אני לא כל כך אוהב את התכנית "ארץ נהדרת", אבל אחרי כל הרעש סביב המערכון ששודר ביום שישי האחרון על תנאי אנשי הקבע, צפיתי בקטע המדובר, ואחרי שקראתי את ההתבכיינות הקבועה של אשת איש הקבע שהתפרסמה במאמר בוואלה! חדשות, הייתי חייב להגיב.
מבלי להיכנס לעצם איכות הבדיחה או המערכון, יש פה עניין עקרוני, ובכלל, קצת נמאס מכך שכל פעם שמישהו לועג לשחיתות בצבא או רוטן על "השומנים" של משרד הביטחון, פתאום קופצת איזו אשת קצין בקבע או טייס בדימוס ומתחילות להתבכיין בסגנון "אכלו לי, שתו לי, אני ציוני גדול ומגן עליכם בגופי. איך אתם לא מתביישים לצחוק עלי?"
אז לפני הכול, כן, גברתי. מותר לצחוק מסאטירה במדינתי הדמוקרטית, ומותר לי גם ללעוג לאוכלי החינם הרבים מספור בצבא, שסועדים על חשבון כספי המסים שלי. תנוח דעתך. אני בטוח שבעלך מביא הביתה שכר יפה מאוד, כולל כל התנאים הנלווים, שלא לדבר על פרישה בגיל 46. למען השם, פנסיה בגיל 46. גיל שבו אפשר להתחיל קריירה שנייה.
גם אזרחים בקושי רואים את הילדים
אני מכיר לא מעט אנשי קבע. ותרשי לי לומר לך, שיש לא מעט קצינים לוחמים בצבא שהם לא בדיוק העפרונות הכי מחודדים בקלמר. זה לא שבחוץ מחכות להם הצעות למשרה מלאה כחוקרים במכון וייצמן או בקריה הגרעינית. אם היו נולדים בניו זילנד או בשוויץ היו גומרים בתור מדריכי סנפלינג או צניחה, במקרה הטוב.
זו הקריירה שבעלך בחר בה, לטוב ולרע, ואל תספרי סיפורי ציונות. אני בטוח שהוא ציוני ואוהב את הארץ, אבל הוא שומר עלי בתמורה לשכר ותנאים יפים מאוד שאני משלם לו ולך דרך כספי המסים שאני משלם.
אני עובד קשה מאוד למחייתי, בתחום הפיננסים, לפעמים גם 12 ו-13 שעות ביום, כשהמדינה נוטלת בסביבות 40% מס הכנסה. ואגב, כסטודנט עבדתי במשרד ראש הממשלה בתפקיד בטחוני לעילא ולעילא, לא ביקשתי שישתחוו אלי, לא דיברתי גבוהה גבוהה על ציונות ועל תרומה למדינה, למרות שאני ציוני לא פחות מבעלך: שירתי במשך שלוש שנים ביחידה קרבית, ואני משרת עד היום במילואים.
ואגב, גם מי שלא משרת כאיש קבע בצה"ל מפסיד הרבה פעמים הצגות ומסיבות סיום וזמן איכות עם הילדים שלו. תתפלאי, אבל גם מי שלא קצין קרבי ביו"ש עם הסכין בין השיניים עובד שעות רבות ביום ובקושי רואה את ילדיו.
אז אם נעלבת, מלאי כוס מים ממתקן המיני-בר, שבמבצע דרך "חבר" עולה מאוד בזול. ואם בעלך מג"ד, אני משער שהוא בערך בגילי, אז יש לו בסך הכול עוד 15 שנים עד הפנסיה. תשתי בכיף, תירגעי, ודמייני את כל מה שתוכלו לעשות יחד אחרי שיפרוש. בניגוד אלייך, אשתי תצטרך לחכות לי עוד כמה שנים טובות עד שאפרוש לפנסיה.
הכותב הוא כלכלן בן 31
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il