לא רק חרם: אירופה מציעה מקל – אבל גם גזר

("תכנית קרי": אין זכות שיבה, בירה פלסטינית במזרח ירושלים)

החרם הכלכלי האירופי על ההתנחלויות גורם בשבועות האחרונים לדאגה גדולה בממשלה ובקהילה העסקית בישראל, ובירושלים מעריכים שהמגמה רק תלך ותתחזק. אלא שבאופן מפתיע, בשיחות עם דיפלומטים אירופים המוצבים בישראל, עולה דאגה רבה גם מכיוונם. חלקם אפילו מביע תסכול מהעיסוק הבלתי פוסק של התקשורת והמערכת הפוליטית בישראל בסוגיית החרם. עיקר הביקורת שלהם מופנית כלפי העיתונאים: לדבריהם, כלי התקשורת בארץ מקדמים בכותרות גדולות כל החלטה של בנק או חברה אירופית להחרים את ההתנחלויות, אך כמעט ולא דיווחו על ההצעה הכלכלית הנדיבה של האיחוד האירופי לישראל במקרה שיושג הסכם שלום.

תהליך השלום - כותרות נוספות:
בנקים גדולים באירופה: "נחרים בנקים בישראל בגלל ההתנחלויות"
ארה"ב מודאגת: "מתנגדים לחרמות על ישראל"
קרי מאיים: "כישלון המו"מ יוביל להשלכות חמורות"

הביקורת של השגרירים אינה בהכרח מוצדקת, שכן החרם האירופי הוא עניין עכשווי שהולך ונרקם מול עינינו - רק אתמול (שבת) פורסם לראשונה בוואלה! חדשות על כך שבנקים גדולים באירופה מאיימים להחרים בנקים בישראל בגלל הבנייה בהתנחלויות. ההצעה הכלכלית של אירופה, לעומת זאת, נראית רחוקה, כמעט דמיונית. עם זאת, האירופים צודקים שמבחינת השיח הציבורי, שני הנושאים חשובים באותה מידה: ההצעה הכלכלית של אירופה הינה חסרת תקדים, ולא בטוח שאפשר יהיה לשחזר אותה בעתיד.

אז מה בעצם אירופה מציעה לנו? במקרה שיושג הסכם שלום ישראלי-פלסטיני, ישראל תזכה למעמד של "שותפה מועדפת" מול האיחוד האירופי בתחום הכלכלי. המשמעות תהיה הקלת הגישה הישראלית לשווקים האירופיים, תוך הסרה של עכבים וחסמים ביורוקרטיים הקיימים כיום. יהיו אמנם גורמים במשק שיפסידו מכך, אבל עבור הרוב המכריע של הציבור הישראלי, הרווח הכלכלי יהיה אדיר. בנוסף, יועמק שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון, המחקר המדעי והטכנולוגיה – שלושה מגזרים חשובים במיוחד במשק הישראלי, שאיום החרם האירופי מציב אותם מול בעיות קשות, אך ההצעה הכלכלית של אירופה תתרום להם רבות.

גורמים בישראל ובאיחוד האירופי מעריכים כי החבילה הכלכלית הזו שווה מיליארדים למשק הישראלי באופן מידי, אך השפעותיה ארוכות הטווח גדולות עוד יותר, שכן המגמה הנוכחית באירופה היא חשש מהשקעות בישראל על רקע מגמת החרם, ואילו החבילה הכלכלית הזו תהפוך את ישראל לשותפה מועדפת שכדאי להשקיע בה. חבילה דומה גובשה גם כלפי הרשות הפלסטינית. נציגות האיחוד האירופי בישראל, כמו גם כמה מהשגרירויות האירופיות הגדולות, העבירו את נוסח ההצעה למשרד החוץ בירושלים, אך טרם זכו למענה רשמי.

החבילה הכלכלית הנדיבה הזו נחשפה לראשונה בעיתון "הארץ", וסוקרה גם על ידי כלי תקשורת אחרים, אך נפח הסיקור שלה היה קטן בהרבה מזה של ידיעות בנושא החרם. לאירופים חשוב להעביר לציבור הישראלי ולהנהגה בישראל מסר ברור שלצד "מקל" החרם, אירופה מציעה גם "גזר" כלכלי נדיב. בניגוד ל"מקל", שצומח בעיקר מתוך חברות פרטיות, ה"גזר" מבטא רצון של כלל מדינות אירופה בשיתוף פעולה הדוק יותר עם ישראל במקרה של חתימת הסכם שלום.

דיפלומט אירופי ששוחח בנושא עם וואלה! חדשות אמר כי הוא מוטרד מהשפעת פרסומי החרם על החברה בישראל: "לתחושתי, מגמת החרם מחזקת דווקא את הימין בישראל, שטוען שכל העולם פועל נגד ישראל". אותו דיפלומט סבור כי דווקא הדגשת ההצעה הכלכלית של אירופה עשויה ליצור לחץ על נתניהו לקדם את המשא ומתן: "אם הישראלים יבינו מה אירופה מציעה להם, לממשלה יהיה קשה מאוד לחבל בתהליך השלום".

אפשר לפרש את הדברים כנאיביות אירופית, אבל אי אפשר לפסול אותם על הסף. רוב הישראלים כבר מבינים היטב שאירופה רוצה להחרים אותנו בגלל התנגדותה להתנחלויות, אבל אינם מכירים אפילו פסיק מהחבילה הכלכלית הנדיבה שמוצעת לישראל במקרה שנתקדם להסכם. לפוליטיקאים שמדגישים את איום החרם כדאי להתחיל לדבר גם על האפשרות האחרת. אי אפשר להכין את הציבור לוויתורים היסטוריים בלי לדבר על תקווה.

לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il

(עדכון ראשון: 22:09)