(צפו בהספד של זמביש)
היציאה מעזה, הריסת גוש קטיף, נצרים, כפר-דרום, יישובי "התוחמת הצפונית" של רצועת עזה, גירוש המתיישבים היהודיים מעזה ומצפון השומרון, הפקרת החקלאות הפורחת בגוש קטיף, הפקרת העמדות האסטרטגיות ברכס חומש, נטישת הקונספציה הביטחונית של "חמש האצבעות" שביתרו את רצועת עזה הרי לפניכם רשימה התחלתית של ההרס ההתיישבותי, לאומי, בטחוני ואנושי שביצע אריאל שרון.
גלי ההדף של החרבת גוש קטיף ממשיכים להכות לכל עבר עד עצם היום הזה וסופם אינו נראה באופק. אריאל שרון השתמש בדגל מדינת ישראל על בגדי חיילי צה"ל המגרשים יהודים בארץ ישראל. זהו מעשה חסר תקדים אשר ממשיך לשמש תקדים בהריסת מאחזים. שרון "הצליח" להעביר את הרעיון הנורא שלפנות יהודים זהו מעשה לאומי שדגל צבא הגנה לישראל מתנוסס עליו. חוברות ההדרכה עבות הכרס של צה"ל שכותרתן: "ההכנה המנטלית להתנתקות", הפכו ל"מורשת אריק" עבור אולמרט (הורס עמונה שתכנן גירוש מסיבי של יהודים מיהודה ושומרון) ועבור נתניהו שמתכנן ללכת במסלולים שסלל שרון.
אחד ההיבטים החמורים של הגירוש הינו העדר החרטה וחוסר היושר מצד מבצעיו ותומכיו. בדיונים שקדמו לגירוש ובמנשרים הצה"ליים שהופצו בין החיילים המגרשים פורטו יעדי ה"מבצע". בין השאר הוסבר כי היציאה מגוש קטיף תעניק ביטחון לתושבי דרום הארץ. מיד עם סיום הגירוש נשלחו טילים מרצועת עזה לערים וישובים בדרום. המצב החמיר עד כדי כך שנאלצו לצאת למבצעי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן". בשום שלב לא שמענו מאף פוליטיקאי תומך הגירוש שום התנצלות, אף הסבר. מאריק שרון, במצבו, לא יכולנו לצפות לתגובה. אבל מורשת שרון כבר החלה להכות שורשים; הרסנו, גרשנו, לא הצלחנו להשיג את היעד לא נורא, הציבור הוא "עוילם גוילם", הוא ישכח ויסלח.
מותו של אריאל שרון - סיקור מיוחד
לא סולחת למתנחלים שסלחו לו
כעוצמתו של האיש כך היקף ניזקו. הגירוש, כמו צונאמי, יצר גלי הרס גם מחוץ לתחומי מדינת ישראל. היציאה מעזה העלתה מיד את עוצמתו של החמאס. עליית החמאס חיזקה באופן אוטומטי את חסן נסראללה ואת החיזבאללה. הכוחות האיסלאמיסטים בעולם הערבי קיבלו עידוד ונוצר מתח אשר עורר עוד ועוד מהפכות במדינות ערב. האביב הערבי נכנס עכשיו להגדרת "עונת מעבר" במובן המסוכן של המילה; האם יגברו הכוחות החילוניים דמוקרטיים (הגנרל המצרי א-סיסי כמודל ל"דמוקרטיה צבאית"), או שמא יעלה כוחם של הכוחות הפונדמנטליסטיים לסוגיהם.
כן, ידוע שלא מעטים ירימו גבה וישאלו מה הקשר בין הגירוש מגוש קטיף והחצפת הפנים של איראן מול המערב? על תמיהה זו אין לי אלא לענות כי הכי קשה להסביר את המובן מאליו. מאחר ואני רואה את הדברים כפי שפרטתי למעלה, אין לי אלא להביע צער עמוק על חברי בקרב המתנחלים המתייחסים בסלחנות לשרון. יחס סלחני זה מתחבר לחטא הקודם בו "מנהיגי מתנחלים" שתפו פעולה עם הממשלה והכוחות המגרשים וכך אפשרו את ביצועו של הגירוש. ללא שיתוף פעולה של הקורבן אי אפשר היה לבצע את פשע הגירוש.
מאחר והשלכות הגירוש נוגעות ישירות למשא ומתן המתנהל עתה בין נתניהו וקרי לגבי יהודה ושומרון, הרי שכל מזעור של תמונת ההרס סוללת עבור נתניהו את הדרך לגירוש יהודים מלב ארץ ישראל. לא נשכח ולא נסלח לשרון וגם לא נשכח ולא נסלח לאותם מתנחלים שמטשטשים את תמונות ההרס והשלכותיו.
מות אריאל שרון - סיקור מיוחד
הכותבת היא חברת הנהלה בתנועת "נחלה להתיישבות" ומראשי תנועת גוש אמונים
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il