מי יישבר ראשון? סילבן מתייסר – וריבלין מחתים

סילבן שלום כן עוסק בזה. בשבוע האחרון עולים לחדרו בכנסת חברי הסיעה. "אחרי פרס, צריך נשיא עם ניסיון בזירה הבינלאומית, ואני כזה", הוא אומר להם. ח"כים ששוחחו איתו סיפרו כי ניכר עליו שהוא עדיין מתלבט. "הוא לא נראה כמי שהחליט, אתה רואה עליו את הייסורים", אמר אחד מהם, "אבל ההקשר של השיחה היה ברור. הוא הסביר כי אם יחליט לרוץ, יתפנה מקום בעשירייה הראשונה בליכוד, וגם שלושה תיקים". המילים האלה כוונו לעמיתיו שלא זכו להתמנות לשרים בממשלה האחרונה, והמסר היה ברור. תתמכו בי, ובלכתי יגדלו סיכוייכם להשתדרג.

אחד הדברים המוזרים בסיטואציה הזו היא הסמיכות בין לשכותיהם של שלום ושל המועמד השני מטעם הליכוד, רובי ריבלין, הממוקמות דלת מול דלת. לעתים קורה מצב מביך שאחד מחברי הסיעה יוצא משיחה עם ריבלין, ופוגש במסדרון מישהו שזה עתה נכנס לסילבן. הדבר יוצר מתיחות של ממש בליכוד. מקורבו הגדול של ריבלין, חיים כץ, התחיל להחתים ח"כים על הצהרה שיתמכו בו, במטרה להוריד את שלום מהרעיון להתמודד. על פי דיווח של עמית סגל בערוץ 2, מי שחתמו עד כה לכץ הם צחי הנגבי, ציפי חוטובלי וגדעון סער.

בסביבת שלום לא עוסקים בהחתמות כיוון שטרם הכריע סופית אם לרוץ, אבל שמו של יו"ר הקואליציה, יריב לוין, כבר הוזכר כמי שיתמוך בשר האנרגיה והמים אם יתמודד. מי שיושב כל העת ונמנע מלהתערב הוא ליברמן. בשיחות סגורות הוא מבטיח שעל פי הסיכום המוקדם עם נתניהו ערב הבחירות, הוא יתמוך במועמד שיבחר ראש הממשלה, מה שעלול אולי להסב אכזבה לדוד לוי. בכל מקרה, קשה מאוד לראות מצב שבו שלושה מועמדים מהליכוד מבקשים את אמון הסיעה. כעת, כמו במשחק "צ'יקן", נשאר רק לראות מי יישבר ראשון.

סיעת יחיד - לכל הטורים של עמרי נחמיאס

אם לומר את האמת, חוק הגיוס הוא עניין משעמם, אבל מקפל בתוכו סיטואציה פוליטית מעניינת. לפיד וחברי סיעתו "יתאבדו" על החוק הזה, כי הם חייבים לצאת לפגרת החורף בעוד חודש כאשר יש להם לפחות הישג אחד ביד, שנה וחודש אחרי הבחירות. הם הבטיחו מהפכה בדיור, שינוי שיטת הממשל וגיוס שווה לכולם. מהפכה בדיור לא קרתה, אלא להיפך – מחירי הדיור רק עולים. חוק גיוס עבר בקריאה ראשונה לפני חצי שנה ומאז נמרח בוועדה בכנסת כי יש עתיד והבית היהודי לא מצליחות להגיע להסכמה לגבי שאלת חובת הגיוס, או בשמה המכובס "סנקציות פליליות".

ואילו שינוי בשיטת הממשל הולך ומתמסמס מדי שבוע בוועדת החוקה, ובסופו של דבר יעבור חוק שהוא יצור כלאיים של כל כך הרבה פשרות, עד שלא ברור מה הטעם להעביר אותו ומה תהיה תרומתו למשילות. ללבני יש את המשא ומתן, לבנט ואורי אריאל יש את תנופת הבנייה בהתנחלויות, ורק ליש עתיד אין עדיין הישג לבוא אתו לבוחרים אם הקואליציה תתפרק מחר בבוקר. לכן, צפוי בשבועות הקרובים קרב גדול בוועדה המכינה את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ולא מופרך להמר שהוא יסתיים בהחלת חובת גיוס על חרדים. אלא שגם אם החוק יעבור במתכונת הכי קרובה לזו שנקבעה בוועדת פרי, שעשתה עבודה רצינית ויסודית, היישום המלא יהיה רק בשנת 2017. חברי יש עתיד יחגגו את ההישג, והנושא יירד מסדר היום. ואם החרדים לא יתגייסו? זה כבר יהיה כאב הראש של הממשלה הבאה.

