התנצלות פומבית היא עסק למתנצלים רציניים. ההתנצלות היא תהליך אסטרטגי חשוב במערכות יחסים בין פוליטיקאי לבוחריו או בין אמן למעריציו. ההתנצלות חייבת להיות פרי תכנון מוקדם, כל התנצלות שנעשית כדרך אגב יכולה לגרום נזק כפול ומכופל ומוטב שלא תהא בכלל.
לעתים המתנצלים, בדגש על פוליטיקאים, שואבים את עולם המושגים שלהם מהתנצלות הדומה לעקיפה בתור לסופר או בדואר. אז זהו, שממש לא. הבעת התנצלות דומה למערכת יחסים שבין אדם לחברו משל, "התנצלתי בפניו, לחצנו יד וזה מאחורי" הן לא ההתנצלויות עליהן אנו מדברים כאן. עולם המושגים של התנצלות פומבית חייבת להיעשות לפי כללי טקס ברורים. מי שלא מכיר אותם, יאלץ להתנצל על ההתנצלות. להלן דוגמאות למתנצלים שעשו זאת נכון וכאלו שמוטב שהיו שותקים.
כמו שנקבע כאן קודם: בהתנצלות חייבים לבוא לידי ביטוי מספר אלמנטים. הראשון - הודאה בטעות, השני - קבלת אחריות, השלישי - הבעת חרטה, והאחרון הוא כמובן העיתוי כמו כל דבר בחיים.
מה הציון שקיבלו ברק ונתניהו?
אם נבחן לדוגמא את ההתנצלות של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בנוגע לאופיו של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי - בוגי שגה פעמיים שכן הוא נבהל מהספין שניסה לעשות על הגב של מזכיר המדינה. הפעם נשתמש במושג מוכר לבוגי: "סולמות ונחשים". כשיצא לקרב מול קרי הוא הבין שהוא מנהל תכסיס נחשי, יש שיגידו ארסי, מול המעצמה הגדולה בעולם. נראה שאת האמירות הארסיות משהו הוא ידע להכין, אולם את הירידה מהסולם הוא ממש לא תיכנן. בוגי נאנס, והגיע להתנצלות תוך כדי כפיה. אחרי שהתנצל הוא הוסיף את המילה הנוראית - "אם" - אם מישהו נפגע, אז אני מתנצל. בהתנצלות דיפלומטית וגם סתם בחיים כדאי לאפסן את המילה "אם". ברור שאנשים נפגעים, הם בני אדם, כמאמר הקלישאה כשצובטים אותך את מצתבט". בקיצור, בוגי עבר על מספר לאווים - אין חרטה אמתית, אין ממש לקיחת אחריות, והכי חשוב ההתנצלות הגיעה באיחור ניכר. בקיצור, בוגי קיבל כוכב וחצי מתוך חמישה בסולם ההתנצלות.
אם נבחן את התנהלות חברת הכנסת אורית סטרוק שהודתה לקב"ה על מותו של אריאל שרון, ונתעלם לרגע מתוכן הדברים והעיתוי שלהם, אזי חשוב לומר שסטרוק יצאה די מהר מפרשה מביכה. היא הבינה שטעתה, אבל התבטאה מתוך הכרה שתזמין עליה ביקורת. נראה שהתגובה וההתנצלות היו מוכנה כבר בקנה. העיתוי היה יחסית מהיר - מספר שעות לאחר האמירה. היא הכירה בטעותה, היתה בה חרטה והיא התנצלה בפני כל מי שנפגע. עם זאת, חסרה בתגובתה אמירה אישית. כמו "אני מתנצלת בפניו הבנים שסעדו את אביהם באופן המעורר כבוד כיאה למילוי מצוות כיבוד אב ואם". סטרוק תקבל ארבעה כוכבים בסולם ההתנצלות.
התנצלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני ראש ממשלת טורקיה רג'פ טייפ ארדואן על הרג האזרחים הטורקים בהשתלטות על ספינת "המרמרה" היא דוגמא קלאסית להתנצלות על פי כללי הטקס שכן את הקרדיט חשוב לתת למתווך נשיא ארה"ב ברק אובמה. הוא הכין הקרקע באופן שכל המעורבים מבינים שהיו מוותרים על כל הטקס הזה, אבל מוטב לעשות זאת לפי הקוד של בעל הבית. ובעל הבית קבע את הנוסח ואת התגובה של ארדואן. תגובתו של ראש הממשלה הטורקי חשובה לא פחות - היא סגרה את הסכסוך וחתמה אותו. נכון שהעיתוי היה קצת בעייתי, וקצת מאוחר מדי, אבל לעתים סכסוכים צריכים את הזמן והבשלות שלהם. חמש בסולם ההתנצלות.
אהוד ברק והתנצלות זה פשוט לא עובד ביחד. ברק קיבל החלטה אמיצה אפילו ברמה ההיסטורית- הוא החליט לבקש סליחה מציבור גדול במדינת ישראל כשהתנצל בשם מפלגת העבודה לדורותיה על היחס ליוצאי עדות המזרח בארץ. כדרכו, הוא בחר לעשות זאת מבלי להבין את מרכיבי ההתנצלות. משהו באמירתו היה חלקי. באותה התנצלות ממש הוא הרגיש חובה להתנצל על זה שהוא התנצל. בהתנצלות לא היה כל מרכיב של כנות, וגם רצון להביא בשורה אמתית שתלמד על כנות ורצינות ההתנצלות. בקיצור, הורגש שהדבר נעשה מהשפה אל החוץ. ברק, פיתח תדמית של מפרק שעונים ולוחם אמיץ אבל את אות ההתנצלות הוא לא יקבל: חצי כוכב בקושי.
הכותב הוא שותף במשרד "מאיר סויסה וחנן גרינברג תקשורת"