פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נתניהו קיווה לשמוע "לא" מאבו מאזן - ואז בנט קפץ

      הרשות הסכימה בעבר להשארת מתנחלים בפלסטין, אך נתניהו האמין שההתנגדות הנוכחית תציג את אבו מאזן כסרבן שלום. אלא שאת הפיתיון שיועד ליו"ר הרשות "בלעו" נציגי המתנחלים

      נתניהו קיווה לשמוע "לא" מאבו מאזן - ואז בנט קפץ
      צילום: מור שאולי, עומר מירון, לע"מ, רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי

      בשעות הבוקר פורסם בוואלה! חדשות כי הצוות האמריקני למשא ומתן הישראלי-פלסטיני, העביר לרמאללה מספר הצעות שמקורן בלשכת ראש הממשלה בירושלים, לגבי הישארות מתנחלים בתחומי המדינה הפלסטינית. ההצעות הללו, נעוצות ברצונו הנחרץ של ראש הממשלה בנימין נתניהו להימנע מפינוי בכוח של מתנחלים – כולל בהתנחלויות המבודדות שמחוץ לגושי ההתיישבות. הפלסטינים אמנם דחו את רוב ההצעות הללו על הסף, אך עצם קיומן עורר סערה במערכת הפוליטית, והדבר גרר גינויים נחרצים מימין ומשמאל.

      תהליך השלום - כותרות אחרונות
      בנט תוקף: "מתנחלים יחיו בפלסטין? אובדן עשתונות ערכי"
      לבני לבנט: "ביקורת על התנחלויות אינה אנטישמיות"
      נתניהו הציע לקרי: כך נשאיר מתנחלים בבתיהם

      ההצעה להשאיר מתנחלים במדינה הפלסטינית אינה חדשה כלל וכלל. היא עלתה על הפרק לראשונה במסגרת "הבנות ביילין-אבו מאזן" בשנת 1995. ביילין היה אז סגנו של שמעון פרס במשרד החוץ; אבו מאזן ניהל מולו משא ומתן חשאי מטעם ערפאת. השניים גיבשו מסמך הבנות בלתי מחייב, שבמסגרתו הסכים הצד הפלסטיני שעשרות אלפי מתנחלים שמתגוררים מחוץ לגושי ההתיישבות, יוכלו להישאר בבתיהם לאחר הקמת מדינה פלסטינית. התנאי הפלסטיני לכך היה שההתנחלויות יהפכו מיישובים "ליהודים בלבד", ליישובים פתוחים שבהם יחיו פלסטינים וישראלים זה לצד זה, תחת ריבונות פלסטינית. הנחת העבודה הייתה שרוב המתנחלים יעדיפו לעבור לתחומי ישראל, אך יש לאפשר לאלה שיעדיפו להישאר בבתיהם את הבחירה הזו.

      נתניהו ובנט (עיבוד תמונה)
      ההצעות שיצאו מלשכת ראש הממשלה הציתו אש בימין, וזה בדיוק מה שאבו מאזן קיווה לו. נתניהו ובנט

      ביילין ואבו מאזן סיימו לגבש את מסמך ההבנות בתחילת נובמבר 1995. ביילין התכוון להציג את תוכן ההבנות לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, אך הוא לא הספיק לעשות זאת לפני הרצח שקטע את תהליך השלום. כאשר ביילין הציג את מסמך ההבנות ליורשו של רבין בראשות הממשלה, שמעון פרס, מערכת הבחירות בין פרס לנתניהו כבר הייתה בעיצומה – ופרס סירב לקבל את מסמך ההבנות, שכלל ויתורים ישראליים בירושלים. עלייתו של נתניהו לשלטון חיסלה את התהליך המדיני, כך שההבנות הפכו ללא רלוונטיות.

      הרעיון חזר לשיח המדיני לאחר עלייתו של אהוד ברק לשלטון. ב-5 במאי 2000 נפגשו בבית מלון בתל אביב צוותי המשא ומתן של ישראל והרשות הפלסטינית. ברק השלים אז שנה בראשות הממשלה ובבית הלבן ישב ביל קלינטון. ישראל ניסתה להגיע להסכם שלום היסטורי עם הרשות הפלסטינית, תחת הנהגתו של יאסר ערפאת. לבית המלון הגיעו תחת מעטה של חשאיות עו"ד גלעד שר והשר שלמה בן-עמי מן הצד הישראלי, ומולם התייצבו אחמד קריע (אבו עלא) וחסן עצפור מהצד הפלסטיני.