מחזה אבסורדי כזה לא רואים בכל יום. הכנסת הפילה אתמול את הצעת החוק של נחמן שי (העבודה), המבקשת לקבוע כי בחשבון האשראי שלכם יופיע אך ורק השם של בית העסק שבו קניתם. מכירים את זה שאתם קונים משהו, משלמים באשראי, ואחרי חודש מגלים חיוב של 100 שקל לחובת "יוסי אחזקות" לדוגמה, או שם גנרי אחר בסגנון? אז שי ביקש לשנות זאת, כך שהלקוחות יידעו באיזה בית עסק בדיוק נעשתה הקנייה, ולא יתחילו הליך בילוש בסוף כל חודש כדי להבין אם מדובר בחיוב אמתי או מוטעה. אלא שעמדת הממשלה הייתה נגד. זו לא הצעה שקשורה בעלויות, והמדינה לא צריכה להתאמץ כדי ליישם אותה. השר התורן במליאה היה יובל שטייניץ שעלה לבמה, דקלם את התשובה המוכנה על הנימוקים להתנגדות, ולאחר מכן הוסיף הצעה משלו לנחמן שי: "ההצעה שלך הגיונית", הוא אמר. "דחה את ההצבעה בשבועיים, וננסה לפתור את זה". עוד בטרם התיישב שטייניץ על כיסאו הגיע מאחוריו יו"ר הקואליציה, יריב לוין, ונזף בו. לא דוחים, הוא הסביר, מפילים את ההצעה, ועכשיו. שאלתי גורם בליכוד מדוע הופלה ההצעה. "כי זו הצעה של האופוזיציה", הייתה התשובה. "אבל אין בעיה בהצעה, אתם סתם יוצאים לא רציניים", הקשיתי. "ברוך הבא לכנסת באמת", ענה מי שענה. תמיד טוב להיזכר שחברי הכנסת שם כדי לעבוד בשבילנו.

אגב, זו לא הייתה הפדיחה היחידה שגרם שטייניץ לקואליציה אתמול. במקרה אחר הוא עלה לנמק את ההתנגדות בשם הממשלה על חוק הגז שיזמה ח"כ שלי יחימוביץ', אלא שהוא הפתיע והסביר באריכות למה הוא דווקא תומך בחוק, מול עיניהם המיואשות של יו"ר הקואליציה וסגן השר המקשר בין הכנסת לממשלה, אופיר אקוניס, שידעו כי יש משקל לדברים הנאמרים מעל דוכן הכנסת לפרוטוקול כעמדת הממשלה. השניים עמדו למטה ונופפו לו בידיים בתחינה שיירד. יכול להיות ששר המודיעין פשוט מצא דרך מבריקה איך לא לקבל יותר שיבוץ כתורן מליאה?

מילה טובה מגיעה לשר הכלכלה נפתלי בנט, שחתם על צו הרחבה שמשפר באופן משמעותי את תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן בתחום הניקיון, כך שיחול לא רק במגזר הציבורי אלא גם במגזר הפרטי. שכרם יגדל, והם יקבלו תנאים סוציאליים כמו דמי הבראה ופנסיה. צריך להזכיר שעדיין, המדינה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן בישראל. אלה אנשים ללא זכויות סוציאליות בסיסיות וללא ביטחון תעסוקתי, שמקבלים את השכר הנמוך ביותר במשק. לשפר את תנאיהם זה דבר חשוב, אבל השלב הבא חייב להיות מעבר להעסקה ישירה וביטול העבדות המודרנית הנקראת "עובדי קבלן".

במסגרת ענף הספורט החביב על הליכוד "מי חובט חזק יותר בג'ון קרי" עלה השבוע סגן השר אופיר אקוניס, והשווה בין דבריו של שר החוץ האמריקני לבין השואה, לא פחות. "זה לא פוליטיקלי קורקט לדבר על חרמות נגד יהודים במינכן (דבריו של קרי נאמרו שם, ע.נ). זה מזכיר לי את שנות השלושים בגרמניה. זה התחיל בחרמות", אמר סגן השר. "אסור להשוות, זה הקואליציה שלכם קבעה", הזכיר לו מספסלי האופוזיציה דב חנין, בעקיצה על החוק שיאסור את השימוש במילה נאצי. מעניין מתי הנבחרים שלנו ימצאו דימויים שלא כוללים את השואה כדי לתאר כל דבר בעולם. שמעון אוחיון, לטיפולך.

יום שני בצהריים, ישיבת סיעת העבודה. היו"ר הרצוג מנסה לדבר על מאמצי התיווך של ג'ון קרי, אלא שדבריו מופרעים פעם אחר פעם על ידי ציוצים שבוקעים מאחד ממכשירי הטלפון. פואד מתחיל לנוע בכיסא בחוסר נוחות, ומסגיר את עצמו. "נו פואד, מה נסגר?", נזף בוז'י בח"כ הנבוך, שלא הצליח להשתיק את המכשיר "מה אני יכול לעשות? אלה הנכדים שלי", השיב פואד.

לפניות לכתב עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il