בין הפטיש לסדן: לחמאס אין מה להפסיד

(צפו בתיעוד ניסיון החיסול בעזה, אתמול)

הירי הגובר מעזה בימים האחרונים הוא כנראה תוצר של שתי מגמות: המוטיבציה הנחלשת של חמאס למנוע שיגור רקטות והרצון הגובר של הארגונים הקטנים להביא להסלמה. זהו משחק מסוכן במיוחד שבנקל עלול להוביל לעימות אלים ומדמם. ייתכן גם שבאופן מעוות, אלמלא פרשת הרב פינטו וניצב ארביב, היינו כבר עמוק בתוך הסלמה שכזו. אולם העיסוק האינטנסיבי כל כך בתקשורת הישראלית בענייני משטרת ישראל, חסך ממערכת הביטחון את הצורך לתת תשובות צבאיות או מדיניות מידיות להידרדרות הביטחונית בדרום.

עוד בנושא:
טיל באמצע הכביש: צפו בתיעוד ניסיון החיסול בעזה
פעיל ג'יהאד איסלאמי נפצע קשה בתקיפת חיל האוויר בעזה
בפעם השלישית תוך שבוע: צה"ל תקף מטרות ברצועת עזה

בניגוד למגמה המצטיירת בתקשורת הישראלית, ההסלמה הנוכחית ברצועת עזה לא החלה ב-72 השעות האחרונות. את שורשיה אפשר למצוא כבר לפני כחצי שנה, כשהצבא המצרי פתח במבצע בלתי נתפס כמעט, שלכאורה שירת את האינטרסים של ישראל, נגד המנהרות בין עזה ומצרים. מאות מנהרות נסגרו תוך כמה שבועות בלבד וענף ההברחות שהיה לאחד ממקורות ההכנסה המובילים ברצועה, "התייבש" כמעט לחלוטין. ברגע שהכנסת הדלק, חומרי הבנייה, אמצעי הלחימה ושאר מיני סחורות לרצועה פסקה, או ירדה באופן דרמטי, המציאות הכלכלית בעזה הלכה והידרדרה ועמה גברה תחושת אי שביעות הרצון של האוכלוסייה המקומית מתפקוד ממשלת חמאס.

הארגון, שעשה לא מעט כדי למנוע הסלמה מאז סיומו של מבצע "עמוד ענן", נקלע אל בין הפטיש לסדן: מצד אחד המצריים צרים על עזה ממערב ומדרום ומצד שני ישראל לוחצת עליהם ממזרח ומצפון. במקביל, עשרות אלפי פלסטינים הצטרפו למעגל האבטלה בגלל העצירה של תעשיית הבניין, לנוכח המחסור החמור בחומרי בנייה. לכך אפשר להוסיף גם את המחסור בדלק לסוגיו והפסקות חשמל תכופות, וכך מקבלים את הנוסחה הכמעט ודאית להסלמה.

במילים אחרות, לחמאס בימים אלה אין מה להפסיד. המצריים סימנו את הארגון כאויב והיחסים עם קהיר רושמים שפל חסר תקדים (לראייה, ניתן לקרוא את דבריו של בכיר מצרי בשבוע שעבר בראיון לסוכנות רויטרס שבו הבהיר כי חמאס הוא היעד הבא של קהיר ומצרים תחתור להפלתו). חמאס אולי אינו רוצה בהסלמה כוללת, אך השמירה על הסטטוס קוו הנוכחי מסוכנת עבורו, בעיקר מבחינת דעת הקהל המקומית שאינה תומכת בו כבעבר. מכאן אולי ההסבר לשיגורים המתרבים של רקטות לעבר ישראל. חמאס מחפש מוצא. הוא אינו עומד מאחורי השיגורים האחרונים, אך נראה כי בניגוד לעבר, הוא עוצם את עיניו ומאפשר לג'יהאד האסלאמי ולארגונים אחרים לשגר טילים לעבר ישראל.

ייתכן אפילו שיכולת השליטה של חמאס ברצועה אינה כבעבר. התחושה הרווחת בקרב פרשנים בעזה היא שחמאס בוחר להסלים את העימות עם ישראל באופן מבוקר - הסלמה מכוונת והדרגתית. השורה התחתונה בסוגיה הזו, אינה סופית. לחמאס יש כנראה יכולת שליטה מרשימה בשטח אך בוודאי שלא מוחלטת ואחת הדוגמאות לכך היא ההתנהלות שלו סביב הלווית אריאל שרון בחוות שקמים. חמאס הבין כי הארגונים השונים ינסו לירות לעבר אזור ההלוויה באותו יום ולכן החליט לפרוס כוחות גדולים באזורים המיועדים לשיגור רקטות. ההלוויה עברה בשקט יחסי עד לאותו רגע שבכל זאת הצליח אחד הארגונים הקטנים לשגר שתי רקטות לאזור שדרות.