המסמכים, שהופכת את קבלת המעמד להליך ארוך, יקר ולעיתים פשוט בלתי אפשרי", חתמה אילן את דבריה. רובם המכריע של הילדים שקיבלו את אישור השהייה של שר הפנים בשבוע שעבר, נולדו בארץ ושולבו במערכת החינוך הישראלית וחלקם מחכים לאישור בקשותיהם למעלה מארבע שנים.

      ברשות האוכלוסין וההגירה לא התייחסו לשאלות בדבר שינוי הדרישה ומועד הצגתה למשפחות ומסרו: "על פי הנהלים, אדם המבקש להסדיר מעמדו בישראל נדרש להציג מסמכים מאומתים ממדינת מוצאו. מבקש שמוצאו ממדינות שחתומות על הסכם להכרה במסמך אפוסטיל יכול להמציא מסמכים בדרך זו. מבקש שמדינת מוצאו אינה חתומה בהסכם זה, נדרש להמציא את המסמכים כשהם חתומים על ידי משרד המשפטים ומשרד החוץ במדינת מוצאו וכן על ידי הנציגות הישראלית במדינה".

      לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק - danawp@walla.com