הניצול ששרד את צעדת המוות - ומת ביום השואה

שלמה מייזליק חמק מהתופת של אושוויץ, עלה ארצה ונלחם במלחמת העצמאות. אתמול, דווקא ביום הזיכרון הבינלאומי, הלך לעולמו. "סבא היה הגיבור של כולנו", סיפרה נכדתו

שבתי בנדט
"60 שנה שאני שואל את אלוהים – למה?". שלמה מייזליק (צילום: באדיבות המשפחה)

שלמה (סאשה) סולומון מייזליק, ניצול מחנה אושוויץ ששרד את צעדת המוות ופעיל למען רווחת ניצולי השואה, הלך לעולמו אתמול (שני) בגיל 88. מייזליק מת דווקא ביום השואה הבינלאומי, שצוין אתמול ברחבי העולם. סאשה, כפי שכונה בפי מכריו, הצליח להינצל הודות לאיכר גרמני שהסתירו במרתף עד תום המלחמה, וכעבור שנה עלה לישראל ואף לקח חלק פעיל בקרבות מלחמת העצמאות. במהלך השנים התנדב מייזליק בארגונים "המועצה לארץ ישראל היפה" ו"יד ושם", וכן היה פעיל למען רווחת ניצולי השואה בכנסת ובעמותת "אלומה". "על כולנו להעביר מסר לזכור ולא לשכוח", כתב לנכדתו מור לפני ביקורה בפולין.

מייזליק נולד בעיירה אירשווה שבצ'כוסלובקיה ב-1925 ונלקח עם פרוץ המלחמה למחנה ההשמדה אושוויץ. הוא שרד את צעדת המוות מהמחנה ב-1945 לאחר שקפץ מגשר והוחבא על ידי איכר מקומי. בחודש יוני 1946 עלה ארצה באנייה ונעצר בנמל חיפה על ידי הבריטים, שלקחו את הנוסעים למחנה עתלית למעצר של שלושה חודשים. לאחר מכן, הצטרף מייזליק לחטיבת אלכסנדרוני והשתתף במלחמת העצמאות. במשך השנים התפרנס מניהול מחלקה של חדר אוכל במפעל לקופסאות פח. "היה חשוב לו שסיפור המלחמה יוודע לרבים, והוא העביר את הסיפור שלו לדורות הצעירים בבתי ספר, בצה"ל ובמפגשים של יום השואה במוסדות רבים", סיפרה נכדתו מור לוואלה! חדשות. "הנתינה והעשייה של סבא מילאו אותו, הוא נתן את הנשמה ואת הלב".

עוד בוואלה! חדשות:
משלחת ח"כים באושוויץ: "לא לתת לעוול לצמוח שוב"
אובמה: "לא נשכח את השואה, נפעל נגד מכחישיה"
מאות מכתבים של אדריכל השואה בכספת בתל אביב

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
"לא היה איש שלא בכה". המכתב שכתב מייזליק לנכדתו (צילום: באדיבות המשפחה)

למרות תלאותיו הרבות והסיפורים הקשים, מייזליק לא הסתיר את הזוועות מהמלחמה וחלק עם רבים את סיפורו האישי. "כשעשיתי עבודת שורשים, סבא שיתף אותי בסיפור המלחמה שלו. עשו עליו ועליי הצגה בכפר סבא, והוא גילם את עצמו", אמרה מור בת ה-26. לפני מספר שנים, טרם יציאתה לביקור במחנה ההשמדה בפולין מטעם בית הספר, כתב לה מכתב: "60 שנה שאני שואל את אלוהים – למה? מדוע? תשובה לא קיבלתי. אולי את שם, שעומדת בגיא הגיהנום, תשאלי בבקשה בשמי. אלוהים שבשמיים, הרי את בחרתנו, מדוע רמסת את עמך הנבחר? אלוהים שבשמיים, למה עזבתנו והשארת לזכר עשן ועפר? מור היקרה שלי, חובה על כולנו להעביר מסר – לזכור ולא לשכוח. אוהב אותך, סבא".

לדברי מור, "קראתי את המכתב באושוויץ, ולא היה איש שלא בכה. אי אפשר לתאר את ההרגשה. כל כך רציתי שהוא יהיה איתי שם, אבל הוא כתב לי 'איך אני יכול לחזור לשם? הכל היה שחור ועפר, ואת שם כשהכל ירוק ופורח'. כל כך ניסיתי, אבל לא הצלחתי באמת להרגיש מה הוא מרגיש לאחר תלאות השואה".

אולם, למרות הסבל הנוראי שהוא עבר בשואה, סיפרה מור על סבא חם ומרגש שתמיד שמר על אופטימיות. "סבא היה הגיבור של כולנו", אמרה. "הוא גידל אותי ואת אחיי בצורה נפלאה. הוא חרז לנו המון חרוזים, סיפר להו המון סיפורים, והכל היה עם חיוך והמון חן. זהו יום עצוב עבורנו, איבדנו אדם גדול, את הלב שלנו".

מייזליק ייטמן היום בצהריים בבית העלמין בכפר סבא. הוא השאיר אחריו שתי בנות ושלושה נכדים.

"איך אני יכול לחזור לשם?". מחנה אושוויץ (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully