בעת כתיבת שורות אלה, אריאל שרון שרוי במצב קריטי כהגדרת רופאיו. אין לדעת מה יוליד יום, והאם אך השורות להלן יהיו רלוונטיות גם אם, חלילה, עד פרסומן, שרון יחזיר את נשמתו לבורא.
שמונה שנות תרדמתו של שרון הן שמונה השנים של כיעור ישראלי, של התעללות, של השמצות, של פגיעה מתמדת במשפחה. לכל אלה יש כתובת ברורה ומדויקת, אך לא זו העת לגלותה אף שהיא מוכרת היטב למרבית הישראלים. כשיגיע היום בו ניתן יהיה להשמיע את כל בליל הביקורת של המקטרגים, ייווכח עם ישראל עד כמה סיסמאות ריקות מתוכן קיבלו אצלנו מעמד של אמירות לגיטימיות.
האדם שמאחורי התפקיד
לפני שנרחיב לגבי ההתנהגות הבוטה והמכוערת כלפי שרון, הנה סיפור קצר שלא קיבל כותרות ראשיות, לא הביא אנשים לעלות על בריקדות, ולא הושמעו בעקבותיו ביקורות ארסיות: לפי כעשור הייתי אורח בלשכת אחד מראשי הממשלה לשעבר, במשרדו הממוקם בבניין מפואר מאוד, שבו שוכנות עוד לשכות "לשעברים", עורכי דין מובילים ומשרדי פרסום גדולים. לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה ביקרתי באותו הבניין - אלא שבביקור המדובר, בכל זאת משהו מוזר התגלה לנגד עיניי. קומה מעל לשכתו של ראש הממשלה לשעבר, שבה ישבתי כמה שעות, הייתה ממוקמת לשכה נוספת, של ראש ממשלה אחר. מתוך סקרנות התקרבתי אליה, ושמתי לב לשומר העומד בפתח הלשכה. המתנתי כמה דקות עד שהדלת נפתחה, ואז ראיתי שתי פקידות. סביר להניח שהיו עוד עובדים במשרד, אך איני יכול להישבע על כך. נדהמתי מהעבודה שישנה לשכה חיה ו"תוססת", בה בעת שראש הממשלה לשעבר מזמן היה שרוי במצב של קשר רופף עם המציאות (תעשו את החשבון ותבינו בעצמכים במי מדובר).
כל בר דעת מבין שהייתה זו לשכה ללא נוכחות של מי שאמור היה להיות הנהנה המרכזי - ובכל זאת, המדינה מימנה את הלשכה ללא ניד עפעף. אודה ולא אבוש: סברתי, תחילה, שזהו גחמה שלטונית, אולי אפילו בזבוז רב. יחד עם זאת, ראיתי לנגד עיניי את האדם שמאחורי התפקיד של ראש ממשלה לשעבר. איש פשוט, כולו מסור לעמו ולמדינתו, שנוי במחלוקת פוליטית-מדינית בצורה מאוד עמוקה, שימי הזוהר שלו עברו מזמן. הגעתי למסקנה שאפילו למען משפחתו ופועלו הרב, על העם "לשלם" מחיר עבור הלשכה המושבתת של ראש ממשלה לשעבר.
אין זה מקרה יוצא דופן. ראיתי במו עיניי לשכות של נשיאים לשעבר שבהן האישיות המרכזית לא ביקרה זמן רב בה. גם לשכות של שרי ביטחון ושרי חוץ לשעבר אינן חסרות, אף על פי שגם הן מיותמות. זהו מחיר הדמוקרטיה, אולי הדרך שבה מוקירים פועלו של אדם. מותר שקוראים נכבדים יחלקו על כך ואולי רצוי שביום מן הימים הנושא הזה של טיפול בראש ממשלה לשעבר, בשרים בכירים וכד', יעלה לסדר היום ציבורי. לגיטימי לחלוטין. מה שעושים עתה לשרון בלתי לגיטימי, אולי, אך בוודאות מבזה ביותר.
כל נער ונערה בישראל יודעים לדקלם את המילים "אריק - גיבור ישראל". מה לא נאמר עליו כחייל, כמי שהקים את יחידה 101, כמי היה לוחם ללא חת ומפקד נערץ על חייליו. הרי אריק היא גיבור מלחמת יום הכיפורים, כי בעיני רבים, הציל את עם ישראל. מי לא זוכר אותו עם התחבושת על מצחו, מאובק ושערותיו מסומרות? אותו אריק, מלך ישראל, פתאום נס ליחו והלווייתנים מסתערים על טרפם. כמה עלה הטיפול? האם היה נחוץ? מדוע לא הפסיקו את הטיפול? שאלות פילוסופיות לכאורה. ממש נופת צופים.
לא לפי הדת, לא לפי שום קוד מוסרי - ניתן לדרוש מרופאיו של חולה בתרדמת ממשוכת לגזור עליו גזר דיון מוות. לא ניתן לדרוש מאף משפחה להתנדב לנתק את יקירה ממכשירים. אפתיע אם אקבע שישנם עוד מקרים רבים של חולים בתרדמת ממושכת המאושפזים בבתי החולים בארץ. התנהגות הרופאים ומשפחתו של שרון היא התנהגות אנושית בסיסית, ולדאבון הלב, היא נעלמה, כמעט, במחוזותינו.
פרופ' צ'לו רוזנברג הוא היסטוריון המתמחה בביטחון לאומי
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il