פוקדים את קבר של שרון: "התעניין בכל אחד מאיתנו"

מפוליטיקאים ואנשי צבא ועד אזרחים נרגשים - רבים הגיעו לחלוק כבוד אחרון בחוות שקמים: "יש מלא סיפורים, אבל אסור לדבר". עשרות נכבדים בדואים קיימו טקס זיכרון במקום

רמי שני
15/01/2014
צילום: עומר מירון, דניאל בוק, רויטרס; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ'

(צפו בהלוויית שרון בחוות שקמים, שלשום)

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון הטבעי לכאב הברכיים קרוב מתמיד - עם החזר מקופ"ח

מוגש מטעם אפוסתרפיה

דגל בחצי התורן מתנפנף ברוח עדינה שמעל אוהל האבלים בחוות שקמים. גבעת הכלניות ניבטת היטב מכל פינה. תחילה באו לפה החברים הקרובים, מיד אחרי ההלוויה. אחריהם הגיעו, ביומיים שחלפו, שרים וחברי כנסת, אלופים בעבר, קצינים בהווה, אנשי צבא ואזרחים.

רבים הכירו את אריאל שרון. חלקם היכרות קרובה מאוד, חלקם אף לחצו את ידו והצטלבו בדרכו פעם או פעמים. עבור רבים מהם, שרון היווה דמות, גם אם הם לא הכירו אותו באופן אישי. כך, למשל, הגיעו הבוקר (רביעי) למקום עשרות נכבדים בדואים, שערכו טקס זיכרון לראש הממשלה המנוח בחלקת הקבר מכוסת הזרים, והתכנסו לאחר מכן לשיחה עם בניו, עמרי וגלעד. "אני נדהם כל פעם מחדש איזו תעוזה הייתה לו", סיפר מוטי, שהיה קצין צעיר במלחמת יום הכיפורים. "מי חשב על הדברים בראייה שלו? הוא מצביא, לא פחות".

עוד על מותו של אריאל שרון:
"חזרת הביתה": מניין שאב גלעד שרון השראה להספד?
ללא כיפה על הראש: הצעד המתריס של עמרי וגלעד. דעה
הביקורת הסמויה בהספד המתון של נציג המתנחלים

התעניין בחייהם האישיים של עובדי החווה, וגם בחיות המשק. אריאל שרון(צילום: GettyImages)

בחצר עומדים אנשים שלא ראו אחד את השני שנים רבות. הם מחליפים חוויות מלבנון, מהתעלה הארורה, מהמוצבים, מהימים בהם היו קשורים בביטחון ישראל. הגיעו חברים ומכרים מרחוק ומקרוב כאחד. כולם צופים בחלקת הקבר, מתבוננים במשק ומחליפים דעות - ילדים, נוער, צעירים ומבוגרים. "אני נלחמתי איתו ב-101, היינו שומרים על הרכבת מהרטוב למלחה. יש לי מלא סיפורים, אבל אסור לי לדבר", סיפר אחד הבאים, שערו לבן וקולו רם.

תת-אלוף (במיל') אריה קרן מאשקלון, היה במחיצת שרון מאז ימי מבצע סיני, תמיד על הטנק הראשון. "היינו בקרבות עזה במהלך המבצע. במלחמת ששת הימים היינו ברמה. בהתשה וביום כיפור היינו בסיני. אני פיקדתי על חטיבה 500 ביום כיפור והיה לנו חלק בצליחת התעלה", שחזר קרן. הקולות התגלגלו לשיחות אישיות, שיחות חולין, בהן דובר על אריק, האיש וקסמו האישי. "הוא התעניין בנו, בכל אחד מאיתנו, כשעבדנו במחיצתו כשהיה שר החקלאות", אמרה אחת הבאות.

עובדי החווה הוותיקים אינם שוכחים להזכיר את התעניינותו היום-יומית של שרון בחייהם האישים, בבני משפחתם ואפילו בבעלי החיים שבמשק. כולם פגשו את כולם: השר עם החייל, הקצין עם הפקוד, המנהל עם העובד, המנכ"ל עם אחרון הפועלים. באים אוטובוסים ובמכוניות פרטיות, על גבי אופנועים, משאיות וטרקטורים. אלה וגם אלה נכנסים ללחוץ יד, מספרים לבניו של שרון על היכרותם או הקשר שהיה להם עם אביהם, וממשיכים לגבעת הכלניות. בחוץ מביטות שתי נשים על ביתו של שרון: "שרק ימלאו אותו שוב", הן אומרות.

נפרדים בפעם האחרונה משרון, שלשום(צילום: דייב בוימוביץ')

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully