הסרט במרצ: כשאלוני ושריד דיברו בפתקים

לקראת בחירות 88' נבחר אייל גפן לנהל ולהפיק את הקמפיין של רצ בין שני ענקי התנועה: שולה אלוני ויוסי שריד. 26 שנים לאחר מכן, הוא נזכר איך היה לעבוד לצדה של אלוני

  • מרצ
  • שולמית אלוני
אייל גפן

בשנת 1988 קיבלתי טלפון מדדי צוקר שהיה האיש הפעלתן של מפלגת רצ. הוא ביקש ממני לקפוץ אליו לפגישה, אז עוד אמרו בוא קפוץ אלי לפגישה. המשרד שלי היה צמוד לגן מאיר בתל אביב ומשרדי רצ היו מהעבר השני של הגן. באתי למשרד וכמו שנכנסתי דדי צוקר אומר לי: אני קורע אותך בקפיצה לרוחק. אמרתי לו שהוא קורע אותי בכל מה שהוא רוצה כי הוא חבר כנסת ואני לא.

בכלל, אז, מפלס ההומור ששוטט בין אנשי השמאל היה מחויב המציאות לכל מי שרצה להרגיש שייך. התיישבנו וצוקר ביקש שאני אנהל ואפיק את הקמפיין של רצ בבחירות הקרובות. בראש התנועה עמדה שולה אלוני שהלכה לעולמה ביום שישי האחרון. ובראש התנועה עמד גם יוסי שריד. התשובה היא כן, בדיוק כמו שכתוב.

רק לידיעה כללית, מהטיפה ניסיון שיש לי, בראש תנועה לא יכולים לעמוד שני אנשים. וככה עם הימים התחילה מערכת של יחסים עם פצועים ונפגעים ראש וגפיים ומה לא. יוסי שריד התמנה למנהל הקמפיין מטעם המפלגה וכשיוסי שריד מתמנה למנהל, אז הוא מנהל לאורך ולרוחב, את מה שצריך ואת מה שלא צריך.

שולה אלוני קראה לי לפגישה בביתה בכפר שמריהו והייתה מאד נוקבת. היא מסרה לי נחרצות: לא יוצא שום דבר מהבית שלכם ומהבית שלנו בלי שאני מאשרת. ניסיתי להבין בעדינות עד כמה עמוקה הבקשה ועל מה כן צריך לקבל אישור ועל מה לא. והיא, באותו אופן קצר ונוקב, פסקה: "אלה החוקים וככה אני מבקשת לנהוג". לא הבנתי עדיין על מה השצף ולמה הפסקנות, אבל היא ראש התנועה ומבחינתי היא קובעת וככה יקרה.

כמו קרן אור אלוהית

יום אחרי נקבעה ישיבת עבודה ראשונה עם יוסי שריד והוא פתח את הדיון באותה אמירה: לא ייעשה פה שום דבר ללא אישורי בכתב. "אני חוזר, בכתב!", הוא הרים טיפה את הקול ודפק עם האגרוף על השולחן. פתאום הבנתי את הטון ולאן פחות או יותר הפנים מועדות בחודש וחצי הקרובים.

במהלך חודש וחצי מערכת היחסים בין יוסי שריד לשולה אלוני הייתה מתנהלת דרך פתקים בהם כל אחד כתב מה הוא חושב, גם באופן כללי וגם באופן אישי. מיכל כדורי הכול יכולה הייתה מעבירה את הפתקים מאחד לשני. לשמחתי הרכילותית, הייתי מכותב על כל הפתקים כי תפקידי היה בין היתר היה להיזהר ולהתחשב, ולנהל את הקמפיין בין הטיפות המאוד רעילות שטפטפו לנו על הראש.

באחד הפתקים כתבה שולה אלוני שהיא לא רוצה שישדרו את הסרט שבו יוסי מזיל דמעה על הכאב הגדול שנגרם לו מפני שהיה צריך לעזוב את המערך ולעבור לרצ, והוא, כאיש שטובת המדינה בראש מעייניו, לא יכול להמשיך להתנהל במערך כי המערך איבד את הדרך ורצ היא זאת שמכתיבה היום את סדר היום. תשדיר חלש ועשוי עם דמעות מבוימות, באמת לא משכנע, אבל יוסי החליט וביים וכיכב וקבע שככה הסרט יעלה לאוויר .

יוסי כמובן התרעם איך זה יכול להיות שיש מישהו בעולם שיקום ויגיד שהוא לא מספיק טוב והסרט חלש. ואז שולה קמה ממקומה, הסתכלה לו פנימה לעיניים ואמרה לו "יוסי, רק אדם בינוני כל הזמן במיטבו", והסרט לא שודר. לעבוד במחיצתה של שולה אלוני הייתה זכות כמו קרן אור אלוהית. היא הייתה האישה שעיצבה את המשפטים הכי חשובים בדמוקרטיה הישראלית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully