אז איך בסוצ'י, שאלתי את אבא, כתב ספורט ותיק, שנסע לסקר את אולימפיאדת החורף מטעם עיתון ברוסיה, שם הוא מתגורר. חם בסוצ'י, אמר, אולימפיאדת החורף הופכת תיכף לאולימפיאדת הקיץ. מה חוץ מהשלג הנמס, שאלתי, בכל זאת מלאת קנאה מוושינגטון שהוכתה בשבוע האחרון בשלושה גלים של סופת שלגים.
עוד בוואלה! חדשות:
החיסול בטיילת תל אביב: ארבעה הובאו לחקירה
אחרי כישלון המו"מ: העיצומים בהדסה יוחרפו
בצפון לא מתעודדים מהגשם: "מעט ומאוחר מדי"
"יותר טוב ממה שציפינו", משך בכתפיו, רומז שברוסיה תמיד עדיף להנמיך ציפיות. סיפר קצת על הבלגאן של הימים הראשונים, ווי-פי שקרס בבית מלון, שלט של המזגן "שעדיין לא הביאו" (כך פקידות הקבלה) - וכמה כל זה שטויות וקטנות, לעומת כמה שהספורטאים הנרגשים תמיד יפים ברגע הזכייה.
על פניו, בחצי הדרך, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין - שאין אזכור של המשחקים בסוצ'י בלי אזכור שמו - יכול לנשום לרווחה: המתקנים שנבנו בסוצ'י הרשימו, התחבורה פועלת ללא דופי, הפגנות המחאה לא העיבו על מהלך המשחקים, אמצעי הביטחון המוגברים עבדו, טפו טפו. למרות כמה פספוסים של כמה ספורטאים רוסים מובילים, הם זכו עד כה ב-15 מדליות - ארבע זהב, שש כסף, חמש ארד (באולימפיאדת החורף הקודמת, בוונקובר, הרוסים לקחו 15 מדליות - אך רק שלוש מהן זהב). האם זה היה שווה את השקעת הענק, של 47 מיליארד דולר, סכום דמיוני וחסר תקדים? לשם השוואה, היפנים ב-1998 השקיעו באולימפיאדת החורף בנגאנו 14 מיליארד דולר, האמריקנים ב-2002 בסולט לייק סיטי - 2.3 מיליארד דולר, הקנדים ב-2010 - 8.7 מיליארד. זה לא שהרוסים ויתרו על הוצאות אחרות: ב-2013, על פי הניתוח של חוקרי IHS Janes, בשנה שעברה עקפה רוסיה את בריטניה ויפן ועלתה למקום השלישי (אחרי ארה"ב וסין) בהיקף ההוצאות על ביטחון (68.9 מיליארד דולר, השנה על פי התחזית הסכום יעלה ל-78 מיליארד).
אך אם המטרה הייתה לשפר את תדמיתה של רוסיה - לא בטוח שזה עבד. בארה"ב, למשל, הסקר של מרכז "גאלופ" גילה שהתדמית של רוסיה כבר מזמן - זה 20 שנה - לא הייתה במצב גרוע יותר בעיני האמריקנים. 60% מהאמריקנים רואים את רוסיה, ו-63% את המנהיג שלה, הנשיא ולדימיר פוטין, באור שלילי. לשם השוואה, לפני שנתיים התייחסו 44% מהאמריקנים לרוסיה בצורה שלילית. כששאלתי השבוע אמריקנים מן השורה בוושינגטון מה דעתם על האולימפיאדה בסוצ'י, הרוב השיבו שהתרשמו מאוד מהפתיחה המרשימה שהראתה "רוסיה אחרת, מתקדמת".
אך כמעט כולם הוסיפו משפט או שניים לגבי העלות המדהימה של המשחקים, ובאותה נשימה הזכירו חוקים המפלים הומואים (רק השבוע, ראש הממשלה דמיטרי מדבדב חתם על תוספת לחוק אימוץ היתומים, שאוסר למעשה למסור ילדים לאימוץ למדינות שמכירות בחוקיות הנישואים החד-מיניים), מעצרי המפגינים נגד המשטר, מחלוקת בין ארה"ב לרוסיה בנושא סוריה, המשבר באוקראינה.
כלי התקשורת בארה"ב מתחרים זה בזה במאמץ לסקר את המשחקים ב"קונטקסט" (כלומר, לא לשכוח לדווח על הכלבים ברחובות סוצ'י, ריח של בטון שטרם התייבש, וגם מצב זכויות האדם במדינה). שדרני הערוץ NBC שקנה זכויות בלעדיות לשידור המשחקים בארה"ב השקיעו ב"הקשר" הזה לא פחות מאחרים (היו גולשים ביקורתיים במיוחד שהאשימו אותם בהתבטאויות המזכירות את רוח המלחמה הקרה), אך לטעמם של השמרנים האמריקנים, זה לא היה מספיק. כך, למשל, הסנטור הרפובליקני מפלורידה מרקו רוביו צייץ בטוויטר שלו שהפתיח של NBC למשחקים נראה כאילו "פוטין עצמו כתב אותו", ותהה "מתי משדרים את הקטע על הרציחות והמאסרים של מתנגדיו?".
סביר להניח שמרקו רוביו לא מצפה בקרוב לקבל הזמנה לבקר במוסקבה, אך גם בממשל של ברק אובמה לא חוסכים בימים אלה ביקורת מרוסיה, אולימפיאדה או לא. ביום שישי, אותו היום שבו נשיא רוסיה ביקר בביתן הנבחרת האמריקנית בסוצ'י, עונד סיכה "יום ולנטיין שמח מנבחרת ארה"ב" וניהל "סמול טוק" עם הספורטאים - בתדרוך רקע בקליפורניה בעקבות הפגישה של אובמה עם עבדאללה מלך ירדן, אחד מנציגי הבית הלבן הביע תסכול עמוק ממאמצי ההידברות עם רוסיה בנושא הסורי.
"רוסיה יכולה לשחק תפקיד קריטי בפתרון המשבר", אמר, "אך כל עוד הם נצמדים לסטטוס קוו, יהיה קשה לפתור את הבעיה. מה שאנחנו מנסים לעשות כבר חודשים, זה ללחוץ על הרוסים שיבינו שהסטטוס קוו אינו באינטרס שלהם: הם יותר קרובים מאתנו לחלקים של סוריה שהופכים לפחות נשלטים ויותר מסוכנים, ולדעתנו הניסיון לשמור על אסד בשלטון רק מחמיר את הבעיה. אחרי שהם חסמו עם הסינים שלוש הצעות החלטה במועצת הביטחון של האו"ם אין לנו הרבה תקוות שהם ישנו את העמדה בצורה חדה
אך הם לא יכולים גם להגיד שהם תומכים בשיחות בז'נבה והקמת ממשלת מעבר עם כל הסמכויות ולערוך אולימפיאדה שמחה - ובו בזמן לתמוך במשטר שהורג אנשים בצורה הכי אכזרית".