הכנסת ה-19 הביאה עמה מספר חריג של לא פחות מ-48 חברי כנסת חדשים. בין היתר, היו אלה 19 חברי הכנסת מטעם "יש עתיד", שמעולם לא כיהנו קודם כחברים בכנסת ישראל, יחד עם תשעה חברים חדשים במפלגת עבודה ותשעה חברים טריים מהבית היהודי, שהכניסו משב רוח רענן למשכן. עתה, במלאות שנה לבחירות, פנינו לחברי הכנסת החדשים וביקשנו מהם לבחור את מי שבלט מעל כולם במהלך 12 החודשים האחרונים.
במקום השלישי התברגו ארבעה חברי כנסת: קארין אלהרר, עליזה לביא ועופר שלח (יש עתיד), ומיקי רוזנטל (העבודה). כל אחד מהם קיבל שלושה קולות מחברי הכנסת החדשים. למקום השני הגיע חבר הכנסת אלעזר שטרן (התנועה) הפעיל בעיקר בתחום הגיור, שזכה לארבע הצבעות בעדו מארבע סיעות שונות: שמעון אוחיון (ישראל ביתנו), דוד צור (התנועה), עדי קול (יש עתיד), וחבר כנסת נוסף מסיעת העבודה שביקש לא לחשוף את שמו.
עוד כותרות בוואלה! חדשות:
נתניהו: "לטנגו צריך שניים, לשלום במזרח התיכון צריך שלושה"
פרקליטו של אולמרט: זקן מסרה במשפט "גרסה שקרית"
מנהיג הזרם החרדי-ליטאי התעלף ופונה לבית החולים
ובמקום הראשון: חברת הכנסת מיכל רוזין מסיעת מרצ, שמכהנת כיו"ר ועדת העובדים הזרים של הכנסת והעבירה שני חוקים בקריאה שניה ושלישית, ואף זכתה באות הפרלמנטר המצטיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה במושב החולף. היא הובילה בין היתר את מאבק נשות הכותל, פעלה למען הכרה במבקשי המקלט, ופעלה כנגד השתתפות עברייני מין בתכניות טלוויזיה. שישה חברי כנסת חדשים הצביעו עבור רוזין: משה מזרחי, איציק שמולי וסתיו שפיר (העבודה), תמר זנדברג ועיסאווי פריג' (מרצ), וחברת כנסת נוספת מסיעת יש עתיד שביקשה לשמור על עילום שם.
מלבד חברי הכנסת שזכו בהצבעת האמון של הח"כים, יש לציין גם את חברי הכנסת משה פייגלין (הליכוד ביתנו) וכן את זנדברג, שהוכיחו בשנה הראשונה לפעילותם הפרלמנטרית כי הם יודעים לשים את המחלוקות בצד ולשתף פעולה בשלל מטרות - בראשן המאבק למען הקלת התנאים לשימוש בקנאביס רפואי לחולים. בשנה החולפת נלחם פייגלין למען חירויות הפרט במספר הזדמנויות שונות, לא חשש להתעמת עם חברי סיעתו ולהצביע נגד עמדת הליכוד ביתנו כאשר זו סתרה את משנתו האידיאולוגית.
עוד יש לציין לחיוב את חברת הכנסת שפיר, שמובילה מזה חודשים את המאבק בוועדת הכספים בעד השקיפות ונגד שיטת ההעברות התקציביות, שבמסגרתה מעביר משרד האוצר בכל שבוע מאות מיליוני שקלים ממשרד למשרד מחוץ לתקציב השוטף. כך, נוצר מצב בו התקציב שעובר באישור הכנסת, עליו יש דיון ציבורי, שונה בצורה משמעותית מהתקציב שמאושר דה-פקטו מדי שבוע בוועדת הכספים.
לפניות לכתב עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il