      בפתח הפגישה דנו שני הצוותים בסוגיית ההתנחלויות. אבו עלא, שעמד אז בראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, פתח את השיחה כאשר אמר: "תושבי ההתנחלויות יוכלו לקבל אזרחות פלסטינית, אם ירצו בכך, תחת מערכת חוקית אחת – זו הפלסטינית". שלמה בן-עמי הציע פיתרון אחר מן הצד הישראלי: "תושבי ההתנחלויות שיעדיפו להישאר בתחום פלסטין ישמרו על האזרחות הישראלית, אבל יהפכו לתושבי המדינה הפלסטינית". הוא הוסיף כי "רוב המתנחלים ירצו לחזור לתחומי ישראל – ובמקרה כזה, ההתנחלויות עצמן, פיזית, יימסרו לטובת הפליטים הפלסטינים או ישמשו לכל מטרה אחרת".

      ביילין: "שני הצדדים ירוויחו מכך"

      כישלון שיחות השלום בקמפ דייויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה הורידו את הרעיון מסדר היום. אפילו יוסי ביילין, מי שהציע לראשונה את הרעיון הזה במסגרת ההבנות עם אבו מאזן, ויתר עליו: בהסכם ז'נבה מ-2003, שביילין היה בין יוזמיו, לא נכללה אפשרות של הישארות מתנחלים בשטח. "המצב הביטחוני הקשה הפך את הרעיון הזה לבלתי סביר באותה תקופה", הסביר ביילין בשיחה עם וואלה! חדשות. עם זאת, ביילין סבור כי כיום יש להחזיר את הרעיון לקידמת הדיון המדיני.

      ביילין מאמין כי "הנוסחה ששני הצדדים יכולים לקבל היא לקבוע מראש שכל מתנחל שירצה בכך, יוכל להישאר בביתו – תחת ריבונות פלסטינית אבל עם זיקה אזרחית לישראל. בתום תקופה מוסכמת, למשל עשר שנים, תיספר כמות הישראלים שנשארו בשטח המדינה הפלסטינית – וזו תהיה כמות הפליטים הפלסטינים שיוכלו להתיישב בישראל". ההיגיון מאחורי הצעתו של ביילין מעניין: "במצב כזה, לפלסטינים יהיה תמריץ לספק הגנה וביטחון למתנחלים ולשמור על זכויותיהם, כי הם יידעו שאם כל המתנחלים יברחו – פחות פליטים ייכנסו לישראל. מצד שני, לישראל יהיה תמריץ לתת למתנחלים פיצויים נדיבים כדי להחזיר אותם הביתה. שני הצדדים ירוויחו מכך".

      הפלסטינים, באופן רשמי לפחות, מתנגדים לרעיון בתוקף. אמנם, אבו עלא הצהיר כי הוא תומך בהישארות מתנחלים במדינה הפלסטינית בנאום שנשא בוועידת מרצ ב-2008, אך מאז הוא השמיע עמדות הפוכות לחלוטין. אבו מאזן אמר ערב חידוש המשא ומתן כי "אף ישראלי לא יישאר בשטח המדינה הפלסטינית", הצהרה שגרמה לגורמי ימין להאשים אותו באנטישמיות. בשיחה שקיים עם חברי כנסת ממרצ בחודש אוגוסט, הבהיר אבו מאזן את דבריו: "התכוונתי שאיני רוצה אף ישראלי שהוא חלק מהכיבוש. לא התכוונתי שאיני רוצה בכלל יהודים וישראלים במדינה הפלסטינית. נשמח שיבואו כתיירים".

      גורם ישראלי אמר הבוקר לוואלה! חדשות כי הפלסטינים דחו על הסף את רוב הרעיונות שהאמריקנים הציגו להם בנושא, אך השאירו פתח לדיאלוג כאשר נשאלו לגבי הישארות המתנחלים בפלסטין "תחת ריבונות ואחריות פלסטינית מלאה". באופן אבסורדי, המתקפה המילולית הקשה של נציגי המתנחלים בממשלה ובליכוד נגד הרעיון, עשויה להקל על הפלסטינים לגלות גמישות. לעומת זאת, הבעת תמיכה של השר בנט וחבריו המתנחלים ברעיון - הייתה מעודדת את אבו מאזן לפסול אותו מכל וכל, בצורה שהייתה מציירת אותו כסרבן שלום. נהוג לומר שהימין הישראלי סומך על הפלסטינים שיעשו בשבילו את העבודה, אבל הערב התברר שגם לפלסטינים יש על מי לסמוך בישראל.

      (עדכון ראשון: 23:05)