הסוף להעסקת עובדי קבלן בשירות הציבורי? הצעת חוק של חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) שהונחה בשבוע שעבר על שולחן הכנסת מבקשת להעביר את כל עובדי חברות כוח האדם ונותני השירותים בשירות המדינה להעסקה ישירה - ולחייב את הממשלה לשלם להם את מלוא התנאים הסוציאליים, לרבות פנסיה, דמי הבראה, נסיעות, הפרשות לקרנות גמל והשתלמות ופיצויי פיטורים.
על ההצעה חתומים מספר יוצא דופן של 62 חברי כנסת מכל סיעות הבית, למעט סיעת "יש עתיד", שלטענת המציעים איש מחבריה לא היה מוכן לחתום עליה. בין החותמים: יו"ר הקואליציה יריב לוין ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, יו"ר ש"ס אריה דרעי, שאול מופז (קדימה), אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו), משה גפני (יהדות התורה), יוני שטבון (הבית היהודי), אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) וחנין זועבי (בל"ד).
גלאון יזמה את הצעת החוק בשיתוף ארגון שתי"ל והקואליציה להעסקה ישירה. ההצעה הוגשה כבר שלוש פעמים בעבר ונפלה. אלא שאז היו חתומים על עליה בין שישה ל-12 חברי כנסת, ואילו הפעם רוב חברי הכנסת ביקשו להצטרף אליה כיוזמים - דבר שמחזק את האפשרות שתאושר, גם אם בנוסח חלקי, כך שתכלול רק עובדי קבלן בתחומים מסוימים, למשל בתחומי החינוך, הניקיון והאבטחה.
עוד חדשות ממשכן הכנסת:
ח"כ גלאון: "נתניהו עומד בראש ממשלה דו-ראשית"
"נתניהו לא רוצה להיות זה שיפנה רבבות מתנחלים"
לפיד: שטייקונים יתייעצו עם כלכלנים ולא עם רבנים
"אני נגד העסקה קבלנית באופן כללי ונגד מדיניות ההפרטה, קל וחומר במגזר הציבורי", אמרה גלאון לוואלה! חדשות. לדבריה, "העסקה בקבלנות זו התפרקות של המדינה מהאחריות הכי בסיסית שלה, ובתירוצים של חיסכון בעלויות המדינה מאפשרת לרמוס את זכויות העובד ומנציחה עבדות עקיפה בשירות המדינה. ממשלה לא דואגת לזכויות העובד, היא עובדת עליו בעיניים, ורומסת את זכויותיו".
מספרם של עובדי הקבלן בשירות המדינה, במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות מוערך ביותר מ-100 אלף איש. עם זאת, אין כל דרך לדעת כמה בדיוק עובדי קבלן מועסקים. המדינה, באמצעות משרדי הממשלה השונים, מפרסמת אלפי מכרזים מדי שנה לקבלת שירותי חינוך, בריאות, ניקיון, אבטחה, אירוח ושורה רחבה של תחומים, אולם לא נערך רישום מסודר של מספר העובדים. אחת הסיבות לכך היא שבמכרזים המתפרסמים לקבלת שירותים מקבלנים לא מוגדרים מספר העובדים הדרושים לשם ביצוע המשימה, וכך יוצא שעל פי רוב הקבלן שמציע את ההצעה הנמוכה ביותר זוכה במכרז, מה שבחלק לא מבוטל של המקרים מתבטא גם בתשלומים שמקבלים העובדים.
כך, לדוגמה, במכרז שפרסם משרד המשפטים לפני חודש למתן שירותי אירוח, כנסים וסמינרים, מופיע סעיף הדורש מהקבלן להצהיר כי עובדיו זכאים למלוא הזכויות הסוציאליות, אולם למדינה אין כל יכולת לדעת כמה אנשים מועסקים באופן עקיף על ידה באותו אולם כנסים. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "משרדי הממשלה צריכים להכיר בחובות המוטלות עליהם כחלק מפעולותיהם השוטפות וכתוצאה מהטלת משימות קונקרטיות על ידי המחוקק. התמודדות עם משימות אלו בדרך של העסקה עקיפה פוגעת לא רק בזכויות העובדים וביכולת לנהל מנגנון ממשלתי בצורה תקינה, על כל המשתמע מכך, אלא גם מהווה הטעיה של הציבור בנוגע לגודלו האמיתי של המגזר הציבורי".
מסיעת יש עתיד נמסר כי לא ניתנה הנחיה גורפת להתנגד להצעת החוק.
לפניות לכתב עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il
